פרשת אריה שיף: החוליה החמושה ומחדל המשטרה - תחקיר

"חבר'ה לא להתקרב! יכול להיות שהוא חמוש!", כך נשמע צועק שוטר לאנשי מד"א שניגשו לטפל בפורץ מוחמד אל אטרש בזירת האירוע סמוך לבית משפחת שיף בערד, זמן קצר לאחר שהבין כי מי שפרצו לרכבו של שיף היו חברי חולית ה"גראנד צ'ירוקי" המוכרים למשטרה זה חודשים ארוכים.

אריה שיף, תושב ערד שירה למוות בפורץ הבדואי שגנב את רכבו, ממתין בימים אלו לדיון הטיעונים בעונש לאחר שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של המתה בקלות הדעת.

עורכי דינו של שיף מקווים לעונש קל בשל נסיבות האירוע, ומצד שני הסדר הטיעון חוסך למשטרה ולרשויות המדינה משפט שהיה חושף צעד אחר צעד את המחדלים האדירים של מדינת ישראל ואת העובדה שמי שמשלם את המחיר עליהם הם האזרחים הנורמטיביים ובראשם שיף.

המידע שהוביל לתחקיר הגיע לקול היהודי בעקבות בדיקה שערכנו על עברו של מוחמד אל אטרש, הגנב שנהרג מהירי של שיף. אז התברר כי בתאריך ח' סיון תשע"ח (22.5.18) הוכרז אלאטרש כחב מעצר לאחר שאחת מנשותיו התלוננה כי תקף אותה ואת ילדיהם לאורך תקופה ובאחד המקרים היא אף נזקקה לטיפול רפואי כתוצאה מהמכות שהיכה אותה. בנוסף היא התלוננה שראתה כי הוא מחזיק בנשק בלתי חוקי.

אלאטרש נמלט לתקופה של כשנה לדהריה שבהר חברון ורק כעבור חודשים ארוכים הסגיר את עצמו. ואם עוסקים בדהריה, במשטרה מעריכים כי גנבי הרכב הנוספים שהיו באירוע גניבת הרכב של שיף הן מאזור דהריה. השניים עדיין חופשיים.

בעקבות כתבה בה ציינו את האפשרות שהתלונה הזו מעלה חשד שחברי החוליה היו חמושים, היו מי שהבהירו לנו שעלינו על תיבת פנדורה. לאחר תחקיר ארוך וגביית עדויות מתגלה חוליה חמושה ששדדה בזה אחר זה רכבי מטיילים בבריכת צפירה הסמוכה לערד וגנבה רכבים מערד עצמה, הכל תוך שהמשטרה מגלה אזלת יד אדירה, למרות שהאינדיקציות מראות כי חברי החוליה אף אינם מהססים לאיים בנשק חם על מטיילים יהודים. חברי החוליה, למעט הפורץ שנהרג מהירי של שיף, עדיין מסתובבים חופשי והנשק בו איימו על המטיילים טרם אותר.

בידי הקול היהודי הצטברו עדויות של מטיילים שנפלו קרבן לחוליה. במרבית המקרים הרכב המוביל היה גראנד צ'ירוקי שחורה, אותו הרכב שהוביל את אל אטרש לרכבו של אריה שיף.

"איימו על הילדים שלי באקדח"

האירוע הראשון שאיתרנו התרחש בט' אייר תש"פ, מעל חצי שנה לפני האירוע של שיף. שני אחים מרעננה, בוגרי יחידות קרביות, יצאו לטייל בבריכת צפירה הסמוכה לערד אך לא שיערו שאת הטיול יסיימו בריצה לכביש הראשי לאחר שיופנה אליהם אקדח מצד שודדים ערבים.

"הילדים שלי החנו את האוטו בחניון, ירדו והתחילו את המסלול ואז שמעו רעשים מלמעלה", סיפרה אמם של השניים לקול היהודי. "הם הסתכלו וראו שחיברו להם את הרכב עם כבל והתחילו לגרור אותו. הם רצו אחרי הגנבים וצעקו להם שיעזבו את האוטו אך הם כמובן לא שמעו להם".

אלא שאז נתקעו חברי החוליה במכשול ויצאו מהרכב עם מעדר כדי להתגבר עליו ולהמשיך בנסיעה עם שני הרכבים. "הילדים שלי התקרבו אז הם הניפו עליהם את המעדר באיום. כשזה לא עזר הם נכנסו לרכב, הוציאו אקדח ואיימו עליהם. בסופו של דבר הגנבים ברחו עם הרכב והילדים שלי רצו לכביש למקום עם קליטה והזעיקו משטרה".

