בית ספר לצדיקים
כ"א אדר א' התשע"ו   01.03.2016 09:19

בית ספר לצדיקים

הרב יוסי פלאי

על 'בינונים' ו'צדיקים'. לרגל הילולת בעל ה'נעם אלימלך', כ"א אדר

(מבוסס על דברים של הרב יצחק גינזבורג)

אחת הדמויות הידועות ביותר בעולם החסידות הוא רבי אלימלך מליז'נסק, המכונה גם בשם ספרו ה"נעם אלימלך". רבי אלימלך, יחד עם אחיו הגדול רבי זושא, היה תלמיד מובהק למגיד הגדול ממעזריטש, ממשיכו של הבעל שם טוב. בהמשך היה לרבי, אדמו"ר ומנהיג נערץ, וקבע את מושבו בעיירה הפולנית ליז'נסק. על תלמידיו נמנים גדולי האדמורי"ם בפולין, כמו המגיד מקוז'ניץ, החוזה מלובלין ורבי מנדל מרימינוב, וניתן לומר שכל ה'ענף הפולני' של החסידות נובע מרבי אלימלך.

לאחר פטירתו של רבי אלימלך, בכ"א אדר ה'תקמ"ז (1787), הודפס ספרו "נעם אלימלך", ומייד הפך לספר חובה בכל בית חסידי. עד היום, ציון קברו של רבי אלימלך בליז'נסק הוא מקום תפילה, שסיפורי-מופת רבים נקשרו בו, וגם לספר נעם אלימלך נקשרו הרבה תשבחות וסגולות.

 | ספרן של צדיקים

רבי אלימלך הוא הדמות, בה"א הידיעה, של הצדיק בחסידות, וגם בספרו נעם אלימלך תופסת דמות הצדיק מקום מרכזי, עד שהוא מכונה בחיבה בפי חסידים "ספרן של צדיקים" – על פי לשון חז"ל על שלשת הספרים הנפתחים בראש השנה, של צדיקים, בינונים ורשעים. אכן, ניתן לראות בנעם אלימלך "ספר הדרכה לצדיקים" – כמעט בכל מקום שנפתח את הספר, ידובר בו על עבודת הצדיק, כיצד הוא מתדבק בבורא וכיצד הוא משפיע טובה וברכה לעם ישראל בכל התחומים.

ומה עושה היהודי הפשוט כשהוא לומד מעט נעם אלימלך ליד שולחן השבת? אפשר להתפעל ממעלת הצדיקים, אפשר להעמיק בדברי התורה עצמם, ואפשר להתבשם מניחוח הדברים שרוח-קדושה שורה עליהם. אפשר גם ללקט ניצוצות של עצה וחיזוק בעבודת השם. מכל מקום, התחושה הכללית היא שרבי אלימלך לא ממש מדבר אלינו באופן ישיר. הצדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה, ואנו זוכים לצפות בהם ונמשכים אחריהם.

 | ספרן של בינונים

נבין יותר את מקומו של הנעם אלימלך כשנעמיד אותו מול ספר התניא של רבי שניאור זלמן מלאדי, אדמו"ר הזקן, שהיה יחד עם רבי אלימלך באותו בית-מדרש! שלא כמו הנעם אלימלך, ספר התניא הוא במפורש ספר הדרכה שיטתי לכל יהודי, כמו שמסביר אדה"ז בהקדמתו שהספר הוא סיכום של הדרכותיו האישיות לחסידים.

בתמצית, אדה"ז מסביר שלהיות צדיק זו מתנה משמים, אבל להיות בינוני זו המשימה של כולנו. ה'בינוני' של התניא אינו אחד כזה שחציו מצוות וחציו עבירות, אלא זה ששולט לגמרי על עצמו ("מח שליט על הלב") ואינו עובר אפילו עבירה קלה, במעשה דבור ומחשבה! אך הוא נקרא בינוני משום שבלבו פנימה קיימת נטיה שקולה, לטוב ולרע, לנפש הבהמית או לנפש האלוקית. היצר הרע קיים ומושך חזק לכל תאווה ורוע, אלא שבכח הבחירה החופשית, והסיוע האלוקי, האדם יכול וצריך להכריע תמיד לצד הטוב. הצדיק האמיתי הוא זה שלא רק עושה טוב בפועל אלא שגם בתוככי נפשו שונא את הרע ומואס בו, ובלשון חז"ל הוא "הרג את היצר הרע". אבל אל תרמה את עצמך! אל תחשוב שאתה צדיק, ואל "תרדם בשמירה" לרגע אחד. היה נכון לקרב, ותמיד תוכל לנצח.

