מראות כפי שנראו בישוב נווה ארז הסמוך למכמש ביום חמישי האחרון, לא נראו ביהודה ושומרון מאז הרס הישוב עמונה בהוראת בג"ץ.
טרקטורים וכלים כבדים מלווים בכוחות משטרה ובראשם פקחי המנהל האזרחי, החריבו בזה אחר זה, שני בתים מאוכלסים במשפחות. אלא שמה שעוד מייחד את ההרס הוא העובדה שמדובר על אדמות מדינה, ובתים המאוכלסים מספר חודשים, ואינם נכללים בנוהל פלישה טרייה או מבנים יבילים של המנהל האזרחי.
בתוך דקות ספורות נהרסו הבתים מול עיניהם הכלות של משפחות לדרמן ויועד. מאות אלפי שקלים שהושקעו בבתים ירדו לטימיון, ושתי המשפחות נותרו ללא קורת גג. בהמשך הרסו הכוחות גם מחסן של אחד התושבים.
| מי אחראי להרס?
ההרס בנווה ארז היה הקש ששבר את גב הגמל בתחושה של תושבים ופעילים רבים בהתיישבות, שהעסקים אינם כתמול שלשום.
יום קודם לכן היה זה מסע הרס בגוש שילה שכלל הרס קראוון של בחורים במוצב בין אש קודש לקידה תקופה ארוכה, וניסיון ניתוק חשמל לכל חוות ישוב הדעת על 17 המשפחות המתגוררות במקום.
אז מי בעצם אחראי בפועל להריסות? התברר כי קיימת חלוקה בסמכויות בין סגן שר הביטחון הרב אלי בן דהן (הבית היהודי), לבין שר הביטחון ליברמן.
מבנים הנהרסים או מוחרמים בנוהל פלישה טריה נמצאים תחת אחריות שר הביטחון ליברמן, ואילו יתר המבנים תחת אחריות בן דהן.
כך למשל בחוות ישוב הדעת, הציגו פקחי המנהל האזרחי לתושבים מסמך רשמי של לשכת סגן שר הביטחון בן דהן ובה אישור ניתוק החשמל. בן דהן מיהר לספר כי המנהל "עבד" עליו, וכי היה בטוח שניתוק החשמל יתבצע למשפחה אחת בלבד.
| אור ירוק מהמועצה
בסביבת סגן שר הביטחון בן דהן טוענים כי הוא "ממזער נזקים", ומנסה לפעול כמה שניתן למניעת ההריסות.
אולם גם בנוגע להרס בתי המשפחות בנווה ארז היה זה סגן השר בן דהן שאחראי על ההריסה.
מקורביו של בן דהן סיפרו כי במקרה זה מי שהסכימה להרס היתה מועצת בנימין, וכי במשרד הביטחון ובמנהל קיבלו אור ירוק מהמועצה להריסה על רקע הטענה כי "אין אופק תכנוני לישוב".
אבי רואה ראש מועצת בנימין מסר לקול היהודי מנגד כי לא הסכים להריסה אלא רק ידע עליה, אולם בסביבת בן דהן התעקשו כי המועצה "ידעה והסכימה להרס".
| עלייה חדה בכמות ובאיכות
בדיקת הקול היהודי העלתה כי תחושות התושבים מגובות גם בנתונים. בחודשיים האחרונים נראה כי המנהל האזרחי העלה הילוך, ובתוך חודש (בין ו' חשון לה' כסלו) התרחשו 11 פינויים והחרמות, 4 מתוכם מתחילת כסלו, ברצף של יומיים.
אם בחודשים שלפני תחילת השנה האחרונה היו מסתכמים האירועים כמעט תמיד ב 2-3 אירועים בחודש, הרי שישנה עלייה חדה בכמות. בנוסף, בעבר התמקדה פעילות המנהל האזרחי בעיקר באוהלים ומבני עץ של בני נוער, למעט מקרים חריגים. כך למשל בישוב אחיה ובגבעת רונן הרסו אנשי המנהל "מחנה" של נערים. תגובת התושבים היתה בהתאם והם לא ממש שברו את הכלים.
אלא שלאחרונה החלו ההחרמות והפינויים להיות משמעותיים יותר ויותר: הרס כיתות לימוד בחוות מעון, החרמת קראוון באש קודש, הרס קראוון בנווה ארז, הרס קראוון בגוש שילה, החרמת מבנה יביל בקידה, החרמת כלים כבדים באחיה וחוות גלעד, וכאמור – שני בתי המשפחות בנווה ארז.
גם בגבעת קומי אורי ביצהר ישנן על כוונת המנהל האזרחי שתי משפחות שבנו את ביתן בשטח B, בו אין אחריות אזרחית לצה"ל. לאחת המשפחות הצעירות נולד לפני מספר חודשים תינוק ראשון, והשלכת שתי המשפחות מביתן בחורף הקר לא צפויה לתרום להרגעת הרוחות. גם ההרס הצפוי בהוראת בג"ץ בנתיב האבות עלול לשפוך שמן למדורה.
