שר התורה | הרב עודד כי טוב

פעם הרב יצחק סיפר לנו, שכאשר היה נער היה לו כלב, הוא היה מטייל עמו ושר שירי קרליבך. הוא חשב אז שזה שיא היהדות...

הרב גדל כבן יחיד במשפחה מסורתית בארצות הברית. הוריו היו ציוניים. אביו היה ממקימי רעננה ואחר כך חזר לארצות הברית. כשהרב היה נער בן ארבע עשרה משפחתו הגיעה לארץ, אביו השלים כאן את כתיבת הדוקטורט שלו בחינוך יהודי. הרב למד בכיתה אחת בירושלים עם מתן וילנאי (לעתיד אלוף בצה"ל ושר בממשלה) בנו של זאב וילנאי אוהב וחוקר ארץ ישראל המפורסם שהיה ידיד של אביו של הרב.

כעבור שנה הם חזרו לארצות הברית. אחר כך הרב היה קשור לאחד הרביים מנדבורנה, רבי מאיר אייזיקזאהן זצ"ל, ממנו למד דברים רבים והחזיקו לרבו. לימים התבטא הרב שהוא בשבילו דמות ה"צדיק". רבי מאיר היה גם למדן גדול, שכתב ספר שו"ת 'מבשר טוב', שבו ישנן כמה תשובות שענה לרב בצעירותו. שמעתי פעם שהרב התבטא כי קוגעל כמו שאכל שם לא טעם מימיו...

כמו כן הרב למד מתמטיקה בקולג' וידע מוזיקה קלאסית מנעוריו.

הוא היה כבן 21 כאשר נסע שוב לישראל. בגיל 26, אחרי נישואיו, החל ללמד. הוא לא הספיק ללמוד הרבה תורה בדרך הטבע. לא היה לו מספיק זמן להיכנס לתורה ולפנימיותה.

ידוע שהרב, לפני נישואיו, היה במשך למעלה משנה בטבריה, והיה מתבודד שם בציונו של רבי מנחם מענדל מויטסבק, וכנראה ששם 'קרה' לו משהו. אנחנו יכולים לומר לעצמנו, שהיה לו שם איזה מגיד כמו ל'בית יוסף'. לא ידוע שהיה לו רב מובהק באותה עת. כנראה מישהו נעלם גילה לו אז את כל התורה כולה.

הרב מוכשר, זה ברור לכל. הוא היה ילד פלא באמריקה, שפתר נוסחאות מסובכות לעיני הציבור. יש לו זיכרון מצוין, הוא יכול להספיק הרבה בצורה מדויקת ומוצלחת, אבל ברור שנתווסף לו בשלב מוקדם בחייו מימד אלוקי.

התברר לי שמצאתי רבי

היה לי אח מבוגר ממני בעשר שנים בשם שלום צבי ז"ל, ששמע את הרב במשך כמה שנים. היתה לו וספה שבה נהג להסיע את הרב. הוא עזר לרב בהלוואה בהוצאת ספרו הראשון 'סוד ה' ליראיו'. שמו של אחי מוזכר במהדורה הראשונה בסוף הספר שהיה מוקדש לו. בנוסף לכך הוא סייע לרב בעריכת הספר. כשבא הרב לנחם על פטירתו ללא עת של אחי ז"ל, דבר ראשון הוא החזיר את ההלוואה.

זו היתה הפעם הראשונה שבה ראיתי את הרב. אחרי חצי שנה התחלתי לשמוע את שיעוריו בעידוד יונדב קפלון ויחזקאל אניס. יונדב, קרוב משפחתו של הרב, היה בחור ב'מרכז הרב' ונהג להתארח אצלנו. יחזקאל היה שכן שלנו וגם הוא התארח בביתנו. הם הכירו את הרב, סיפרו עליו והציעו לי לבוא לשיעוריו, וכך הגעתי.

בפעם הראשונה ששמעתי את הרב, זכורני שלא הבנתי כלום. פשוט כלום! הוא דיבר על "בוצינא דקרדוניתא" - מושג שלא שמעתי מימי, אף שהייתי רגיל בכתבי ר' צדוק. למזלי מן השמיים הצילו אותי מן התגובה המתבקשת, שאם אני בגיל 38 - די מפותח בעיני עצמי וכבר שמעתי רבים, גדולים וטובים - לא מבין כלום, כנראה שהדובר אינו יודע מה שהוא מדבר... כך שבאתי שוב, ומן הפעם השלישית ואילך כבר היו הדברים כמעט מובנים מאליהם. פתאום התברר לי שמצאתי רבי אחרי שבעצם כבר השלמתי עם העובדה שכבר לא אזכה לכך.