לכן קרא אדמו"ר הזקן לספרו "ספרן של בינונים" – ספר הדרכה לכל אחד, שיכול וצריך לשאוף לדרגת הבינוני. גם תפקידו של הצדיק מוזכר בקצרה בספר התניא (די בהתחלה) "כי יניקת וחיות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ הוא מנפש רוח ונשמה של הצדיקים והחכמים ראשי בני ישראל שבדורם" – אבל לאורך הספר אין ספק שהאדם נדרש לעבודה בכח עצמו, והצדיק לא יעשה בשבילו את העבודה.

אין סתירה בין שני הספרים, אך יש הבדל בדגשים. אדה"ז מדריך ישירות אותנו, ודורש מאיתנו עבודה ועוד עבודה, ורבי אלימלך מגלה לנו טפח מעולמו של הצדיק, המשפיע לכולנו, בגלוי או בסתר.

 | כל אחד צדיק

בדור שלנו, יש לחבר יותר בין רבי אלימלך לרבי שניאור זלמן. כל עוד מדובר על עבודת השם של האדם עצמו, ההדרכה העיקרית היא על פי ספר התניא של חסידות חב"ד. אך היום עיקר העבודה בדרך חסידות חב"ד אינה מה אתה עושה עם עצמך, אלא מה אתה עושה להשפיע על יהודים אחרים, כמו הסיסמא של הרבי מליובאוויטש "ופרצת"! אתה יודע להניח תפילין? צא לרחוב ותזכה עוד יהודי במצות תפילין. אתה יודע ללמוד תורה? לך לייסד שיעור תורה במקום מגוריך. ויותר מזה, עליך לפעול לשינוי המציאות הציבורית של עם ישראל, כמו שזעק הרבי: הפוֹך את העולם היום!

כאשר המגמה העיקרית היא עם הפנים החוצה – לקיים את היעוד המשיחי של הבעש"ט, מייסד החסידות, "יפוצו מעינותיך חוצה" – אזי כל אחד הוא משפיע, ובזה הוא ממלא תפקיד של צדיק. ההשפעה של הצדיק, כפי שמלמד רבי אלימלך, היא גם ברוחניות וגם בגשמיות. אתה עוזר ליהודי שנקלע לצרות כספיות? אתה נותן עצת-נפש למי שזקוק לכך? – אז אתה חובש כעת את הכובע של הצדיק (ולכן מומלץ לכל אחד להחזיק את הספר נעם אלימלך וללמוד בו). אכן, אל תשכח מי אתה, אל תרמה את עצמך, וכמה שאתה משפיע לאחרים תהיה בעצמך מקושר למי שאתה מזהה כצדיק אמת, ותפעל מכוחו ובשליחותו.

והנה לנו סימן חביב: אם נחבר את הגימטריא של המלה צדיק לזו של המלה בינוני נקבל מנחם מענדל – שמו של הרבי מליובאוויטש, דמות הצדיק 'שלנו' (ובאמת, של כל עם ישראל), שדרש מכל חסידיו (השואפים להיות 'בינונים') לצאת ולהשפיע טובה וברכה לכל יהודי. אפשר להוסיף שהשם מנחם מייצג יותר את הצד של הצדיק, שהרי זהו שם מקורי בעברית, וחז"ל אף מציינים אותו כאחד משמותיו של המשיח, ואילו השם מענדל, בלשון הדבור (אידיש), מייצג את היהודי הפשוט, הבינוני.

 | בין שני צדיקים

אפשר לחשוב שכל הצדיקים הם בדיוק אותו דבר. אבל זו טעות נפוצה של מי שרואה מרחוק, ממש כמו מי שחושב שכל 'הדתיים', עם כיפה וזקן, הם שכפול גנטי של אותו אדם... אחרי כל הדברים המשותפים, לכל צדיק יש אופי מיוחד ועבודה מיוחדת משלו.

כך למשל, במושגי הקבלה מדובר על שתי בחינות, "צדיק עליון" ו"צדיק תחתון". "צדיק עליון" הוא דמות כיוסף הצדיק, כזה שמרומם טפח מעל המציאות, מביט על הכל מלמעלה ומנהל את העניינים. ואילו "צדיק תחתון" הוא זה המעורב בתוך המציאות, סובל מההסתר והמצוקה, אך בכל זאת נותר בצדקו, כאשר האב-טיפוס שלו הוא בנימין (שגם הוא מכונה "בנימין הצדיק"), הסובל מהעלמותו של יוסף אחיו הגדול.

גם רבי אלימלך, המרבה כל-כך לדבר על הצדיק, מבחין כל הזמן בין סוגים שונים של צדיקים, ובמקומות רבים הוא משווה בין שני סוגי צדיקים, "יש צדיק.... ויש צדיק", כמו למשל בקטע הבא:

העולם צריך תמיד לב' מיני צדיקים. האחד הוא שיחשוב תמיד בעולמות העליונים וביחודים להוסיף אור תמיד למעלה למעלה. ואחד לחשוב בצורכי עולם מה שעולם צריכין פרנסה וברכה וחיים ושאר הצטרכותם. ובב' מיני צדיקים הללו הוא קיום העולם.

ואם כבר מדברים על שני צדיקים, מתבקש לצרף לדמותו של רבי אלימלך עוד דמות מופת אהובה, רבי לוי יצחק מברדיטשוב (הידוע גם בכינוי "סנגורן של ישראל"), גם הוא מאותו בית-מדרש ממנו יצאו רבי אלימלך ורבי שניאור זלמן. ספרו של רבי לוי יצחק, "קדושת לוי", התקבל אף הוא כאחד מספרי היסוד החשובים של החסידות הכללית.
כך השלמנו את שלישיית ספרי-היסוד החסידיים לכל בית יהודי: נעם אלימלך, תניא, קדושת לוי. ניתן לרמז את השלישיה המובחרת הזו בביטוי מהתפילה "בשפה ברורה ובנעימה קדושה" (ביחס לשבח ושירת המלאכים): "שפה ברורה" הוא ספר התניא, המסביר לכל אחד בשפה ברורה מה עליו לעשות[2]; "בנעימה" רומז לספר נעם אלימלך; ו"קדושה" רומז לקדושת לוי (כאשר שנים אלו, הקרובים זה לזה, מחוברים יחד, ואילו התניא עומד מעט בפני עצמו). הקדושת-לוי והנעם-אלימלך הם שתי בחינות צדיקים, המשמשים לנו השראה ומורי-דרך, והתניא הוא ספר העבודה של הבינוני, העומד בתווך בין הצדיקים. והנה תרגיל קטן לסיום: בינוני צדיק צדיק = 536, ומספר זה הוא הערך הממוצע של שמות שלשת הספרים תניא, נעם אלימלך, קדושת לוי! "ועמך כולם צדיקים" – כל 'עמך ישראל', מתחילים בדרגת 'בינוני', קשורים לכל סוגי הצדיקים, והופכים בעצמם להיות צדיקים המשפיעים כל טוב.
 
 פורסם לראשונה ב'גל עיני'

תגיות: רבי אלימלך מליז'ענסק

עוד בנושא

הוספת תגובה

שלח

0 תגובות

תוכן פרסומי

הרשמה לאתר

הירשמו במהירות ובקלות לקול היהודי
ותיהנו ממגוון שירותים מיוחדים באתר.
* * * מין * בדקו זמינות
בין 3 ל-20 תווים
*
תישלח אליך הודעה המאשרת כתובת זו
* סיסמא
בין 6 ל-20 תווים

אני מסכים לתקנון האתר

אני מעוניין לקבל מידע על חידושים ואירועים מיוחדים

*

שדות חובה

הרשם

התחברות לאתר

סיסמא שכחת סיסמא? התחבר

איפוס סיסמה

כדי לקבל סיסמה חדשה, אנא הכנס דוא"ל איתו נרשמת לאתר:

שלח