בע"ה י"ב ניסן תשפ"ד
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

"הוא הקים את הכל בעשר אצבעותיו"

'זקן האדמורי"ם' • פרקי חייו של האדמו"ר מערלוי, רבי יוחנן סופר זצוק"ל, ששרד את השואה והקים חסידות מפוארת. "היו לו כוחות הנהגה לא נורמליים".

  • שריה ניצן
  • ט"ז אדר תשע"ו - 20:11 25/02/2016
גודל: א א א
האדמו'ר מערלוי בביקור בחברון, לצדו: ברוך מרזל
האדמו'ר מערלוי בביקור בחברון, לצדו: ברוך מרזל

השבוע, בליל י"ג אדר ראשון, נפטר 'זקן האדמו"רים', האדמו"ר מערלוי, רבי יוחנן סופר זצוק"ל והוא בן 92. ביום שני ליוו אותו אלפים למנוחות והוא נטמן בחלקת ערלוי בהר המנוחות. יצאנו להכיר את הדמות הענקית הזו, ששרדה את השואה והקימה בעשר אצבעותיה קהילה מפוארת בארץ.

האדמו"ר נולד בי"ג בטבת תרפ"ד לאביו הרב משה סופר, בנו של הרב שמעון סופר רבה של העיר ערלוי. האדמו"ר הינו נין של ה'כתב סופר', ובן נין של בעל ה'חת"ם סופר'. ביקשנו מר' פרץ אברמוביץ', תלמיד של האדמו"ר ומנכ"ל מוסדות ערלוי בארץ, שיספר לנו על חייו ופעלו של הרבי.

"האדמו"ר נולד בהונגריה, לפני השואה הוא שימש את סביו, הרב שמעון סופר, מחבר ספר 'התעוררות תשובה'. בשואה שניהם נלקחו לאושוויץ, והאדמו"ר, בחסדי שמים, הצליח להינצל". כמעט כל משפחתו נספתה בשואה.

| 'רואה ואינו נראה'

בין שלל הניסים שקרו לאדמו"ר בשואה, אברמוביץ' מספר לנו על מופת אחד שהיה לו. "זה סיפור ידוע, אותו האדמו"ר היה מספר. הוא היה צריך לעבור ממקום למקום, והרחוב היה מלא חיילים, וכל יהודי שתפסו ברחוב פשוט הרגו אותו. הוא היה צריך להגיע לשגרירות השוויצרית, אז הוא פשוט עבר דרך החיילים. הוא אמר 'עברתי ביניהם, ממש נגעתי בבגדים שלהם והם לא זיהו אותי'. הוא לא אמר לנו אף פעם, אבל פעם הוא סיפר לבן שלו שהסבא שלו לימד אותו 'שם קדוש', סגולה להיות 'רואה ואינו נראה', אותו הוא אמר שם וכך ניצל".

האדמו"ר עם חסידיו בביקור בחברון

אחרי השואה חזר הרבי להונגריה, שם, יחד עם אחיו הרב אברהם שמואל בנימין, הקים בחזרה את הישיבה שהייתה בערלוי. באותה תקופה הוא גם נשא את הרבנית מרים ע"ה, בת רבי יעקב פאלל נכד אחות החת"ם סופר.

| בעשר אצבעות

"האדמו"ר הקים את כל מה שיש בארץ", אומר אברמוביץ'. בשנת תש"י, "כשהוא ראה שבהונגריה אי אפשר להישאר הוא הבריח את התלמידים לארץ והגיע אחריהם לארץ, התיישב בשכונת קטמון והתחיל להקים את הכל. לפה הוא הגיע לבד, אוד מוצל מאש, בלי הורים, בלי משפחה ובלי שום דבר. בהתחלה עוד הישיבה הייתה אצלו בבית, התקבצו אליו תלמידים וישנו אצלו בסלון בבית".

