ברומו של עולם | אדם שרון

מרותקים לכיסא

נולדתי ברומניה וכאשר הייתי בגיל 12 עלינו ארצה והתיישבנו בחולות רמת השרון. בלימודי בבית הספר נמשכתי ללימודים ריאליים, ואחרי הצבא נמשכתי דווקא ללימודי פסיכולוגיה וכן התמצאתי באסטרולוגיה.

כאשר הייתי בן 28 רציתי לנסוע עם חברתי ידידה (ולימים אשתי) לבלות בתל אביב, אבל החמצנו את האוטובוס. נתקלנו במודעה במתנ"ס על הרצאה של 'ערכים' שתיערך עוד מעט במקום. לא היתה לנו שום מחשבה לחזור בתשובה לפני כן, אבל נכנסנו פנימה מתוך סקרנות. ההרצאה מצאה חן בעינינו. השתתפנו בעוד שלוש הרצאות ובסופן החלטנו ללכת ביחד על היהדות.

התחלנו לשמוע הרצאות של רבנים בגוש דן, ובין השאר הגענו להרצאה של הרב יצחק גינזבורג, שנערכה בבית כנסת ברחוב בן יהודה בתל אביב.

הרב דיבר על 12 החושים כנגד 12 החודשים, וכחובב אסטרולוגיה זה מאוד דיבר אלי. הדברים היו ממש ברומו של עולם.

בסיום כולם עזבו את המקום, חוץ מאישה אחת ששאלה את הרב מספר שאלות. אני וידידה לא היינו מסוגלים להיפרד מהכיסא. הרב קם ממקומו ונעמד לידי. לא ידעתי מה לומר לו ושאלתי: "אתה רב?...".

כך החל קשר הדוק מאוד עם הרב שארך חמש שנים, בהן הייתי צמוד אליו יומם וליל ושמשתי אותו במקביל לתהליך התקרבותנו ליהדות.

עם הזמן, חל מהפך פלאי במצבנו הכלכלי ורכשתי רכב. כך יכולתי להסיע את הרב להרצאותיו, שלפני כן נסע אליהן במוניות או בטרמפים.

התחתנתי עם ידידה בתל אביב והרב הגיע לחתונתנו עם תלמידיו משיעוריו בבית הכנסת. התגוררנו בתל אביב ואשתי עבדה אצל עורך דין גדול, איש חסד שנתן לנו קומה מעל משרדיו. אשתי שמעה כל הזמן את הקלטות של הרב והוא התעניין בהן, רכש את ספריו של הרב שיצאו אז - 'סוד ה' ליראיו' ו'שכינה ביניהם' - וכן ספרי יסוד ביהדות כמו 'עם לועז', 'ספר התודעה' ועוד. הוא הציע לאשתי שיממן את לימודי המשפטים שלה אם תתחייב לעבוד אצלו חמש שנים וכן הבטיח לה בית בחינם ומשכורת, אבל היא העדיפה להתמסר לגידול ילדים ולא לקריירה.

לשמש במשרה מלאה

בשלב מסוים הרב החל ללמד בישיבת 'שובה ישראל' בירושלים. היה לי קשה לנסוע מתל אביב לכפר חב"ד ולירושלים וחזור, וחיפשתי לעבור לכפר חב"ד. בדיוק התפנתה חצי דירה שהיתה סמוכה לבית הרב ועברנו אליה.

התחלתי לשמש את הרב במשרה מלאה, מבוקר עד ערב. פרט להסעות, הייתי מקליט את הרב בשיעוריו, משכפל את הקלטות, מדביק מדבקות פשוטות בכתב יד ומוכר אותן. זו היתה פרנסתי. בשיעורים הייתי כותב, עד כמה שאפשר, את דברי הרב כי רק כך יכולתי להתרכז.

פעם בשבוע הרב לימד את השיחות של הרבי והרחיב כדרכו באופן מרתק. במקביל העביר סדרה של שיעורים מאוד מעניינת על 'ליקוטי מוהר"ן' וסדרות נוספות.

באותה תקופה ביקשו ממני להעביר שיעורים בפנימיות התורה. וכך, שנה אחרי פתיחת 'שובה ישראל', התחלתי לתת שיעורים במרכז הארץ במשך שמונה שנים. הכל היה מבוסס כמובן על שיעורי הרב. נוכחתי שחשוב לחזור על שיעוריו כדי לקלוט אותם באמת, והמיוחד בהם שהם מפרים אותך להוסיף חידושים מעצמך.

לא התחלת להכיר את הרב

אחרי חמש שנים בכפר חב"ד, חשתי שיש כוחות נוספים שיכולים לקדם את הרב יותר ממני. שמחתי לעזוב בידיעה שהגיעו לרב תלמידים חדשים שיעזרו לו בכתיבה ובהוצאה לאור. עברנו לבת עין, שם היה גרעין של תלמידי הרב מהשיעורים ב'שובה ישראל'. כאשר הוקם הישוב של החוזרים בתשובה בגוש עציון היה ברור שהרב גינזבורג הוא הרב של בת עין, והדבר נכתב בכתב היסוד שהיה עם חנן פורת וצביקה אנוש, אבל לצערי הכיוון השתנה לאחר מכן.

משנת תשנ"ח התחלתי לעסוק בכתיבת סת"ם. הרב דיבר הרבה על העניין של האותיות ולחש באוזני שיש הרבה סופרים שכדאי לקרבם ל'גל עיני'. וכך היו כמה חבר'ה, שדרך מלאכת הסת"ם שלמדו אצלי התקרבו לרב.

הרב אמר שמי שיש לו נטייה להתקדש מגיע לאותיות, לספרות סת"ם. מי בנה את בית המקדש השני? עזרא הסופר. משה רבנו כתב 13 ספרי תורה, 12 לכל שבט ואחד נגנז הלכה למשה מסיני ויש סיפורים נפלאים על מעלת כתיבת סת"ם כמו הסיפור על מהר"ם מרוטנבורג, ששלח על גבי המים ספר תורה ממקום כלאו שהיה סמוך לים.

במשך השנים התוודעתי לגאונותו במידותיו ולא רק בתורתו. יש לרב יכולת הזדהות גמורה עם כל מי שהוא מדבר עמו. כל שיעור עם הרב היה עבורי שיעור פרטי. הרגשתי שהוא ממש מדבר אלי.

שמעתי את הרב במשך שנים רבות, הקלטתי וכתבתי את דבריו, אבל כאשר נתקלתי לראשונה בספרי 'חסדי דוד' שערך עמרם לידא, המביאים את שיעוריו בתורת האריז"ל, אמרתי לעצמי: עוד לא התחלת להכיר את הרב...

לא תחנם

הייתי חבר קרוב של הרב מנחם פרומן ז"ל. כאשר היה חולה במחלתו הקשה, שמונה חודשים לפני פטירתו, בדקתי לו את התפילין. סיפרתי לו ששאלו את הרב גינזבורג איזה תפילין להניח, והוא אמר שפרשיות אדמו"ר הזקן (שנכתבו על ידי סופר מומחה שמכיר היטב את כתב אדמו"ר הזקן) עדיפות מפרשיות האריז"ל, ורצוי להניחן בבתים של 4 על 4.

הרב פרומן קרא: "אוי! כל החיים אבא הניח תפילין 4 על 4 ולא שמתי לב לכך במיוחד. אני מבקש ממך שתכין לי בהקדם בתים של 4 על 4, אבל עם פרשיות האריז"ל, כי כך המנהג שלנו".

הוא לא הסכים שאביא לו את התפילין לביתו, אלא הגיע אלי במיוחד כדי לקבלן. אחר כך הלך למערת המכפלה, עשה תשובה על השינוי שעשה בעבר ממנהג אבותיו ומאוד התרגש מכך.

כידוע הרב פרומן דגל ביצירת קשר עם אנשי דת מוסלמים וניסה במשך שנים ליצור שיח עם מנהיגי הפלשתינים, כולל אנשי חמאס. אמרתי לו שהרב גינזבורג אמר שאי אפשר לקרב את הערבים מבלי לעבור על מצוות "לא תחנם".

הוא לקח את זה ברצינות רבה והבטיח לי שמהיום והלאה ישתדל למעט את יחסו הזה לערבים כדי לא לעבור על "לא תחנם", והוסיף שאינו יכול לעשות זאת בבת אחת.

כולם בטוחים שהרב פרומן התמיד ביחסו לערבים עד יום מותו, אבל האמת שידועה לי היא, שהוא שינה כיוון בזכות הדיבורים הללו.