כעבור מספר שעות נמצא הרכב נטוש לאחר חיפושים של פקחים ושוטרים. "מה שמעצבן שהם עשו לרכב נזק טוטלוס רק בשביל הוונדליזם. הם ניסרו את ההגה והשאירו אותו על הכסא, קרעו את הריפוד. פשוט עשו ונדליזם".

יומיים בלבד לאחר האירוע הזה כבר מתרחש האירוע הבא ורכב נגנב בערד כאשר על פי החשד אותה גראנד צ'ירוקי משמשת את חולית הגנבים.

"השוטרים אמרו לי שהם מיואשים מהחוליה"

חודש לאחר מכן מכים הגנבים שוב בבריכת צפירה. הפעם הקורבנות הם משפחה צעירה של איש קבע בצה"ל.

"חנינו בחניון והתחלנו ללכת לבריכת צפירה אבל היתה לי משום מה תחושה לא טובה", סיפר המטייל לקול היהודי. "אמרתי לאשתי שאני עולה למעלה לבדוק מה קורה וכשהגעתי ראיתי רכב שחור גראנד צ'רוקי עם חבר'ה שמתעסקים לנו ברכב. נתתי צעקה ואחד מהם כבר היה ברכב שלי. קלטתי שאנחנו פה לבד אני ואשתי ויריתי באוויר לאחר שחששתי לחיים שלנו. הם ברחו וראיתי שהם שברו את הרכב ולא יכולנו ליסוע. עליתי מיד למקום עם קליטה והזמנתי משטרה".

אלא שהמשטרה מיהרה לחקור את איש הקבע המטייל ולהחרים את נשקו שהושב לו רק חדשיים לאחר מכן. התיק נסגר לאחרונה מחוסר אשמה. חברי החוליה כאמור עדיין חופשיים. "השוטרים אמרו לי שהם מיואשים מהחוליה", הוא מספר לקול היהודי.

גם במקרה של המטיילים מרעננה לא ידוע למשפחה על פעולות ממשיות שביצעה המשטרה. "במשטרה היו אדיבים מאוד אבל ברור שלא עשו שום פעולה כדי למצוא את הגנבים. זה ממש מחדל של אכיפה, הרי מי בשביל הרכב שלו יסתכן וירדוף אחרי חוליה חמושה?".

"כל החיים שלי היו ברכב"

בתקופה שלאחר האירוע הזה התקבל מידע על כך שהחוליה משתמשת ברכבי שטח גנובים נוספים, אולם היא לא נתפסה.

עוברים עוד כמה חודשים, וכמה ימים לפני האירוע של שיף מתרחשת גניבת רכב נוספת בערד.

"כל חיי היו ברכב הזה", סיפר בעל הרכב לקול היהודי. "ציוד בשווי כ-50 אלף ₪, דברים פרטיים,  תמונות של הילדים. בסוף אם חוק דרומי אומר שחווה זה שטח פרטי אז רכב ובטח שמחובר כמו אצל אריה שיף לקרוואן זה הפרטיות הכי גדולה שיש לבן אדם".

גם הגניבה הזו לא הובילה למעצרים למרות שכאמור במשטרה כבר ידעו על החוליה ואף חשדו כי חמולת אל אטרש מעורבת באירועים.

"הם יצאו ישר לוואדי ולהר חברון", מספר בעל הרכב. "אמרו לי להגיש תלונה אבל היה ברור שלא יגיעו לשום דבר. גם לשכנים ברחוב גנבו רכבים וגם לחברים מהעיר".

"לא להתקרב – יכול להיות שהוא חמוש"

ואחרי כל מצבור העדויות ואירועים נוספים שלא הצלחנו להגיע אליהם, לא פלא שלשוטר שמגיע לזירת האירוע, סמוך לבית משפחת שיף, מספיק תיאור כללי ביותר כדי להבין מי הם הגנבים.

בתיעוד ממצלמות החזה של השוטרים שהגיעו לזירה, נשמע שיף מספר לשוטר כי רכב הגנבים היה "מין רכב ארוך כזה שחור".

