"לחקירת הלוחמים יש מחיר קשה"

בעקבות החקירות נגד חיילים צה"ל בגין אירועים במהלך מבצע 'צוק איתן', ובעקבות האירועים השונים בהם נעצרו ונחקרו לוחמים נוספים בגין פעילותם הבטחונית, מספר לקול היהודי עו"ד שלמה ציפורי,המייצג למעלה מ-30 שנה חיילים וקציני צה"ל, בין היתר גם בעקבות אירועים במבצע 'עופרת יצוקה', על פאנל אותו הנחה בכנס שעסק בנושא 'דיני צבא בעתות שלום ומלחמה'.

את הפאנל קיימה לשכת עורכי הדין של מחוז תל אביב. ביום העיון שהתקיים, השתתפו עורכי דין צבאיים, אנשי הפרקליטות הצבאית בהרכב מלא, יחידת בתי הדין הצבאיים ושופטים בבתי המשפט הצבאיים באזור יהודה ושומרון. הפאנל המרכזי היה בנושא חקירות פליליות של אירועים במהלך מלחמה, והשתתפו בו מפקד חיל הים לשעבר האלוף אליעזר מרום (צ'ייני), תא"ל מיל' ד"ר אריאל היימן, תא"ל מיל' עו"ד רחל דולב, התובע הצבאי הראשי ושופט ביה"ד הצבאי לערעורים לשעבר אל"ם אבי לוי. מפקדים בכירים מהדרג הלוחם, לצד עורכי דין מהתביעה והסנגוריה הצבאית וכן שופט שכיהן בעבר בביה"ד הצבאי לערעורים.

צפורי מתאר כי היה קונצנזוס בפאנל על כך שבמקרים קיצונים, כלשונו, אין מנוס מפתיחת חקירות פליליות, כך ביחס למקרים של ירי לעבר בלתי מעורבים, ביצוע עבירות ביזה וכדומה. "צה"ל הוא צבא מוסרי, זה אחד מיתרונותיו וצריך לשמור על כך בין היתר על ידי חקירות", אומר ציפורי את שהוסכם בכנס. אולם עיקר המחלוקת נסב סביב השאלה האם יש מקום לחקירה ואכיפה פלילית במקרים אפורים, בהם הגורמים הפיקודיים מסיקים כי הייתה חריגה מסוימת מההנחיות.

"באירועים כמו צוק איתן ועופרת יצוקה, בהם נאלץ צה"ל להתמודד עם מחבלים המוצאים מסתור בתוככי אוכלוסיה אזרחית, מתקני או"ם, בתי חולים ובתי ספר שם הבעיה ועיקר הקושי", אומר עו"ד צפורי. לאחר צוק איתן הוגשו כ-300 תלונות בידי ארגונים שונים על מותם של "בלתי מעורבים". אירועים אלו נחקרו ביסודיות על ידי צוות מטכ"לי, שהוקם בעקבות לקחיי המערכות הקודמות בעזה, שבראשו עומד האלוף נעם תיבון, וחברים בו קצינים שהיו תחת אש במהלך חייהם הצבאיים. הם אלה שאמורים להמליץ האם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית או לא".

"באופן אישי אין לי בעיה לקבל פתיחת חקירות פליליות במקרים שהצוות המטכ"לי בחן והחליט שלמרות שהאירוע היה תחת אש ובקרב, צריך לפתוח חקירה פלילית", מציין עו"ד ציפורי. "במקרה כזה אני סבור שגם בקרב המפקדים והחיילים תהיה הבנה והסכמה עם מהלך החקירתי. אבל אני מתקשה לקבל פתיחתן של חקירות פליליות ונקיטת הליכים משפטים על ארועי מלחמה מצד מי שמעולם לא היה נתון במצבים כאלה".

"אנחנו סומכים על המפקדים ומפקדים בידיהם את חיי החיילים. אנחנו גם משוכנעים שלמפקדים בצה"ל יש שמירה על מוסר לחימה הצה"לי שהוא ערך חשוב לא פחות מאשר לגורמי האכיפה ולכן אין מקום לדעתי לפתיחת חקירות פליליות ולהעמדה לדין, במקרים בהם הצוות המטכ"לי סבור כך. אינני יודע האם לגבי צוק איתן הפצ"ר החליט לפתוח בחקירה פליליות בניגוד לעמדת הצוות המטכ"לי אך מהדברים שעלו בכנס ברור כי בפרקליטות הצבאית לא רואים עצמם מחויבים להמנע מלפתוח בחקירה רק בגלל מה שאמר הצוות המטכ"לי".