הרב לימד אז פרקים בספרו 'סוד ה' ליראיו' שעדיין לא נדפס כולו, רק הופיע בקונטרסים. זכורני שנדהמתי מן התוספת המרובה על העיקר שהרב הוסיף על כל משפט או חצי משפט, ואפילו הייתי מתוסכל מכך שלא נדפסו התוספות...

התפעלתי מאוד מהביטחון של הרב. מצד אחד הוא דיבר בכזאת פשיטות, בלי שום גמגום, על הדברים הכי עמוקים ומורכבים. בדרך כלל כאשר אדם מדבר על דברים שאינם מובנים לציבור הוא מתחיל להתרגש, לגמגם ולהסתבך, ואילו אצל הרב ראיתי מהרגע הראשון איזו שלווה גדולה בנפש.

מצד שני יש בו תמימות. בדרך כלל אדם שבטוח בעצמו הוא משופשף ואינו תמים. לרב יש תמימות ורצינות. הוא מאמין באמונה שלמה בכל דבר של חז"ל. הוא ניגש לכל דבר שלהם ברצינות עם שתי ידיים ימניות מתוך אמונה שיש כאן אוצרות גנוזים. הוא מורה דגול עם יכולת להעביר כל מה שהוא רוצה.

מופת קטן מני אלפים

בעת שהתקרבתי אליו הוא לימד בישיבת 'שובה ישראל' בירושלים. יהודי בעל חסד, בשם ר' יוסף דייטש, פתח כמה מקומות לקירוב רחוקים, ו'שובה ישראל' היה אחד מהם. הוא החליט שהרב יצחק יהיה ראש הישיבה. באותה תקופה תלמידים רבים התקרבו אליו. הוא לימד גם מתורת הנגלה (כמדומני 'בבא קמא') ומהר מאוד גלש לפנימיות.

התפעלתי מכך שלפני כל שיעור הרב ניגן ניגון. פעם הגיע באיחור גדול, ובכל זאת פתח עם ניגון בשלווה גדולה. לאחר מכן, בגלל שלא נותר זמן רב, הוא לימד עשר דקות בלבד, אבל לא ויתר על הניגון!

באותה תקופה היו קשורים לרב החבר'ה שהקימו אחר כך את הישוב בת עין. שניים מהם, חיים נתיב ומוטי קרפל, הכירו אותו בימית כאשר היה שם עם חותנו הרב משה סגל.

התפעלתי מאוד מן היכולת של הרב לקחת כל תאריך בשנה, לדרוש אותו כמין חומר ולעשות אותו היום המרכזי, הכי חשוב בשנה.

מופת קטן מאותה תקופה - אחד מני אלפים רבים - בשלישי למילה של בני משה יאיר נ"י הבאתי לשיעור יין 'ישורון' שקניתי בדרך. פתאום אני שומע שהרב מדבר על "שבטי ישורון" שהיה כתוב בחושן (היה זה בפרשת תצוה) ואומר שישֻׁרון בגימטריה משה יאיר...

בדומה לזה בבר מצוה של בני מלאכי נ"י שאל הרב מתי בדיוק הוא נולד - ז' טבת - ומיניה וביה אמר: "בגימטריה אהבתי - המלה הראשונה שאמר מלאכי הנביא...".

הרב אומר כי ההתבוננות הפרטית יותר מבוקשת מהתבוננות כללית שהיא כמו פילוסופיה. הוא מזהה מה שמתאים לסיטואציה הייחודית כעת במקום, בזמן ובנפש, את החידוש שבמצב הפרטי. הפרט הוא חד פעמי, הוא כמו נס.

פעם באו חב"דניקים לרב ושאלו אותו "מנין אתה משיג את השגותיך? האם יש לך רוח הקודש?". הרב ענה להם: "אולי אין לי רוח הקודש, אבל יש לי סייעתא דשמיא...".

איתיאל חתני וחבריו אומרים בהלצה שבכל פעם שהרב דורש, מלאכי מעלה מתרוצצים מבוהלים כדי לסדר את המערכת בהתאם לחידוש הנוכחי...

בשנים האחרונות אני מוצא את עצמי שוב ושוב משוכנע שרבינו - מלבד כל מעלותיו - הוא פשוט שר התורה.