צפו: כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא
ו' כסלו התשע"ז   06.12.2016 20:28

צפו: כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא

צפו בשיעורו השבועי של הרב שמואל אליהו

קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אָנִי

מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה

בפרשתנו, פרשת "ויצא", נאמר על יעקב: "וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה: אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹקִים, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם". למה מקום שהוא בֵּית אֱלֹקִים הוא נּוֹרָא וגורם ליעקב לירוא? והתשובה היא כי אם ה' הוא קדוש, אם ה' הוא "הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא", גם המקום שה' שוכן בו נקרא: "הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו". גם המקום שהוא שוכן בו נקרא נורא: "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה" - "כִּֽי־ה֤' אֱלֹקֶ֙יךָ֙ בְּקִרְבֶּ֔ךָ אֵ֥ל גָּד֖וֹל וְנוֹרָֽא".

מה נורא עם ישראל

גם על עם ישראל נאמר "כִּֽי־ה֤' אֱלֹקֶיךָ֙ בְּקִרְבֶּ֔ךָ אֵ֥ל גָּד֖וֹל וְנוֹרָֽא", ועל כן עם ישראל נעשה ל"גוי גדול". עם ישראל נעשה עם גיבור, "אִישׁ אֶחָד מִכֶּם יִרְדָּף אָלֶף, כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם" (יהושע כג). ומול אויביו עם ישראל הוא גם עם נורא. "הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵי הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ" (דברים ב כה).

מה קדוש עם ישראל

בגלל ששם ה' נקרא עלינו ונמצא בקרבנו, נצטווינו להיות "קְדשִׁים - כִּי קָדוֹשׁ אָנִי" (ויקרא יא). זה לא בגלל שאנחנו מחקים את התנהגות ה', אלא בגלל שהוא נמצא בתוכנו. כך אנחנו שומרים שבת ונחים ביום השביעי "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (שמות פרק כ יא). ה' אלוקינו בקרבנו – על כן אנו שומרים שבת.

ובו תדבק

בגלל שה' בתוכנו גם חכמת ה' בתוכנו. כך נאמר על חכמת שלמה המלך שהיא חכמת אלוקים: "וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹקִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט". ובאמת זאת הברכה על כל מי שחכמת ה' בקרבו "שחלק מחכמתו ליראיו". וזה מה שאומרת התורה על כל עם ישראל שהוא "עַם חָכָם וְנָבוֹן" (דברים ד ו) מאותה סיבה. זאת הסיבה שבגללה אנו מצטווים לדבוק בו, לאהוב אותו, ללכת בדרכיו: "מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא גומל חסדים אף אתה גומל חסדים". אנחנו עושים שלום כי הוא עושה שלום במרומיו. וכך בכל דבר ודבר.

אלוקי השמים ואלוקי הארץ

להרבה אנשים זה חידוש גדול לומר שאלוקים נמצא בעולם הזה. את החידוש הזה מסביר אברהם לאליעזר כשהוא שולח אותו למצוא אישה ליצחק. בסביבה שאברהם פועל בה הרשעים מכירים את ה', כולל כל הרשעים הגדולים. אבימלך ועשיו, ישמעאל ולבן – כולם מכירים את טובו וחסדו של ה' ואת קדושתו, אבל זה לא מפריע לגזול נשים וממון של אחרים. קדושת אלוקים, צדקותו וחסדו לא מחייבים אותם. לדעתם האלוקים נמצא רק בשמים ולא נמצא כאן בארץ. השליחות של אברהם היא ללמד שה' נמצא בתוכנו.

כך מסביר אברהם לאליעזר את כל התורה כולה על רגל אחת. בתחילה הוא אומר לו. "וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹקֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי" (בראשית כד ג). ואחר כך הוא אומר לו: "ה' אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי" וכו'. אמר אברהם לאליעזר: "עכשיו הוא אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹקֵי הָאָרֶץ שהרגלתיו בפי הבריות, אבל כשלקחני מבית אבי היה אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם ולא אלֹקֵי הָאָרֶץ, שלא היו באי עולם מכירים בו ושמו לא היה רגיל בארץ" (רש"י כד ז).