"לחקירה פלילית יש מחירים קשים בשדה הקרב גם אם לא מוגש אישום"

לדבריו של עו"ד ציפורי, פתיחה בחקירות פליליות רבות פוגעת ביכולתם של הלוחמים גם אם בסופו של יום לא מוגשים כתבי אישום בעקבות חקירות אלה. "בשדה הקרב נדרשות לעיתים החלטות בתוך שניות ומפקדים גם נדרשים לגלות נחישות ולקחת סיכונים מתוך דבקות במטרה. כאשר למערכת השיקולים והלחצים בהם נתונים המפקדים והחיילים בשדה הקרב נכנס גם החשש מפני חקירה פלילית בסוף המלחמה, הדבר משפיע על החלטותיהם ונכונותם להסתכן ובסופו של דבר עלול לעלות בפגיעה בחיילנו ובאובדן חיי אדם".

"ליויתי מספר לוחמים ומפקדים לאחר עופרת יצוקה", ממשיך ציפורי. "במשך יותר משנה הם נטחנו במטחנה הפלילית. הגם שכתבי אישום לא הוגשו כנגדם בסוף ההליך, על הכעס העלבון ותחושת הבגידה שמעתי מכולם. במלחמה הבאה, הם אמרו לי אז, נדאג לגבות את דברינו והחלטותינו גם אם זה אומר לעכב את הירי לעבר מחבלים המסכנים את כוחותינו כדי שבחקירות הפליליות שלאחר המלחמה נוכל להוכיח את חפותינו", מתאר עו"ד ציפורי בכאב.

"אמרתי בפאנל, שאחרי 'עופרת יצוקה' 600 לוחמים וקצינים נחקרו תחת אזהרה ואת חלקם גם ייצגתי. בסופו של דבר במבחן התוצאה הוגשו שלושה כתבי אישום. אחד על ביזה, שני על נוהל שכן, ומקרה שלישי לחשוד בהרג ערבייה "בלתי מעורבת" שנגמר בהסדר מקל ובלי רישום פללי. בסופו של דבר הפרקליטות נוהגת ריסון בהגשת כתבי אישום אך ריסון דומה יש לנהוג גם בעצם הפתיחה בחקירות כי גם לה יש מחירים. צריך לומר ביושר שבעקבות חקירות אלה דו"ח גולדסטון השני היה מרוכך יותר אבל שאני בוחן עלות מול תועלת, אני מוותר על המחמאות מגולדסטון לטובת חיילים שיכולים לפעול על פי הנורמות המוסריות אליהם חונכו בצה"ל, כשהם חופשיים מאימת הדין הפלילי".

"על פי המשפט הבינלאומי, אם המדינה ביצעה חקירות אפקטיביות בעצמה, אין הצדקה לפתיחת חקירה בינלאומית. הפרקליטות הצבאית מאמצת את הגישה בשתי ידיים ומבצעת חקירות מקיפות בכדי לרצות את העולם. אך לא ראיתי שזה מנע פתיחת חקירות פליליות בינ"ל אחרי צוק איתן", מזכיר עו"ד ציפורי את הודעת בית הדין הבינלאומי לאחרונה.

"אני מניח שאם היו שואלים את מח"ט גבעתי בעופרת יצוקה, אל"מ אילן מלכה, על חוויותיו משנתיים של חקירה פלילית בעקבות עופרת יצוקה במהלכן הוסט ממסלול הפיקודי, קידומו עוכב והוא נדרש ליתן הסברים על מהלכים והחלטות שקיבל כאשר כוח דווח לו על חיילים מגבעתי שנתונים במצוקה ויורים עליהם פצצות R.P.G מבית במרחק של פחות ממאה מטר, הוא יוותר על המחמאות מגולדסטון במחיר של חקירה שכזו. השנתיים האלה זה עונש ומטחנה פלילית שהוא עבר דרכה ולא ישכח אותה כל כך מהר. למרות שלא דיברתי איתו, אין לי ספק שהמטחנה הפלילית הזאת שהעבירו אותו תיתן את אותותיה עליו ועל המפקדים שמכירים את מה שעבר".

המקור בהלכה: "אין דנים בב"ד את ההורג 'רודף'

צפורי מצביע על נקודה נוספת, מהותית יותר בכל הנוגע לחקירה על מקרים שהתרחשו תוך כדי לחימה. בכדי לחזק את דבריו הוא מביא דברים מהרמב"ם מהם ניתן ללמוד לדעתו קל וחומר לסיטואציה מלחמתית.

"הרמב"ם בהלכות רודף אומר שמי שרואה מישהו רודף אחרי חבר שלו להרוג אותו, ויכול לפגוע בו בהטלת מום ובכל זאת הורג אותו, נקרא שופך דמים ודינו מיתה. מבחינת הדין המעשה הוא חטא חמור אך אומר הרמב"ם שלא דנים אותו על כך בבית דין. יתחשבנו איתו משמיים אבל בגלל הסיטואציה המיוחדת לא הופכים אותו לעבריין פלילי".