תושבים רבים חשים כי אם בעבר היה ניתן להשלים בדיעבד עם החרמת מכולה או מבנה עץ פעם או פעמיים בחודש, הרי שתדירות הפעילות וההגעה לגבעות הוותיקות והישובים הצעירים ואף הרס בתי משפחות, אינה מאפשרת את המשך הסתתרות הפוליטיקאים בימין מאחורי תירוץ "מזעור הנזקים".
| "אין כבר את התירוץ של בג"ץ"
"לא יתכן שהרב אלי בן דהן יהרוס בתים של יהודים כיוון המועצה לא משתפת איתו פעולה", אמר לקול היהודי יהודה פואה מארגון 'בצלמו'. "לערבים לא יהרסו בתים כי זה בסמכות של ליברמן ואורי אריאל יפנק את הבדואים בנגב בפיצויים נדיבים ביותר. שלטון חוק נמדד באכיפה זהה ושווה. המצב בו רוצחי ילדים מקבלים יחס מועדף על תושבים נורמטיביים חייב להשתנות".
צבי סוכות, תושב יצהר ודמות המוכרת בפעילות נגד הרס ישובים, תיאר בשיחה עם הקול היהודי את התחושות אותן הוא שומע בשטח, בפרט לאחר ההרס בנווה ארז ואירועי התקופה האחרונה.
"תושבי הגבעות חשים נבגדים. כבר אין את התירוץ של בג"ץ כמו בעמונה ונתיב האבות, כי הנה גם ללא הוראת בג"ץ, ועל אדמות מדינה, בוחרת ממשלת הימין להמשיך במדיניות ההרס", אומר סוכות.
"ממה שאני שומע ורואה, אם ההרס ימשך בכזו עוצמה, ואף אחד לא ימנע את הדלקת השטח, צפויה התנגדות חריפה ומשמעותית סביב הפינויים הבאים. לאנשים כבר נמאסו התירוצים שמגיעים מהפוליטיקאים".
| הרע במיעוטו?
יש לציין כי גם רבים מאנשי יחידת הפיקוח במנהל האזרחי, ובהם בכיריה, מתגוררים בישובי יהודה ושומרון ובמשך שנים טוענים כי הם "הרע במיעוטו", וכי עדיף שהם אלו שיבצעו את ההריסות ולא אנשי שמאל.
כך למשל מרקו בן שבת ראש יחידת הפיקוח הוא תושב קרית ארבע לשעבר וכיום מתגורר בשכונת קרית יובל בירושלים. רמי זיו מהישוב פדואל הוא סגן ראש היחידה. בפינוי בבית חגלה למשל, ביצעו את ההחרמה אשר ויזל, בכיר היחידה ומותיקי הישוב טל מנשה בצפון השומרון, ורועי אסייג, דמות מוכרת ומשפיעה בישוב רימונים הנמצא לא הרחק משם בחבל בנימין. פקח המנהל האחראי על נווה ארז מתגורר במבוא חורון, וזוהי רשימה חלקית בלבד.
בתקופות "חמות" של פינויים, זכו רבים מהם להפגנות מחאה של תושבים מול בתיהם, ומנשרים ומודעות שנתלו ברחבי יהודה ושומרון ציינו את חלקם בהריסות וההחרמות.
כך למשל תוארה בעבר התעמרות של רמי זיו במשפחת גאליה מכוכב השחר, שעל שמה של אם המשפחה אסתר הי"ד, הוקם מעוז אסתר. זיו דרש מספר דרישות דרקוניות מבני המשפחה השכולה, כדי להסכים להחזיר את רכבם שהוחרם בעת שחנה במעוז אסתר.
במצב דברים כמו זה, או למשל במקרה של חוות 'ישוב הדעת' שבוע שעבר בו אנשי המנהל "עבדו" על הרב בן דהן כדי לנתק את כל הישוב מחשמל, טענת "הרע במיעוטו" מצדם הולכת ונחלשת, כך לטענת מתנגדי המנהל האזרחי.
ראש מועצת בקעת הירדן אף קרא לאחרונה לסגור את המנהל האזרחי, שלדבריו מבצע "הפיכה צבאית" ביהודה ושומרון, מה שלא מוסיף לאנשי יחידת הפיקוח נקודות זכות.
אחד האמצעים בהם מנסה המנהל האזרחי ליישר את ההדורים עם אנשי ההתיישבות הוא כנס המזכירים שעתיד להתקיים בקרוב, ואף בו התרחשה סאגה שלמה לאחר שבמנהל סירבו לאפשר הגעה של מזכירי המאחזים.
לקול היהודי נודע כי בעקבות ההרס בנווה ארז החלה יוזמה של החרמת הכנס. עד עתה ההיענות ליוזמה אינה גדולה, אך גורמים בהתיישבות מעריכים כי במידה ומגמת ההרס תימשך, הרי שמחאת התושבים צפויה להגיע גם לשם.
יומן ההרס מהחצי שנה האחרונה על פי נתוני 'הקול היהודי':
סיוון
תמוז
אב
אלול
תשרי
חשוון
כסלו
איזה השקעה באיכות הכתבה ואיסוף החומ 1 ח' כסלו תשע"ח 21:44 אילה מירון