תכלית שמים וארץ

העיקרון הזה שאלוקים הוא גם אלוקי הארץ הוא העיקרון היסודי שבגללו נברא העולם. כך נאמר על השמים והארץ בבריאת העולם: "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם". ודרשו חז"ל בהבראם – בשביל אברהם. "ר' עזריא אומר: 'אתה הוא אלוקים לבדך אתה עשית את השמים'. כל האונקס הזה בשביל מה? בשביל 'אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם'" (ילקוט שמעוני תהלים קד תתסב). השמים והארץ לא נבראו אלא בשביל  ללמד שה' הוא אלוקי השמים ואלוקי הארץ.

גבורת ה' מופיעה דרך גבורת ישראל

ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ - יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ

שכינת ה' שנמצאת בשמים ובארץ היא לא רק בחלל העולם, היא בתוך תוכנו ממש. כך מלמד משה לישראל בסוף ספר דברים (לא ב) כי הם צריכים לכבוש את הארץ בגופם ממש ללא פחד, כי "ה' אֱלֹקֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם". האם שכינת ה' תעבור לפנינו ולא נצטרך לעשות כלום?

משה מסביר להם ששכינת ה' היא בתוך תוכם ממש ותופיע דרכם. "יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה". איך גם ה' עובר לפניך וגם יהושע עובר לפניך? מסתבר שה' עובר בתוך יהושע. גבורת ה' בתוך גבורת יהושע כמו שנוראות ה' היא בתוך הנוראות של ישראל. ועל כן ממשיך משה להסביר לישראל כי ה' ישמיד את שבעת העממים שנמצאים בארץ כנען. "וְעָשָׂה ה' לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי וּלְאַרְצָם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֹתָם". איך הוא משמיד אותם? דרככם. אתם צריכים לעשות את המלאכה ואני בתוככם. "וּנְתָנָם ה' לִפְנֵיכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם כְּכָל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם".

ה' יִלָּחֵם לָכֶם, וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן

לא תמיד התגלות ה' הייתה דרך עם ישראל. בשעת יציאת מצרים היו בני ישראל חלשים ביותר, ועל כן באותה שעה ה' התגלה מחוץ להם, שם נאמר להם: "ה' יִלָּחֵם לָכֶם, וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן". חולשה כזאת הייתה גם בימי חזקיהו. באותם ימים גלו עשרה שבטים מעם ישראל. בירושלים שנשארה לפליטה לא היו לוחמים. "וְעַתָּה הִתְעָרֶב נָא אֶת אֲדֹנִי אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים אִם תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם" (מלכים ב יח כג). במציאות העגומה הזאת ה' נלחם להם כשהם יושבים בבתיהם.

כשעם ישראל מתחזק אחרי ארבעים שנה במדבר אומר להם משה כי ה' מתגלה בתוכם כמו שהוא התגלה דרך גבורת משה בעצמו במלחמת סיחון ועוג. כך הוא עתיד להתגלות בדוד שאמר "כִּי בְךָ אָרֻץ גְּדוּד וּבֵאלֹהַי אֲדַלֶּג שׁוּר" (תהילים יח ל).

כך הוא מתגלה ביעקב שמכין את עצמו למלחמה עם עשיו (רש"י בראשית לב ט) לא על-ידי בריחה אלא על-ידי מלחמה: "מה עשה, זיינם מבפנים והלבישם בגדים לבנים מבחוץ, והתקין עצמו לשלשה דברים", דורון תפילה ומלחמה (קהלת רבה ט יח). וכן עיקר (רמב"ן בראשית לב ט. שלא כמו שכתב "ויואל משה" מסאטמר כי יעקב רצה להילחם על-ידי בריחה, ותמה על מדינת ישראל שנלחמת באויביה ולא בורחת או מצפה שה' יילחם לה).

וְנָשַׁל ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט

יש שואלים למה ירושת הארץ היא לאט, כמו שאנו רואים בעינינו. בעשרה מקומות בונים ובמקום אחד הורסים. למה היא לא בבת אחת? את השאלה הזאת שאל בעל ה"באר מים חיים" (עקב ז) – והלא ה' בתוכנו וגדולתו וגבורתו יכולה לכבוש את כל הגויים בנשימה אחת כמו שעשה לסנחריב. למה נאמר בהמשך הפסוקים: "וְנָשַׁל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה"?

