שוברות שוויון: הנשים שמבקשות לעצור את השיגעון

לאחר שבשבועות האחרונים עלה שוב לכותרות נושא מקומן של הנשים במרחב הציבורי, ההפרדה בין גברים לנשים, ותפקידה של האישה במרחב הציבורי, ובייחוד איך תופסת היהדות את הנושא, שוחחנו בקול היהודי עם נעמה זרביב, תושבת היישוב כרמי קטיף,  שיחד עם מספר נשים הקימו לאחרונה את תנועת 'שוברות שוויון'.

לדבריה התנועה שמה לה למטרה להרים על נס את קולן של הנשים שנרמס סביב שיטפון הקולות הקוראים לשוויון מגדרי והשוואה מוחלטת בין גברים לנשים.

"תנועת שוברות שוויון היא תנועה של נשים דתיות וחילוניות מכל גווני הקשת, שבעצם התחילו להרגיש שקורה משהו במרחב הציבורי כאשר מנסים להשוות יותר ויותר בין גברים לנשים במקום שבעצם פוגע בנשים", פותחת זרביב. "זה התחיל בנושא הגיוס של נשים לשירות קרבי וזה המשך לכל מרחבי הציבוריות הישראלית".

עמדת הארגון היא כי אין כל מניעה בשילובן של נשים בתפקידים בכירים ומשמעותיים במערכות השונות אך שילוב זה אסור שיבוא על חשבון מהותן של הנשים והיחס אליהן.

  | תנו לנו את המהות שלנו

"בעצם הבנו שצריך שיושמע קול אחר שאומר - אנחנו בעד קידמה, אנחנו בעד שנשים יביעו את עצמן ויתנו ביטוי ליכולות שלהן, אבל עד כאן. אל תהפכו נשים לגברים. תנו לנו את המהות שלנו אל תלכו על מה שנקרא טשטוש זהויות, טשטוש מגדרי, שרואה באיש ואישה אותו דבר וגם מודד נשים וגברים באותם פרמטרים", אומרת זרביב.

"מה שנקרא בצבא המעבר מיוהל"ן ליוהל"ם - מיועצת לעניני נשים שהפכה להיות יועצת לעניני מגדר, זה אותה תפיסה שאומרת האדם בוחר את מינו ואין שום משמעות לאיזה מין נולדת, כל אחד יבחר מה הוא.

הייתה פעם התבטאות של היוהל"ם שזה שנשים מתנהגות בצורה מסויימת ומגיבות בצורה מסויימת זה רק בגלל שככה חינכו אותם ואין שום תכונות מולדות. לצערנו התפיסה הזאת תופסת יותר ויותר ונכנסת להרבה מאוד מקומות ותחומים בישראל".

   | דעת קהל שמוחדרת על ידי הפמיניזם הרדיקאלי

לדבריה לא מדובר בהתפתחות טבעית של דעת הקהל ושינוי בטבע העולם. "צריך להבין שזו תפיסה שמגיעה ומוחדרת על ידי ארגונים פמינסטים רדיקליים לכל מקום. מה שנקרא היום לימודי מגדר, פעם בלימודי מגדר למדו על הבדלים בין גברים לנשים. היום אסור להגיד את המילים 'הבדלים בין גברים לנשים'.

"להרבה מקומות הטשטוש הזה נכנס בדלת האחורית", אומרת זרביב. "למשל סטודנטית שהכרתי אמרה לי בואי תראי מה מלמדים אצלנו במכללה דתית. בקורס שנקראה משפחה וחברה מלמדים אותם שכל האימהות זה באמת מין אימון חברתי שהכניסו לנו האימהות כדי שאם יום אחד תהיה לנו התלבטות בין המשפחה לבית אנחנו נבחר בבית והגברים יוכלו להמשיך בעבודה. שאין במושג אמא שום משהו מהותי ורציני שאנחנו נועדנו אליו, אלא סתם מוסכמה...

מדובר חד משמעית על תפיסות שרוצות לטשטש זהויות ולשנות את העולם. ואנחנו קמנו כדי להגיד: תחזירו לנו את הנשיות שלנו ותחזירו לנו את היחודיות שלנו. בואו לא נתבלבל ונזכור שלכל אחד יש תפקיד שלו.  בואו נשים את המשפחתיות והנשיות ואימהות במרכז אבל יחד עם זה אנחנו יכולות להמשיך ולנהל את העולם. זה לא מוריד מהאיכות שלנו".

   | מלחמה על התפיסות המונחלות לדור הבא 

שאלנו את זרביב איך בתנועה מתמודדים עם אמירות כעין אלה האומרות שההפרדה כולאת את הנשים, ההפרדה חוסמת אותן מלהתבטא ועוד.

"העניין הוא לא להתמודד עם האמירות כי האמת לא ניתנת לטשטוש. כולנו יודעות מי אנחנו וכולנו יודעות שיש הבדלים בין גברים לנשים. העניין הוא איך מתמודדים עם תפיסות עולם שהולכות ומוחדרות לעולם יותר ויותר ואיזה תפיסות עולם הולכות ומונחלות לדור הבא.

אם פעם נשים היו צריכות להתמודד על הכניסה שלהן לשוק העבודה, היום האימהות נמדדות על פי העבודה שלהן.  ברור שהיום למשל אין בחירה חופשית להיות אמא ולהגיד אני רוצה להמשיך את העבודה שלי בשעות הלילה המאוחרות, או אני בכלל לא רוצה לעבוד אני רוצה לגדל עשרה ילדים. היום אי אפשר להגיד את זה. אין מקום לאמירה כזו במרחב הציבורי.

כל המיינסטרים של הפמיניזם הרדיקלי דוחף לכיוון מסוים ששולל מאתנו את היכולת לבחור במי שאנחנו. כל הזמן מדברים על שוויון אבל בשם השוויון הזה באים ושוללים מהנשים להיות מה שהן. אנחנו רק מבקשות רק תתנו לנו להיות מי שאנחנו".