עמונה. סיכום.

לסכם את פרשיית עמונה עדיין מוקדם. ימים יגידו אם המתווה המשופר יותיר באמת יישוב על ההר, באמת על ההר, באמת יישוב, מה יהיה מצב הרוח ביישוב זה? (ע"ע מגרון) והאם התוצאה הסופית תעצור את גל ההרס של השמאל ושופטיו נגד ההתיישבות היהודית. אבל יש כמה נקודות קטנות שכדאי כבר לשים לב אליהן.

מהו המקסימום?

קשה לספור כמה אנשים נשבעו כי הממשלה עשתה את מקסימום המאמץ בשבוע שעבר, הם הצהירו מעל כל במה כי רק טפשות חסרת לב וצעירות מדומיינת מביאה אנשים לסרב להצעה הנדיבה ביותר שניתן להעלות על הדעת. כמובן זה הגיע בתפאורה של רבנים ושרים חשובים ונכבדים בעיני עצמם שישבו עד השעות הקטנות של הלילה, וכו וכו. והנה זה פלא, לאחר יומיים (!!) הגיעה הצעה טובה יותר. אופס. אז מישהו שיקר? לא, חס ושלום. אולי טעה? אולי הגזים? אילו הבטחות ושבועות נוספות שמנסים למכור לנו יכולות להתגלות כבדיות מוטעות אם רק נהיה עקשנים יותר? יש רשימה ארוכה.

מי בעל הבית

אנשי עמונה שיחקו אותה. אנשי עמונה הראו לעם ישראל נחישות נדירה. הם לא התפתו לשכנועי עסקנים ורבנים חלשים, הם הציבו מראה לפני השלטון ואמרו לו: אם אתה כל כך חסר תועלת מול בית המשפט נא תתבזה עם תמונות פינוי ואל תתהדר בכח שאין לך. פקידים שרים וחכי"ם מתרוצצים מתוסכלים כמה חודשים (חלקם מאהבת הארץ וחלקם מיראת דעת הקהל) ובית המשפט ממשיך בפשיטות להפטיר כאשתקד וממשיל את האג'נדה הסרוחה שלו בארץ ישראל המיוסרת. לבית המשפט בירושלים לא הגיעו שמועות על שינוי מדיני כל שהוא.

תיקון

עמונה מחקה חרפה ציבורית פעמיים! אחרי הגירוש צעירי גוש קטיף וחבריהם השליכו מהגג אבנים ובלוקים אבל בעיקר השליכו את חרפת ההורים הרבנים וההנהגה החלבית שעשתה עליהם סיבוב אכזרי. הפעם עשתה עמונה בית ספר לכל הממהרים לרוץ ולסכם סיכומים ולהסדיר הסדרים העיקר לא להגיע לעימות. קלונם של העסקנים נתגלה כאן כאשר אביחי בוארון לבדו הצליח לבדו לעקוף מימין ולהשיג הישגים נאים ומרשימים. אמנם לבסוף גם הוא ''הרוויח'' במשא ומתן ולא הלך עד הסוף, אך אין איש חושד בו ובשכניו האהובים כי היתה כאן מניפולציה. אנשי עמונה הביטו לחורבן בעיניים פקוחות ונכונו לו. הם הלכו לפי עקרונות ברורים שנאמרו מראש לאורך כל הדרך. הם הצהירו כי לא יתפנו מרצון, לא ינהגו באלימות וכן יסכימו לפשרה אם בסופו של יום תישאר עמונה כלשהיא על ההר.

