"פרס סייע לביטחון ולהתיישבות אך הוביל למרחץ דמים"

החל משעות הבוקר (חמישי) מטוסים ממדינות שונות החלו לנחות בישראל עם משלחות לקראת הלוויתו של הנשיא לשעבר שמעון פרס, כבישים נחסמו לסירוגין בירושלים ובאזור וכבר אלפים הגיעו לארונו במשכן הכנסת, יחד עם נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון.

מחר, לפני ואחרי הלוויה, ייחסם כביש 1 מתל אביב לירושלים, ובירושלים כבישים רבים יהיו חסומים לתנועת כלי רכב. למבצע הלוויתו של פרס, שכונה 'כעת מחר', גויסו כ-7,000 שוטרים לצורך שמירה על הסדר והכוונת התנועה. השב"כ גייס אנשי מילואים העומדים במהלך השנה בכוננות והודיע כי כבר השלים את היערכותו, יחד עם היחידה לאבטחת אישים, לקראת המבצע האבטחה מהגדולים ביותר בתולדות היחידה.

במהלך היום, עד הלוויתו בשעה 11:00 בבוקר מחר בהר הרצל בירושלים, צפויים לנחות בשדה התעופה בן גוריון כ-60 מטוסים ועליהם עשרות משלחות ללוויה, כ-60 אישים מאובטחים מהארץ ומהעולם ובהם 20 נשיאים, 15 שרי חוץ, 5 ראשי מדינות ואח"מים נוספים ממדינות שונות. ארצות הברית שלחה מערך אבטחה גדול, הכולל כוחות יבשתיים, אוויריים וימיים, לנשיא המדינה ברק אובמה שעתיד לנחות בישראל בקרוב ולהשתתף בלוויה.

רוב מנהיגי העולם הספידו את פרס ורבים הודיעו על הגעתם להלוויתו. רוב הקולות בעולם הערבי לא נשמעו לאחר פטירתו, כמו גם חברי כנסת ערבים בישראל, בניגוד ליו"ר הרשות "הפלסטינית" אבו מאזן ששלח מכתב תנחומים ואף הודיע מאוחר יותר על השתתפותו בלוויה ושר החוץ של בחריין. שר החוץ של מצרים סאמח שוכרי ייצג את מדינתו.

בישראל ישנם חילוקי דעות גדולים באשר לאיש פרס ולדעותיו.

| "פתח את השער להתיישבות בשומרון"

פרס, שכבר בגיל 29 מונה למנכ"ל משרד הבטחון וכיהן כחבר כנסת קרוב ל-50 שנים, בתוך 12 ממשלות, היה גם ראש הממשלה בישראל, פעמיים, וגם נשיאה התשיעי. בנוסף, החזיק בשלושת התיקים החשובים – הבטחון, האוצר והחוץ. פרס זכור כמי שפעל רבות לחתימת ההסכם של ישראל עם צרפת בתשי"ז, במסגרתו נבנה הכור הגרעיני בדימונה.

>הירשם עכשיו ותקבל את הכותרות החשובות למייל האישי!<

כשני עשורים לאחר מכן, סייע פרס למתיישבים בבנימין להקים את הישוב עפרה, שבתחילה הוקם כמחנה עבודה בהר בעל חצור. כאשר יצחק רבין, אז ראש הממשלה, רצה לגרש את מתיישבי סבסטיה בשומרון, סייע פרס להסכם הפשרה שהובילה לבניית הישוב קדומים, שהיה מראשוני היישובים בשומרון. לימים, בתשס"ג, מונה למשנה לראש הממשלה, תואר חדש שניתן לו ללא האצלת סמכות, וזאת כאשר הצטרף לממשלת שרון בכדי להבטיח את הצלחת ביצוע תכנית ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון.

