צדק היסטורי ומסקנות אקטואליות

הדימוי השלילי של לוחמי 'המרד הגדול' לא ממש מצא חן בעיני ד"ר מיכאל בן ארי והוא החליט לעשות מעשה. במחקר שהוא קיים בשנים האחרונות הוא העלה תמונה הפוכה לגמרי של קבוצות הלוחמים שנחשבות בעיני רבים כקיצוניות והרסניות, ובמידה לא מבוטלת על הכתפיים שלהם העמיסו חלק מהסיבות לחורבן.

"יש פה קודם כל עניין של צדק היסטורי", אומר בן ארי בשיחה עם הקול היהודיאותה קיימנו לקראת פרסום חוברת שבה הוא מסכם את מסקנותיו בנושא."העיוות ההיסטורי הלך והתקבע בגלל שתי סיבות: הראשונה זו למידת הסיפור של רבן יוחנן בן זכאי רק מהבבלי ולא מ'אבות דרבי נתן', אבל החמור ביותר זה האמון המלא שהיסטוריונים נותנים לבוגד הנאלח יוסף בן ממתיהו שעזב את המערכה באמצע, שיתף פעולה עם הרומאים בהחרבת המקדש והפקיר את הלוחמים. הוא לא היה הבוגד היחיד, אבל הוא היה הבוגד הכי משמעותי שתרם הכי הרבה למלחמה נגד היהודים. אם עושים שימוש במושג 'מלחמות אחים' זה צריך להיות כלפיו, כלפי בר קמצא ודומים".

ה"מוקש" המשמעותי ביותר איתו מתמודד בן ארי במחקרו הוא הרושם שעולה מחז"ל לפיו רבן יוחנן בן זכאי שניסה להציל את "יבנה וחכמיה" בפגישתו עם אספסיאנוס הוביל גישה ראויה, וטוב עשה שלא הלך 'ראש בראש' עם הרומאים.

"אני מזכיר שהביטוי 'בריוני' מופיע רק בגרסה אחת מתוך חמשת המקומות שמופיע הסיפור על רבן יוחנן בן זכאי, יש שם ניסיון של חכמים להבין את המהלך של ריב"ז, מהלך שהוא בעייתי וקשה מאוד לקבל אותו, ואף על פי כן המסקנה היא ביקורת כלפיו", טוען בן ארי.

| שאלה היסטורית חיה ובועטת

כשמדברים עם בן ארי על המחקר ההיסטורי שלו אי אפשר שלא להיווכח שמדובר בנושאים בוערים בעיניו, לא רק כהעמדת הנתונים על דיוקם, אלא בעיקר ביחס למסקנות העולות מהאתוס שנרכש בציבור והשלכותיו על סוגיות אקטואליות. "מדובר במהלך שיש כאלה שרואים בו הוראה לדורות. אנשים אומרים 'בואו נלך בדרכו של ריב"ז', הוה אומר - אם יש סכנה לארץ ישראל בא נוותר על חלק, אם יש סכנה על הכל נוותר על הכל. המרד הוא לא אופציה. הניתוח של המציאות הוא כביכול הקובע, בלי הסתכלות של הליכה בדרכו של כלב בן יפונה שקורא 'עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה'. ההליכה בדרכו של ריב"ז הפכה להיות מודל בצמתים רבים בעם ישראל. אני מנסה לבחון האמנם חכמים הלכו בדרכו של ריב"ז, ואני חושב שאני מביא ראיות פשוטות שלא כך. המהלך של ריב"ז הוא מהלך שלא צלח, הוא לא הציל את היהדות".

"הרבה אנשים כועסים על המסקנות שלי אבל הם יצטרכו להוכיח למה פרץ מרד בר כוכבא. הרקע הרציונלי של מרד בר כוכבא הוא שנמנו וגמרו החכמים שבשעת השמד אפילו על ערקתא דמסנאה (=שרוך הנעל) צריך למסור את הנפש. המשמעות של הדבר הזה היא בדיוק הפוכה מדרכו של ריב"ז. אם אני הולך בדרכו של ריב"ז אז למה לא לוותר על שרוך הנעל או על ברית המילה? למה ללכת כמו רבי חנינא בן תרדיון שמקהיל קהילות ברבים, בקוממיות?".

"אני רוצה לעשות צדק היסטורי אבל גם ללמוד מכאן לעתיד".

| מגורשי ספרד יוכיחו

לטענת בן ארי, גם בתורה שבעל פה ניתן לראות שהמסה המרכזית של פריחת התורה היא דוקא מצד חכמי אושא, לאחר מרד בר כוכבא, ולא חכמי יבנה בראשותו של ריב"ז.

"כל מקום שבו הלכו בדרכו של ריב"ז העולם היהודי נחרב, זו עובדה שאי אפשר למחוק אותה", אומר בן ארי. "אני מדמיין לעצמי שכשיצאו מגורשי ספרד ולא הסכימו לקבל עליהם את הנצרות אפילו לא כלפי חוץ, אז הרבה אנשים חשובים אמרו להם שהם מסכנים את הילדים שלהם והם מסכנים את היהדות. 'מה יצא לכם מזה שאתם מתעקשים, בואו קבלו את הנצרות כלפי חוץ ואחר כך כשתעבור הצרה תחזרו ליהדות'. העובדה ההיסטורית אומרת שממגורשי ספרד יצאה פריחה גדולה של תורה ושל עולם הקבלה ואילו מאלה שנכנעו לצערנו הרב אולי נשאר להם כמה מנהגים אבל רובם המכריע נפל את תהום הנשיה".

| "כמו להאמין לכתבות של גדעון לוי על תושבי יצהר"

חלק מהביקורת כלפי המורדים בירושלים היא בנושא מלחמת האחים ולאו דווקא בנושא המרדנות מול הפשרנות.

"בחז"ל אין שום מקור שמדבר על מלחמות אחים בירושלים, יש מלשינים כמו 'שוברים שתיקה', יש 'קמצא ובר קמצא' - דהיינו החברה האריסטוקרטית הגבוהה שמוכנה לאבד את כבוד ישראל בשביל הכבוד העצמי. מי שמפמפם רעל כלפי המורדים הוא לא אחר מאשר הבוגד יוספוס, אני ממליץ לאף אחד לא להאמין לו כמו שלא מאמינים לגדעון לוי כשכותב על תושבי יצהר".

לדברי בן ארי, המורדים הובילו בשנת 69' לספירה הנוצרית מאבק נחוש ומתוחכם ברומאים, מתוך היגיון של ניצול שעת כושר, שכן בתקופה זו היו מלחמות קשות בתוך האימפריה הרומית.

"אם מישהו יראה לי משהו מפורש בחז"ל בעד המהלך של ריב"ז אני חוזר בי מהכל, אבל אין כזה מקור".

"לא שתפו פעולה מספיק עם המרד. אם היו משתפים פעולה היו מנצחים. לא שתפו פעולה עם הרעיון המשיחי, שמו רגליים למי שפעל לגאולת ישראל. אני אומר שהמשיח הגיע כל כך הרבה פעמים אבל לא קיבלו אותו. רבי עקיבא לימד אותנו את זה, שהיה נושא כליו של בר כוזיבא המלך. אני אומר בחוברת שאין משיחי שקר - יש דור של שקר, המשיח בא אבל מגרשים אותו".