מי בעל הבית

אז הרווחנו. למדנו שוב לא להתרגש מדיבורים הבטחות ושבועות – כי כשרוצים אפשר ואם אי אפשר אז מאוד רוצים ואז מתברר שאפשר. למדנו כי לא החכי"ם והממשלה באמת שולטים במדינה, וכשיש ליקוי עקום בDNA אנשים חביבים מתוך המערכת לא באמת יכולים לתקנו. נשאר לנו להתפלל שתהיה לנו מספיק אמונה בד' יתברך ואמונה בכוחנו לעשות את השינוי הזה. לחזק את אמנותנו בבעל הבית האמיתי של ארץ ישראל, ארץ הקודש, ארץ האמונה. שנזכה לא לפגום בקדושתה ולהתאמץ יום יום בירושתה, בהורשת האויבים ממנה, ובחיי יום יום הראויים לה. ואם נזכה ישלח לנו ד' יתברך מנהיגים אמיצים, שהולכים בשפלות ובגאון למען שמו באהבה, וכמה כיף ללכת אחריהם.

שו"ת (מוזמנים להוסיף בתגובות – שאלות נוספות)

- עמונה לכלכו, ועשו הסכם בסוף.

תשובה: ממש לא לכלכו. אם תשים לב טוב תראה שהם היו מאוד עקביים באמירות הציבוריות שלהם.

- לחתום כזה הסכם זה בושה

תשובה: גם אני הייתי מעדיף נחישות יותר גדולה ומאבק נוקשה על פיסה מארץ ישראל, אז זה קצת מאכזב, אבל זה ממש לא בושה. עמידתם הנחושה זמן רב תיזכר בציבור, היא עשתה רושם גדול בגלל שהיא היתה אמיתית מאוד!

- אז שהיו אומרים לנו מראש שבסוף הכל 'מסחרה'

תשובה: לא הכל מסחרה! ממש לא. זה פשוט לשון הרע. הם דבקים מאוד ביישוב הארץ ובאמונתם העמוקה והיו מוכנים לשלם מחיר כבד ביותר על דבקותם הזו. עובדה.

- למה הרבנים לא היו יותר אמיצים?

שאלה קשה. אז קדימה! עכשיו תלך ללמוד תורה הרבה שנים, ויהיו לנו רבנים אמיצים!

- סתם השקענו, סתם הכנו ביצורים, סתם שרפנו שבועיים / חודשיים

מי שהשקיע רק בשביל לראות מכות עם שוטרים, באמת חבל. מי שבא מאהבת הארץ, מאהבת ד' יתברך, יודע שכל מאמץ שיהודי עושה לקיום מצווה – לא הולך לאיבוד! פועל ישועות! במה שראינו בעיניים שלנו, כמו שמפורט במאמר למעלה, ובעוד המון דברים שפעלנו, כמו בכל מצווה, אותם אנחנו לא רואים עדיין.

- אבל עדיין זה מבאס מאוד

הזכות להיות שותף במאבק למען ארץ הקודש היא גדולה מאוד, ומשמחת מאוד. מי שמתבאס בטוח יפסיד. מה שייך להתבאס? עזרת ליהודים טובים, עזרת לעם ישראל, הראית יחד עם החברים שעם ישראל חי, אין אדישות, יש תסיסה, יש נוער חי, יש חלומות, זה דבר נפלא ששווה זהב!

אל תביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון. חורבן של בית ושל יישוב הוא חוויה קשה, אנשי עמונה עמדו בו בצורה מרשימה מאוד! זה ברור לכל בשבועיים האחרונים, וזה בולט בהשוואה לבתי האולפנה בבית אל, למגרון, ולא לדבר על גוש קטיף.

- אז מה הלאה ?

כנזכר לעיל, פרשיית עמונה מוכיחה שלא יעזרו לנו חברי כנסת חיוביים ואוהדים. לא מועילים לנו המפכל ראש השבכ היועמש שר החינוך ושופטים רבים – למרות שכולם עטורי הכיפה. למה באמת? כי כל עוד המערכת של מדינת ישראל לא מבוססת על התורה והאמונה בד' יתברך, ולא רוצה להתנהג כמלכות יהודית – היא תמשיך להתנהג כמלכות לא יהודית. נשמע פשוט מאוד, לא?