"היינו בסבסטיה מספר ימים והיה חשש לעימות בין המתיישבים לצבא", משחזרת בשיחה עם הקול היהודי דניאלה ויס, אז, לפני כ-40 שנה, חברה בגרעין אלון מורה שהתיישב בשומרון. "עמדו נפתלי לוי וחיים גורי והציעו לערוך פגישה בין מזכירות גוש אמונים, גרעין אלון ומורה ושר הבטחון שמעון פרס בכדי להגיע לפשרה. בפגישה נכחו גם הרב משה לוינגר, הרב חנן פורת, הרב מנחם פליקס, בני קצובר ואמנון ויס, בעלי". בפגישה הזו, נחתם 'הסכם סבסטיה'. "ההסכם כלל שלושה סעיפים – קיבלנו 30 קרוואנים להתיישבות במחנה קדום, שר הבטחון הבטיח לדאוג לשמירה על המתיישבים והממשלה תדון בעתיד ההתיישבות ביהודה ושומרון".

דניאלה מוסיפה ואומרת "בשמאל קוראים לזה 'החטא הקדום של פרס', שעשה זאת בשל העימות בינו לבין רבין. אנחנו אומרים שזו הייתה פריצת דרך להתיישבות ביהודה ושומרון. כאן נפתח השער בשבילנו".

היחסים בין רבין לפרס היו מתוחים מאוד והיריבות ביניהם נמשכה על פני עשרות שנים, עד ליום בו נרצח רבין. השניים יצאו בקמפיינים אחד כנגד השני ורבין הדביק על פרס את הכינוי שדבק בו לאחר מכן "חתרן בלתי נלאה".

| "הגה את ההסכם שכשל והפך למרחץ דמים"

בהתשנ"ד נחתם בין ישראל לארגון הטרור אש"ף בראשו עמד יאסר ערפאת, הסכם אוסלו, אותו דחף רבות פרס, שהיה אז שר הבטחון ואדריכל ההסכם. במסגרת ההסכם, קיבלו הערבים שטחים רבים מארץ ישראל, כלי נשק ועוד. לאחר מכן, ביצעו ערבים פיגועים רבים וקשים, חלקם באמצעות כלי הנשק שקיבלו מרבין. מאות יהודים נרצחו ואלפים רבים נפצעו. לימים, קיבלו ערפאת ורבין את פרס נובל לשלום על ההסכם, שכאמור, גבה קרבנות רבים.

"אוסלו היה סוג של מהפך אצל פרס", אמר לקול היהודי מאיר אינדור, יו"ר ארגון אלמגור לנפגעי פעולות האיבה שנאבק רבות כנגד ההסכם. "מאיש בטחון שעשה למען ישראל, ואף סייע להתיישבות, לאדם שגרם לאסון גדול". אינדור מבקש להוסיף ולומר כי יש לו דילמה באשר להתייחסות למותו של פרס. "זה כמו להכניס לוחמים לתוך ארון של מת. השמאל לוקח את מותו של פרס, ודרכו רוצה להחדיר לנו את הדעות שלהם ואת 'לוחמי אוסלו'", אומר אינדור.

"בהתחשב בכך שאנו נמצאים לפני הלוויתו, לא נעלה את הטונים, אבל נאמר דברים ברורים", אומרת דניאלה וויס. "פרס היה איש חזון, וכמה שעזר להתיישבות, היא לא הייתה החזון שלו. הייתה לו סימפטיה להתיישבות והוא נגרר לסייע לה בגלל סיבות פוליטיות כאלה ואחרות. לשני דברים אחרים היה לו חזון, עליהם מדברים כל הזמן, והם זכו לכישלון טוטאלי – שלום עם הערבים-הסכם אוסלו, שהפך למרחץ דמים וגם הפנטזיה שלו ל'מזרח תיכון חדש' התנפצה וגרמה לנזקים".

פרס דחף את סעיף 'תורתו אמנתו' שסייע לבני הישיבות החרדים והדתיים לדחות את גיוסם לשירות בצה"ל ולהמשיך ללמוד תורה בישיבות. על זאת, הודה לו הרב שך.

בתשנ"ז הקים פרס את 'מרכז פרס לשלום' במטרה להביא ל"מזרח תיכון חדש", מונח בו השתמש פעמים רבות במהלך הקריירה שלו.