השוטר מיד מדווח בקשר כי "הגרנד צ'ירוקי עזב מפה את המקום לפני 4 קטנות... גרנד צ'ירוקי שחור, זה כנראה החוליה שלנו".

שניות לאחר מכן מעדכן שוטר נוסף כי "האמבולנסים פה". באופן חריג יחסית לאירועי רכוש, השוטר מזהיר את אנשי מד"א מלהתקרב לרכב מחשש שהגנב הפצוע חמוש. "חבר'ה לא להתקרב, יכול להיות שהוא חמוש. שנייה. אדוני אל תתקרב, יכול להיות חמוש אנחנו לא יודעים מה הסיפור שלו", אומר השוטר.

רק לאחר שהוא עורך בדיקות בקשר, ניתנת הוראה לטפל בפצוע, אך השוטר מבקש עוד מספר פעמים לערוך בדיקות על הפצוע מחשש שהוא חמוש.

בשלב זה מגלים השוטרים גם את משבש התדרים, סמוך לאל אטרש, עוד ראיה לחוליה מקצועית שתכננה את הגניבות בקפידה. "המשבש תדרים באוטו משבש לנו את כל המכשירי קשר", אומר השוטר. "אני לא שומע כלום".

"יורידו את האמבולנס"

אך אם לא די בכל זאת כדי להבין עד כמה מופקר המצב בנגב, משפט אחד שאומר קצין משטרה בזירת האירוע ממחיש זאת עוד יותר.

כאשר אנשי מד"א יוצאים מהזירה לפנות את הפורץ הפצוע למרכז הרפואי סורוקה, מתבקש אחד השוטרים ללוות אותם. אלא שאז מתערב קצין משטרה ומורה כי לא די בשוטר שיצטרף לאמבולנס אלא שיש לשלוח ניידת שתלווה את האמבולנס בנסיעה צמודה.

"שני שוטרים יוצאים איתו אחד באמבולנס ואחד בניידת מאחורה - יורידו את האמבולנס" מסביר הקצין כאשר הוא מתכוון לחשש מפני חבריו של הפורץ הפצוע.

"20 שוטרים עמדו באותו לילה ארור בחצר של הבית שלנו", אומר לקול היהודי בתגובה לתחקיר בן שיף, בנו של אריה שיף. "אף אחד מהם לא חשב לצאת לחפש את שאר חברי החוליה, פעולה שהייתה יכולה בפוטנציה לחסוך לנו את כל המשפט. מבחינתנו מדובר בחוליה חמושה ומסוכנת. מי שיוצא בלילה כשכובע גרב מכסה את פניו וכשמטרתו היא פשיעה חמורה, לא מן הנמנע שיהיה חמוש. אבא שלי שלף ראשון ובכך "זכינו" לנהל משפט ולא לשבת שבעה".

תגובת משרד עורכי דין ששי גז: "המקרה של אריה שיף חושף באופן מובהק את הקושי האמיתי בפניו ניצבים תושבי הדרום אל מול פשיעה גואה וקיצונית המגיעה ממש לפתח ביתם מידי יום ביומו. אוזלת ידה של המשטרה נחשפת אף היא שעה שעד לכתיבת שורות אלה לא נתפסו חברי החוליה כאשר בתיק קיימות ראיות למכביר המעידות על פוטנציאל הסיכון של חברי החוליה. לא בכדי הסכימה הפרקליטות כי במקרה דנן חל הסעיף הקובע קרבה לסייג לאחריות פלילית ואנו סמוכים ובטוחים שהדבר יבוא לידי ביטוי בהמשך ההליך".

במשטרה סירבו לענות עניינית לטענות שעלו בתחקיר ומסרו תגובה כללית בה נכתב: "המשטרה מנהלת מאבק נחוש ובלתי מתפשר בפשיעה החמורה באזור, ובפרט במחוללי הפשיעה, הבריונות והאלימות, באמצעות מגוון יחידות, כוחות ואמצעים משטרתיים. כל תלונה או דיווח המתקבלים במשטרה ומעלים חשד לביצוע עבירה פלילית מטופלים מיד, ביסודיות ובמקצועיות במטרה לסכל ולחקור מקרי פשיעה. במקביל המשטרה פועלת כל העת באופן יזום והתקפי נגד תופעות פשיעה שונות המטרידות ופוגעות בתושבי האזור, במישור הגלוי והסמוי, במטרה לאתר ולהעמיד לדין את מחוללי הפשיעה באשר הם".