"כשהוא נפרד מאבא שלו וסבא שלו בשואה, הם אמרו לו ש'הברכה של הכתב סופר והחת"ם סופר תלווה אותך ותמשיך את השושלת'. אז הוא הרגיש שעליו מוטל להמשיך את השושלת הזאת". הוא הגיע לארץ, הקים את הקהילה, והתחיל להפיץ את תורת החת"ם סופר. על ידי זה שהקים את ה'מכון להוצאת ספרי החת"ם סופר'. "כל ספרי החת"ם סופר שיש היום זה בזכותו, בזכות המכון".

"בזמנים ההם זה היה נראה חלום", מספר אברמוביץ'. "צחקו עליו. בחור בן 20 ומשהו, אחרי השואה ובלי משפחה חולם על כאלה דברים. זה היה חלומות גרנדיוזיים אז, אבל האדמו"ר היה בן אדם עם מרץ ועקשנות, משהו לא נורמלי, כוחות הנהגה לא נורמליים, וכך הוא הצליח להקים את הכל".

"לאדמו"ר יש עשרות אלפי תלמידים שעברו אצלו במהלך השנים", הוא אומר. "החסידות מונה היום מעל אלף בתי אב בארץ, ועוד מאות ברחבי העולם, באמריקה, בלונדון, בשווייץ ובאנטוורפן, כשבכל המקומות יש תלמידים. יש לנו רשת מוסדות בארץ עם 2500 תלמידים. תלמודי תורה בבני ברק, ירושלים, ביתר ואלעד. יש לנו ישיבה גדולה וישיבה קטנה בשכונת קטמון בירושלים, כוללים של אברכים בכל הארץ ובתי כנסת בירושלים, בני ברק, ביתר, אלעד, אשדוד וחיפה".

דבר מיוחד שאפיין את קהילת ערלוי, הוא השילוב בין חסידות ובין מנהגי אשכנז. מצד אחד החסידות היא כאמור המשך שושלת החת"ם סופר, שהקפיד לא לשנות את נוסח אשכנז בו התפללו, וכן שימר את דרכי הפסיקה ומנהגי אשכנז, ומצד שני הקהילה הונהגה כחסידות רגילה, עם הנהגות חסידיות לכל דבר. את ההנהגות החסידיות קיבל הרבי מהאדמו"ר מבעלז, ר' אהרן רוקח זצ"ל, וכן מהאדמו"ר מסקווירא, אליהם התקרב בתקופה הראשונה שלו בארץ.

| הנהגה ציבורית

"האדמו"ר היה חבר נשיאות מועצת גדולי התורה והיה מאוד פעיל באגודת ישראל. הוא עשה הרבה מאבקים של היהדות". הרבי היה ידוע במאבקיו למען ארץ ישראל. "לברוך מרזל היה קשר מיוחד עם האדמו"ר, הם (אנשי חברון. ש"נ.) היו כל פעם מגיעים לאדמו"ר להתייעץ, לקבל הדרכה והאדמו"ר מאוד גיבה אותם ועזר להם, אתה יכול לשאול את הלל הורביץ ואת כל אנשי חברון, היה להם פינה מאוד חמה אצל הרב'ה", מספר אברמוביץ'. "לרב'ה היה מנהג כל שנה, בעשרת ימי תשובה, לבוא עם כל התלמידים לחברון, למערת המכפלה. אחר כך היה הולך להכנסת אורחים בחברון, שם היה קונה דברים, עושה טיש ומחזק אותם. הוא גם היה הולך לברוך מרזל הביתה ועולה לקבר ישי ורות". אברמוביץ' מספר שהאדמו"ר "נלחם קשות", כלשונו, בהסכם אוסלו, וגם בזמן הגירוש מגוש קטיף פעל וניסה למנוע ככל יכולתו את רוע הגזירה.

אלפים מלווים למנוחות את האדמו"ר השבוע (יחיאל גורפיין ומאיר פרידמן חדשות 24)

| מאור פנים

האדמו"ר גר בשכונת קטמון בירושלים, שם התגוררו חילונים, דתיים וחרדים זה לצד זה, ולצד היותו איש ציבור ופעיל בעניינים כלליים הוא ידע גם לתת יחס חם ואישי לכל יהודי. "בשבת האדמו"ר היה הולך ברחוב, מהבית לישיבה, והיה אומר במאור פנים שבת שלום לכל אחד. הרבה אנשים, אפילו חילונים, סיפרו שהם ראו את הפנים שלו וראו שהוא בן אדם מיוחד. הרבה התקרבו בזכותו, שינו את אורח החיים שלהם, אנשים ראו את האדמו"ר והפסיקו לעשן בשבת בזכותו, יש הרבה סיפורים כאלה".