וזאת תשובתו: "ומה שנראה לי בקט שכלי לומר בזה. כי הנה ידוע ליודעי מדע אשר אור הקדושה הבאה אל האדם מלמעלה צריכה לבוא לאט לאט. כי אור אלהינו ברוך הוא וברוך שמו גדול ורם הוא. הגם שודאי אינו בא מאורו יתברך אל האדם כי אם מעט דמעט אפס קצהו אשר יוכל האדם להשיגו. מכל מקום גם זה המעט אשר ביכולת האדם להשיגו. אם היה בא אליו בפתע פתאום לא היה יכול לסובלו. כמו איש אשר יצא פתאום מחשך לאור גדול וכהה מאור עיניו ויחשכו עפעפיו. ועל כן צריכה הקדושה לבוא בהדרגה דרגא אחר דרגא והוא בחינת נפש רוח נשמה חיה וכו'. וגם זאת במעט מעט שיוכל האדם לסבלו. ואחר ההרגל יוכל לקבל עוד יותר ועוד יותר כידוע". וכיוון שירושת הארץ הולכת ומתרבה לפי התחזקות אור ה' שבתוך לבו של עם ישראל, לכן גם ירושת הארץ היא מעט מעט.

וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ

אִישׁ אֶחָד מִכֶּם יִרְדָּף אָלֶף

כשם שכל לוחם צריך להבין שה' אתו ונותן לו כוח לעשות חיל ואסור לו לפחד במלחמה, כך צריך לדעת כי הוא חייב לשמור על קדושת המחנה, "כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ". כך גם אומר יהושע לבני ישראל שכבשו את הארץ. אתם ראיתם "וַיּוֹרֶשׁ ה' מִפְּנֵיכֶם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצוּמִים וְאַתֶּם לֹא עָמַד אִישׁ בִּפְנֵיכֶם עַד הַיּוֹם הַזֶּה". הכול היה באופן ממש פלאי. "אִישׁ אֶחָד מִכֶּם יִרְדָּף אָלֶף".

הניצחונות הם לא מכוח פרטי שלכם. הניצחונות המדהימים הללו הם מכוח ה' שנמצא בתוככם. "כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם". לכן אנחנו צריכים להכיר בנוכחות ה' בתוכנו. "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם". ולשמור על קדושת מחנה ישראל. "כִּי אִם שׁוֹב תָּשׁוּבוּ וּדְבַקְתֶּם בְּיֶתֶר הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה אִתְּכֶם וְהִתְחַתַּנְתֶּם בָּהֶם וּבָאתֶם בָּהֶם וְהֵם בָּכֶם: יָדוֹעַ תֵּדְעוּ כִּי לֹא יוֹסִיף ה' אֱלֹקֵיכֶם לְהוֹרִישׁ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וּלְשֹׁטֵט בְּצִדֵּיכֶם וְלִצְנִנִים בְּעֵינֵיכֶם עַד אֲבָדְכֶם מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם ה' אֱלֹקֵיכֶם".

היד ה' תקצר לתת רבים ביד מעטים?

כך הם דברי יהודה המכבי לצבאו המועט במלחמה הראשונה שלו ביוונים מול סירון שר צבא ארם: "היד ה' תקצר לתת רבים ביד מעטים, ואם יש מעצור לו להושיע ברב או במעט. הן לה' התשועה, ורוב חיל לא ימלט. הם בוטחים על המונם ועל רוב חילם להשמידנו עם נשינו וטפנו ולבוז את שללינו. ואנחנו נעמוד על נפשנו להילחם בעד חיינו ותורתנו. לכן אל תיראון ואל תעצרון מפניהם, כי השמד ישמידם ה' לעינינו".

ובאמת תוקף יהודה המכבי וחילו המועט את סירון ועמו, מכה אותו לפי חרב, רודף ומבריח אותו ואת כל חילו הרב לנחלת פלישתים. "ותיפול פחד יהודה ואחיו על כל העמים מסביב, ויספרו בגויים את מעשי יהודה הגדולים ויגיעו עד אזני המלך".

נוכחות ה' בישראל קיימת גם בדור הזה: "לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם: אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה". כל זה קורה בגלל שה' נלחם לנו, ולכן אנו צריכים ללמוד אומץ וללמוד קדושה.  

שילוב חיילות בחיל השריון

אנו מזכירים את היסוד הזה, כי בימים אלו בוחן צה"ל אפשרות לשלב חיילים וחיילות בחיל השריון שיילחמו יחד בתוך טנק אחד. הצבא לא רוצה להפעיל יחידות של טנקים שכל הצוות יהיה של נשים, כי הוא מבין שטנקים כאלה לא יוכלו לתפקד לא בעת מלחמה ולא בעת שלום. המעמסות שמוטלות על טנקיסט בהרמת תחמושת כבדה וכד' לא יכולות ליפול על כתפי נשים בלבד. הוא מתכוון לשלב יחידות של גברים ונשים, וממילא להוריד את היעילות של הטנקים באופן משמעותי גם לפי המובן במדדים ארציים. לפי האמור לעיל הוא הולך להוריד להם גם את הסייעתא דשמיא במדדים רוחניים.

לֹא יִלְמַד אָדָם רַוָּק סוֹפְרִים

חכמינו במשנה לימדו אותנו כי שהות משותפת קבועה של גבר ואישה במקום אחד עלולה לגרום לכישלונות ולתקלות, ואמרו כי שהות כזאת נקראת ייחוד, למרות שהם לא בחדר נעול. כך אומרת המשנה: "לֹא יִלְמַד אָדָם רַוָּק סוֹפְרִים, וְלֹא תִלְמַד אִשָּׁה סוֹפְרִים" (קידושין פב ע"א). ומסבירים המפרשים כי בימיהם היו המלמדים מקבלים את התלמידים לתוך ביתם, והאימהות או האחיות היו מביאות את התלמידים לבית המלמד, או האבות והאחים לבית המלמדת.

מפגש זמני קצר קבוע כזה בכל יום אסור. ואולם בימינו נהגו להתיר ללמד על-ידי רווקים או על-ידי נשים, כיוון שלא מלמדים בבית פרטי כמו בעבר אלא בבית-ספר. כמו כן בימינו ההורים לא מביאים את הילדים לידי המלמד או המלמדת, אלא לשער בית הספר, לכן אין מפגש מתמיד בין ההורים למלמדים. לכן מותר גם מורות וגם מורים רווקים (הגרי"ש אלישיב זצוק"ל בקובץ תשובות ח"ג סי' קפ"ח). מכאן למדנו שבמקומות שבהם יש קשר מתמיד בין גברים לנשים זמן ממושך – יש איסור ייחוד אפילו בלי להיות בחדרים נעולים.

כֹּל שֶׁעֲסָקָיו עִם הַנָּשִׁים - לֹא יִתְיַחֵד עִם הַנָּשִׁים

יש חושבים שכאשר אנשים מתחנכים ועובדים בחברה מעורבת נחלשת עוצמתו של יצר הרע, וזו טעות. מסקר שעשה מכון "מסקר" עולה כי מספר ההטרדות שחוות נשים בחברה חילונית גדול כפל כפליים מאשר בחברה דתית.

כך מלמדת המשנה במסכת קידושין ואומרת: "כֹּל שֶׁעֲסָקָיו עִם הַנָּשִׁים, לֹא יִתְיַחֵד עִם הַנָּשִׁים". וכל המפרשים שואלים: וכי רק מי שעסקיו עם הנשים לא יתייחד עם נשים? הרי לכל גבר אסור להתייחד עם נשים. ומה מיוחד במי שעסקיו עם נשים?

ועונים על כך חלק מהפוסקים, כי המשנה באה ללמד כי גם מי שרגיל לעבוד עם נשים לשם פרנסה, לא מתרגל וקהה יצרו וגם לו אסור להתייחד עם נשים. כך מביא התוס' רא"ש בשם רבנו חננאל: "אע"פ שנושא ונותן תמיד עמהן – לא יתייחד עמם. משמע שרוצה לומר אע"פ שהיה ראוי להתירו יותר משום דבעבידתייהו טרידי או משום דאינו יכול ליזהר – אפילו הכי אסור" (וראה "פני יהושע" שם).

מי שרגיל עם נשים – צריך לנהוג בחומרה יתירה

חלק גדול מהראשונים סובר כי מי שרגיל עם נשים – צריך לנהוג במשנה זהירות ביחסיו עם נשים, כי הוא מועד לפורענות ביותר. כך נראית דעת רש"י שפירש כי מי שעסקיו עם נשים, אסור לו להתייחד אפילו עם הרבה נשים. הרמב"ן הולך באותה מחשבה וסובר כי מי שרגיל עם נשים לא יכול להתייחד עמהן אפילו אם מדובר בשני גברים. לדעת רבנו תם, אדם שנמצא תדיר עם נשים אחרות לא יתייחד אתן אפילו אשתו עמו. ואע"פ שבסתם אדם אם אשתו עמו או בסביבה אין חשש ייחוד, כאן יש חשש כיוון שהוא כל כך שרוי אצלן, עד שאשתו לא מהווה מחסום בשבילו.

דרישת שלום משמים בזכות דְּגַבְרֵי לְחוּדַיְּהוּ וּדְנָשֵׁי לְחוּדַיְּהוּ

בימינו יש אנשים רבים שעובדים במקומות מעורבים לנשים וגברים, אף שהגמרא אמרה להיזהר ממקומות כאלה. מה יעשה אדם שנמצא בחברה מעורבת בלימודים, בעבודה או בצבא?

הגמרא במסכת תענית (כא ע"ב) מביאה מעשה על אַבָּא אוּמְנָא שהיה רופא שמטפל גם בנשים וגם בגברים והגיע למדרגות של קדושה יותר מאביי ורבא. "אַבָּא אוּמְנָא, הֲוָה אָתֵי לֵיהּ שְׁלָמָא כָּל יוֹמָא מִמְּתִיבְתָּא דִּרְקִיעָא. וּלְאַבַּיֵי מִמַּעֲלֵי שַׁבְּתָא לְמַעֲלֵי שַׁבְּתָא. וּלְרָבָא מִמַּעֲלֵי יוֹמָא דְּכִפּוּרֵי לְמַעֲלֵי יוֹמָא דְּכִפּוּרֵי". אבא אומנא היה מקבל דרישת שלום משמים כל יום, אביי היה מקבל כל ערב שבת, ורבא כל ערב כיפור. פעם בשנה.

הגמרא מספרת כי אבא אומנא הגיע למדרגות קדושה גדולות למרות עבודתו, כיוון שהיה מקפיד על הפרדה בין האנשים לנשים שהיו מגיעים אליו לטיפול. "מַאי עוּבְדֵיהּ דְּאַבָּא אוּמְנָא? דְּכִי הֲוָה עָבִיד מִלְּתָא, הֲוָה עָבִיד לֵיהּ דּוּכְתָּא דְּגַבְרֵי לְחוּדַיְּהוּ, וּדְנָשֵׁי לְחוּדַיְּהוּ". וכשהיה צריך לטפל באישה היה משתדל לא לפגוע בפרטיות ובצניעות שלה, והיה מקפיד לגלות רק את המקום בגופה שהוא צריך לטפל בו ולא מקומות אחרים. "וַהֲוָה לֵיהּ לְבוּשָׁא דְּאִית בֵּיהּ קַרְנָא, דַּהֲוָת בַּזָעֵי כִּי כּוּסִילְתָּא, דְּכִי הֲוַת אַתְיָא אִתְּתָא, מַלְבִּישׁ לָהּ כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיסְתַּכִּיל בָּהּ".

עוד מספרת הגמרא שהיה מקפיד אַבָּא אוּמְנָא בצדקה ובחסד ובכבוד הבריות באופן מיוחד וחריג, ואולי כל זה בא ללמדנו את העיקרון שלמדנו בהלכות הקודמות, כי אם אדם נמצא בעל כורחו בחברה מעורבת הוא צריך לנהוג במשנה הקפדה על כל ההלכות שקשורות לצניעות, נגיעה, ייחוד, לבוש וגם הלכות אחרות. לכן בתקופה של שהות בחברה מעורבת אנחנו צריכים להשתדל לקחת על עצמנו הידורים בכל אלו, בתפילה, בצדקה וכד', לדעת כי הסיכוי להיכשל בחברה מעורבת הוא גדול ביותר. ואם מתאמצים ונזהרים ומרבים אורה וקדושה - לא חייבים להיכשל.

אפילו חסיד שבחסידים לא יהיה ממונה על נשים

לצערנו אנו יודעים שרוב התקלות בנושאים של הטרדה הם על-ידי בעלי שררה, קצינים בצבא ובמשטרה. חברי כנסת או שרים, מרצים באוניברסיטה ומנהלים במקומות שונים. חכמינו נתנו את דעתם על כך בכמה וכמה הלכות ב"שולחן ערוך" (אה"ז כב) ושם נאמר: "אין ממנין אפילו אדם נאמן וכשר להיות שומר בחצר שיש בו נשים, אף על פי שהוא עומד בחוץ, שאין אפוטרופוס לעריות". כל שכן קצין או כל ממונה אחר.

הגר"א מביא את מקור ההלכה בגמרא ירושלמי (כתובות א א). שם "אמר רביזעירא מתניתין אמרה אפילו כשרים אין ממנין. דתני אפילו חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפוטרופוס". והסביר החלקת מחוקק (ס"ק יז) כי בגלל שהוא ממונה ושומר עליהן בקביעות, הסיכון שלו הרבה יותר גדול מכל מי שעסקו עם הנשים. ואפילו עומד מבחוץ אסור.

אפילו צדיק כמו יוסף – צריך שמירה

ובגמרא: "תניא, רבי אומר: אל ימנה אדם אפטרופוס בתוך ביתו, שאלמלי לא מינה פוטיפר את יוסף אפטרופוס בתוך ביתו - לא בא לאותו דבר" (ברכות סג ע"א). כי גם אם אדם צדיק ביותר, יכולה להיות מולו אישה שאינה צדיקה כמו אשת פוטיפר, וכן להפך. גם אם מדובר בבחורה מיוחדת בצניעותה, היא יכולה להיקלע בצבא למקום שיש מפקד פרוץ ביותר שלא תוכל לעמוד מול יצריו הרעים.

שמירה מיוחדת לתלמידי חכמים

ובשו"ע שם (אה"ז כב ס"ע יט) למדנו שתלמידי חכמים לא מחוסנים מפני היצר הרע, ולהפך, הם צריך שמירה יתירה. וכך כתוב שם: "אסור לתלמיד חכם לשכון בחצר שיש בו אלמנה, אפילו אינו מתייחד עמה, מפני החשד, אא"כ אשתו עמו". והוא הדין לגרושה או לרווקה שחיה בנפרד, אלא שדיבר הכתוב בהווה.

ולמרות שבדרך כלל לא אוסרים ייחוד בין גבר לאישה אם לא נמצאים במקום סגור ונעול, כאן לוקחים מקדם בטיחות שמא יתייחדו וינעלו את הדלת, כיוון שמדובר בשהות קבועה ובתלמיד חכם. על כן צריך להיזהר כפל כפליים שלא תהיה אפשרות כלל לרכילות רעה.

שֶׁכָּל הָרוֹאֶה סוֹטָה בְּקִלְקוּלָהּ, יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן

את כל זה כתבנו כעת, כי כשאדם שומע על אנשים שנפלו בענייני עריות הוא צריך להיזהר שלא להאשים את מי שנפל, אלא לעשות בדק בית בעצמו. כך אומרת הגמרא (ברכות סג): "תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר, לָמָּה נִּסְמְכָה פָּרָשַׁת נָזִיר לְפָרָשַׁת סוֹטָה? לוֹמַר לְךָ, שֶׁכָּל הָרוֹאֶה סוֹטָה בְּקִלְקוּלָהּ, יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן". ובמיוחד בעת הזאת יראה אדם מה הוא יכול לתקן בענייני צניעות בביתו ובעצמו.

ובמיוחד אנשי הציבור שממונים על הציבור צריכים לראות מה הדברים שצריכים תיקון ציבורי כדי שתקלות כאלה לא יבואו לידם. ויהי רצון שנזכה לתוספת טהרה ולתוספת קדושה בישראל. במהרה בימינו אמן. 

תגיות: הרב שמואל אליהו פרשת השבוע, פרשת ויצא

עוד בנושא

הוספת תגובה

שלח

1 תגובות
1 תודה רבה על השיעור!! אתם אתר נהדר!! ל"תתודה!
ו' כסלו התשע"ז

תוכן פרסומי

הרשמה לאתר

הירשמו במהירות ובקלות לקול היהודי
ותיהנו ממגוון שירותים מיוחדים באתר.
* * * מין * בדקו זמינות
בין 3 ל-20 תווים
*
תישלח אליך הודעה המאשרת כתובת זו
* סיסמא
בין 6 ל-20 תווים

אני מסכים לתקנון האתר

אני מעוניין לקבל מידע על חידושים ואירועים מיוחדים

*

שדות חובה

הרשם

התחברות לאתר

סיסמא שכחת סיסמא? התחבר

איפוס סיסמה

כדי לקבל סיסמה חדשה, אנא הכנס דוא"ל איתו נרשמת לאתר:

שלח