רואים את הקולות
בתחילת שנות התשעים הופיעו אצלי במפעל באמריקה שני בחורים חב"דניקים, ר' נחמיה וילהלם, מנהל בית חב"ד בבנקוק, ור' יוסי גינזבורג.
נקשרתי אליהם והם הביאו לי לקרוא דברי חסידות. הרב נחמיה הביא לתשומת לבי שאביו של הרב יוסי, הרב יצחק גינזבורג, נותן שיעורים נפלאים ויש קלטות של שיעוריו. ביקשתי ממנו לשמוע כמה מהן.
כאשר הנחתי בטייפ את הקלטת הראשונה, החל מהמילה הראשונה ממש, הרגשתי חיבור אליו. וכך המשכתי לשמוע את הקלטות כל הזמן, וידעתי בוודאות שהוא הולך להיות הרב שלי. אחרי כמה חודשים הבחורים האלה הודיעו לי שהרב גינזבורג עומד להגיע ל-770.
הייתי בהתרגשות ובמתח. סוף סוף אראה את היהודי הזה, שמעולם לא ראיתי אותו, אפילו לא בתמונה.
היתה התוועדות חשובה של הרבי. המקום היה מפוצץ באלפי חסידים. הרב נחמיה אמר לי: "אולי תוכל למצוא את הרב שלך".
אמרתי לעצמי: איני יכול למצוא אפילו אחד מהאנשים המוכרים לי, קל וחומר שלא אמצא יהודי שאיני מכיר.
סובבתי את ראשי וראיתי חסיד אחד. ניגשתי אליו ללא היסוס ואמרתי לו:
"שלום הרב גינזבורג, אני אריה", ולחצתי את ידו...
כמובן שזה היה הרב גינזבורג. מנין היה לי כזה ביטחון?! בגלל שהקול ששמעתי והפנים שראיתי היו אותו דבר. אצל בני אדם יש הבדל מסוים בין קולם למראם, אין אחדות. ואילו אצל צדיק הקול והתמונה הם אותו דבר! אתה מזהה את הקדושה. והפלא הנוסף היה שזה לא הדהים אותי אז כלל...
לשון רכה תשבר גרם
פעם הרב גינזבורג היה בהתוועדות 'לחיים' של בתו בברוקלין. החתן אמר מאמר שמתאים ל'שבע ברכות', ואחר כך הרב החל להסביר את המאמר. כולם ישבו והאזינו בכבוד גדול לרב. פתאום בחור צעיר כבן 16 התפרץ באתנחתא שהיתה בדברי הרב והחל לתקוף את הרב על כך שהוא עוסק בפוליטיקה בישראל בניגוד כביכול לדעת הרבי.
הרב היה כמובן הדמות החשובה בחדר והמבוגר ביותר והיה גם מבעלי השמחה, ואין צורך לומר שהיה גם התלמיד חכם הכי גדול בחדר, ופתאום מתקיף אותו בחור צעיר.
מטבע הדברים, כולם היו צריכים להפנות פנים זועמות לפני הילד הזה ולומר דבר כל כך פשוט: "אתה נורמלי?! איך אתה מעז לתקוף את הרב?!".
למרבה הפלא קרה דבר הפוך. הרב התבטל לגמרי לפני הנער, אמר כמה מילים רכות וכך 'הדביק' אותנו בהתנהגותו הרכה ולא הערנו לנער כלום. הנער פשוט נרגע ו'נעלם'. היתה תחושה שכלום לא קרה...
העובדה שהנער יכול היה לתקוף את הרב היתה בגלל שהרב היה כל כך שפל וצנוע. יש כאלה שנדמה להם שהם יכולים לתקוף בקעה נמוכה.
יפוצו סודותיך חוצה
יש לרב חוש הומור יוצא מהכלל. פעם שאלתי אותו:
"כיצד ניתן לשמור סודות? מה הדרך הכי יעילה לכך?".
והרב ענה: "זה פשוט מאוד. תכתוב את הסודות בספר ותוציא אותו לאור, וכך מובטח לך שאף אחד לא ידע אותם, כי אף אחד לא קורא היום ספרים...".
אהבתי. 2 י"ז אלול תשע"ו 12:12 אסף
ניפלא! כתיבה שכיף לקרוא! 1 ט"ז אלול תשע"ו 15:28 יהודי אוהב!