אברמוביץ' נזכר בסיפור שחווה ומעיד על גדלותו של הרבי. "יש לנו רשת מוסדות גדולה, מתחנכים במוסדות 1700 תלמידים", הוא מקדים. "היינו מגיעים אליו עם הילדים פעם בשנה, בחנוכה או באלול, לקבל ברכה. תמיד הוא היה מדבר כמה צריך לתת אהבה וחום לכל ילד, ושצריך להתייחס לכל ילד כבן יחיד, שכל ילד ירגיש רצוי. לפני שנתיים עשינו כנס בחנוכה, בו הבאנו את הילדים מהכיתות הגבוהות, כנס של אלף תלמידים". אברמוביץ' אומר שכל שנה בכנס בחנוכה, האדמו"ר היה מחלק ממתק ודמי חנוכה לכל ילד, ובעקבות אירוע מוחי שהאדמו"ר עבר לפני כחמש שנים, הוא היה מאוד חלש בשנים האחרונות, ועשה את זה הבן שלו או הגבאי.

"בשנה ההיא הוא אמר שהילדים יתחילו לעבור, וככה עברו אצלו כל הילדים וילד ילד הוא נתן לו את דמי החנוכה וליטוף על הפנים. הבן שלו שאל אותו 'אבא, אתה חלש, אולי אני אעשה את זה?' אבל אחרי זה כשהוא הגיע לבית הוא אמר לו 'אני רציתי שכל מלמד יראה איך אני נותן יחס וחום ואהבה לכל ילד אפילו כשקשה לי, שהם יראו איך הם צריכים להתנהג לכל ילד'".

תבין", אומר אברמוביץ', "האדמו"ר ישב מעל שעתיים אז, עברו אצלו 1000 ילדים, ואת כל אחד הוא ליטף בפנים ונתן חיוך, נתנו לו נשיקה ביד, נתן שוקולד ודמי חנוכה. זה משהו שנחרת אצל כל המלמדים שהיו שם, איך הם צריכים להתייחס לכל תלמיד".

| איש חסד

אברמוביץ' יודע לספר גם על גמילות החסדים של האדמו"ר. "הבחורים היו נפרדים ממנו לפני שנסעו הביתה לפסח או לסוכות, וכשהיה רואה בחורים שהוא ידע שהמצב הכלכלי בבית שלהם קשה ואין להם לקנות משהו חדש לחג, היה מכניס אותם לחדר, נותן להם צ'ק ואומר להם ללכת לקנות לעצמם קפוטה חדש לחג, נעליים חדשות, כובע חדש. יש לו תלמיד שיש לו חנות בגדים בירושלים, והאדמו"ר היה מתקשר אליו ואומר לו 'אני שולח את הבחור הזה עכשיו תתן לו בגדים על חשבוני. גם בעשרות שידוכים שאני יודע שלא היו יכולים להיגמר כי היו בעיות כספיות, הוא עזר ולקח על עצמו סכומים גדולים, ממש עשרות אלפי דולרים. היו משפחות של יתומים ואלמנות שכל חודש הוא היה שולח להם מעטפה עם כסף, בלי שאף אחד ידע, היה לו איש מיוחד שהוא היה שולח איתו כספים וכל חודש היה מגיע לאנשים עם מעטפות. בטח יש עוד הרבה סיפורים שאנחנו אפילו לא יודעים, ועכשיו, אחרי פטירתו כנראה יתחילו להתגלות".

בפטירתו הותיר אחריו הרבי שבעה בנים, כולם רבנים ומנהיגי קהילות. במהלך הלוויה הספידו שבעת הבנים את אביהם והכתירו את הבן הגדול רבי משה סופר, ששימש כאב"ד חסידות ערלוי, לממשיך דרכו שינהיג את החסידות. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.

תגובות (3) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 13 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד