בשבוע שבו סוכמה עסקת שליט התקיימה בטהרן שבאיראן "הוועידה הבינלאומית לתמיכה בפלסטין", אליה הגיעו חברי "ציר ההתנגדות" וארגוני הפרוקסי של איראן. גם מנהיג חמאס חאלד משעל השתתף בוועידה, אותה הוא כינה "ועידת התמיכה באינתיפאדה". בנאומו של משעל בוועידה הוא הדגיש את ה"דבקות והמחוייבות של חמאס בדרך ההתנגדות [=הטרור], עד שנשחרר את כל פלסטין ונחסל את המפעל הציוני".
גם חגיגות השחרור של רבי המרצחים, משוחררי עסקת שליט, לא הותירו מקום לספק בדבר כוונות חמאס. הן הוקדשו להסתה, הצהרות אי-חרטה של המחבלים והתחייבות להמשך דרך הטרור. המשוחרר הטרי - יחיא סינוואר אמר עם שחרורו כי הוא "מעדיף לחיות כלוחם ולמות כלוחם", סינוואר הכריז גם שהאזהרה של ראש ממשלת ישראל למשוחררים מפני שיבה ל"התנגדות" לא תגרום להם להניד עפעף, וכי הדרך היחידה לשחרור האסירים היא לחטוף חיילים נוספים. בכירי החמאס חגגו את נצחונם ושאבו עידוד לפעולות חטיפה נוספות.
רמטכ"ל חמאס אחמד ג'עברי הודיע לעיתונות כי "הפעולות לחטיפת חיילים וקצינים ישראליים תמשכנה כל עוד ישנם אסירים פלסטינים בבתי הכלא בישראל" וכי גדודי עזאדין אלקסאם לקחו על עצמם את האחריות לריקון בתי הכלא מהאסירים. הצהרות דומות נשאו חברי ההנהגה המדינית של חמאס: כך מחמוד א-זאהר הדגיש כי חמאס לא ינהל שום מו"מ קבוע עם ישראל, והתעקש שאין קשר בין ה'רגיעה' בעזה שהיא שיקול טקטי לבין עסקת שליט.
זמן קצר אחרי עסקת שליט נפתח 'סבב' נוסף של ירי רקטות מעזה, הסבב שהובילו אנשי הג'אהד האסלאמי התחיל בירי רקטת גראד לאזור אשדוד ביום השנה לחיסול מנהיג הגי'אהד פתחי שקאקי. מספר ימים לאחר מכן זיהה צה"ל הכנות לשיגור רקטה במחנה אימונים של הג'יאהד האסלאמי שנבנה על חורבות עצמונה, החולייה הותקפה והמחבלים הגיבו בירי רקטות, מפגיעה של אחת הרקטות שפגעה באשקלון נהרג תושב -משה עמי הי"ד. הלימודים שוב בוטלו בכל היישובים בטווח של 40 ק"מ וחיל האוויר תקף בעזה.
הסלמה בניגוד לאינטרסים של שני הצדדים" - נכתב בכותרת בעיתון "הארץ" "המדיניות המוכתבת לצה"ל ברצועה, זה כמה חודשים, דבקה בהכלה ובאיפוק. הדרג המדיני אינו נראה להוט בשלב זה להיכנס להרפתקה צבאית ברצועה, שיעדיה אינם ברורים וסיומה לוט בערפל" הסבירו עמוס הראל ואבי יששכרוף. בישראל - כך דווח ב-ynet - מעריכים: "המצב יירגע תוך זמן קצר", "חמאס אינו מעוניין להסלים את המצב", אחרי יומיים של 'סבב' הודיע שוב הג'יהאד האסלאמי שהם מוכנים לרגיעה "כל זמן שישראל תשמור על הרגיעה".
שבועיים לאחר סבב הרקטות - ב-15 בנובמבר הודיע מתאם פעולות הממשלה בשטחים על תוכנית חדשה לייבוא חומרי בנייה לרצועת עזה "עבור המגזר הפרטי". השינוי המשיך את המדיניות שהוביל נתניהו כבר לאחר אירועי ה'מרמרה' על פי תפיסה זו מדיניות הסגר הכלכלי לא הצליחה להביא להחלשת חמאס ואפילו גרמה במידה מסויימת לחיזוקו. במקום זאת התפתחה תזה חדשה שקידם המתפ"ש "ליצור הבדלה בין האוכלוסייה לגורמי הטרור". עפ"י התוכנית שפורסמה כעת חומרי הבנייה יעברו דרך מעבר ארז לבנייה ושיפוץ של מפעלים פרטיים בפיקוח בינלאומי שאמור לוודא שהחומרים יגיעו ליעדם ולא למטרות טרור.
הניצחון של "האחים המוסלמים" (למעשה, תנועת האם של חמאס) בבחירות במצרים בדצמבר 2011 ועלייתו של מוחמד מורסי לשלטון כעבור מספר חודשים (למשך כמעט שנתיים עד ההפיכה שהביאה להדחתו) הביאה ל"תור הזהב" של חמאס בעזה. בכירי חמאס החלו לנוע בחופשיות דרך מצרים, ראש ממשלת חמאס אסמעאיל הנייה יצא לביקור ראשון מאז השתלטות חמאס על הרצועה במצרים ונפגש שם עם מוחמד בדיע - המדריך הכללי של האחים המוסלמים. אסמאעיל הניה הדגיש בפגישה את קשרי חמאס עם תנועת האחים המוסלמים וציין כי חמאס מהווה המשך של תנועת האחים המוסלמים במצרים. הנייה ציין כי מייסד חמאס, אחמד יאסין, הינו חוליה נוספת של מיסד התנועה חסן אלבנא וחמאס התחנכה על ברכי האסכולה של תנועת האחים המוסלמים. הנייה גם הבהיר שוב כי חמאס לא תכיר ב"ישות הישראלית".
זמן קצר לאחר מכן יצא הניייה לתוניס - חלוצת "האביב הערבי" ונאם שם בפני אלפים על כך ש"חמאס לא תוותר לעולם על נשקה ועל הטריטוריה אותה היא תובעת, ועל תביעותיה לגבי ירושלים". משם המשיך הנייה לקטאר ולבחריין. בקטר נפגש הניה עם אמיר קטאר, בנושא שיקום הרצועה. הניה נפגש בקטר גם עם שיח' יוסף אלקרצ'אוי - המנהיג האנטישמי של האחים המוסלמים.
ב 10 לפברואר הגיע הנייה לביקור גם באיראן בפגישתו עם מנהיג איראן חמינאי, בנאום שנשא הנייה בטהראן הוא הכריז: לא נכיר בישראל לעולם! "רוצים שנכיר בישראל ונחדל מההתנגדות, אך כנציגו של העם הפלסטיני אני מכריז מכאן לא נכיר בישראל, לא נעזוב את דרך ההתנגדות עד שחרור כל חלקי פלסטין כולל ירושלים ושיבת הפליטים לביתם" "נשחרר את כל האדמות הפלסטיניות מהים ועד הנהר", אמר הנייה בפגישה עם חמינאי "נדגיש את דרך ההתנגדות ואת המהות האיסלאמית של העניין הפלסטיני". במקביל החל תהליך של דחיקתו של חמאס - מסוריה - שם ישבו במשך שנים משרדי הנהגת חמאס, כשמנהיג חמאס חאלד משעל 'הימר' על המורדים הסורים כנגד הנשיא אסד.
בישראל שמצד אחד זיהתה שחמאס לכאורה מעוניין ב'רגיעה' ובביסוס שלטונו ולא לוקח חלק בירי הרקטות, ומצד שני כבר וויתרה על מיטוט שלטון חמאס, לא בדרך צבאית ולא באמצעות המצור הכלכלי - התפתחה תפיסה ביטחונית חדשה לפיה צריך 'לתבוע מחמאס אחריות מדינתית' על ירי הרקטות של כלל ארגוני הטרור ברצועה, באופן לא מפתיע - בדיוק כמו באוסלו - זה לא באמת היה אפשרי, ארגוני הטרור הרבים שהתפתחו ברצועה אתגרו שוב ושוב בירי רקטות, צה"ל ראה בחמאס כתובת פעם כן ופעם לא, לעיתים ידעו לתת תירוצים לחמאס שלפעמים התקבלו ולפעמים היו יותר חלשים.
במקביל לשקט שניסה חמאס לשמור ברצועת עזה הוא הלך והגביר את הניסיונות לקדם פיגועים ולבנות תשתיות טרור ביהודה ובשומרון ובפרט באמצעות משוחררי עסקת שליט - אלו שחזרו לבתיהם ביהודה ובשומרון ואלו שגורשו לעזה או לטורקיה והקימו מפקדות שעסקו בהפעלת הטרור ביהודה ובשומרון. ב-18 בדצמבר התקיימה הפעימה ה-2 של עסקת שליט, שבה שוחררו 450 מחבלים 'זוטרים', וכבר ב-31 בינואר - 3 חודשים לאחר שחרורו בפעימה הראשונה, נעצר בפעם הראשונה אחד ממשוחררי עסקת שליט: איימן אל שראונה - מחבל מהכפר דורא, שהיה מעורב בפיגוע בבאר שבע במאי 2002 ונשפט ל-38 שנות מאסר. שראונה נעצר לאחר שחזר באופן מיידי לפעילות טרור בחמאס, זו היתה הסנונית הראשונה לעוד ועוד מחבלים ותאי טרור שייחשפו ביהודה ובשומרון בהובלת או הכוונת משוחררי עסקת שליט.
הצצה לתפיסת העולם של מערכת הביטחון באותה תקופה ניתן היה למצוא בציטוטים שפורסמו בעיתון הארץ מתוך הרצאה שנתן ראש השב"כ דאז, יורם כהן: "הסבירות למלחמה יזומה בשנה הקרובה נגד ישראל מצד מאן דהוא נמוכה ביותר" יורם כהן טען "כי בשנה וחצי האחרונות חלה התרחקות בין איראן לחמאס". באותה שיחה אמר ראש השב"כ כהן כי ערביי ישראל אינם יעד של שב"כ "הם אינם גיס חמישי ואיננו מתייחסים אליהם ככאלה. אנחנו מתייחסים אליהם כציבור פלסטיני המזדהה עם אחיהם ביהודה ושומרון", לעומת זאת הוא הרחיב על סכנת "הטרור היהודי".
"החמאס והג'יהאד האיסלאמי לא רוצים במערכה נגד ישראל, והם מנסים להרתיע אותה. כדי לעשות זאת הם צריכים להגביר את מחיר הדמים שישראל תשלם אם תצא למלחמה. המטרה המרכזית שלהם היא להגדיל את טווח הרקטות לאזור גוש דן, להגדיל את הדיוק ולהגדיל את ראש הקרב. הם עובדים על זה חזק מאוד" הסביר יורם כהן "הדילמה העיקרית של ישראל בשנה הקרובה, לפי ראש השב"כ, היא כיצד לעצור את התחמשות ארגוני הטרור הפלסטיניים בעזה ברקטות שיכולות להגיע לגוש דן - בלי להסתבך במבצע רחב היקף ברצועה".
ההתדרדרות הביטחונית בעוטף עזה היתה זוחלת, לאור איום ירי הנ"ט נפרסו בנגב המערבי בסמוך לגדר עם עזה 200 שלטים: ובהם נכתב "בהנחיית מפקד הגִזרה לאור איומי צליפה וירי טילים, חל איסור לנוע במרחב זה". אתרי קק"ל נסגרו לכניסה ועצי ברוש ואקליפטוס נשתלו בעלות של 3 מיליון שקלים סביב יישובים ובנקודות שונות בכבישי הגזרה כדי להסתיר מפני חוליות נ"ט, צה"ל סגר גם את הכביש השן לנחל עוז שהיה חשוף לירי הטילים.
במהלך החורף הובילו מחבלי "ועדות ההתנגדות" את ירי הרקטות שהלך והתגבר במיוחד בחודש פברואר, צה"ל בתגובה תקף "מוקדי טרור" וחוליות שיגור. "דובר צה"ל ביקשו להדגיש כי הצבא רואה את חמאס כאחראי לכל התקפות הירי היוצאות מהרצועה לעבר ישראל" היה המסר הקבוע לאחר כל ירי שכזה. ב-9 במרץ 2012 חיסל צה"ל בשכונת תל אל-הווא בעזה את זוהיר אלקייסי מזכ"ל ועדות ההתנגדות יחד איתו נהרג גם מוחמד אל-חנני מחבל ממשוחררי עסקת שליט, עפ"י הודעת צה"ל אלקייסי - שהחליף את מנהיג הארגון הקודם כאמל אל-נירב שחוסל באוגוסט 2011 לאחר הפיגוע בכביש 12 ליד אילת - תכנן פיגוע גדול נוסף.
מיד לאחר החיסול החל "סבב" נוסף - שהיה לסבב העוצמתי ביותר מאז סיום מבצע עופרת יצוקה וקיבל את השם "מבצע הד חוזר". המחבלים ירו למעלה מ-300 רקטות על יישובי הדרום, כיפת ברזל שהיתה לה 'טבילת אש' ראשונית יירטה - באזורים שבהם נפרסה כ 85% מהרקטות. בנוסף לארגון ועדות ההתנגדות העממית השתתפו בירי מחבלי הג'יהאד האסלאמי שירו טילי גראד לבאר שבע, מתוך חמש רקטות שירה הג'יהאד האסלאמי לעבר באר שבע כיפת ברזל יירטה שתיים, ושלוש רקטות נפלו בשטח העיר, גם באשדוד פגעה רקטת גראד. בחמאס תפסו הפעם את עמדת המתווכים, ראש ממשלת חמאס הנייה אמר לתקשורת בעזה כי חמאס מנהלת דיאלוג עם מצרים שפועלת לעצירת ההסלמה.
את השיחות עם המצרים מהצד הישראלי ריכזו עמוס גלעד (ראש האגף הביטחוני-מדיני) וראש אגף התכנון בצה"ל אמיר אשל, בראיון לעיתון "הארץ" אמר עמוס גלעד: "ההבנות הן מאוד פשוטות: שקט תמורת שקט. זה מה שאמרו ראש הממשלה ושר הביטחון בפומבי וזה גם מה שקורה בפועל". גלעד טען כי לא מדובר בחתימה על מסמך אלא בהתחייבות ישראלית שאם ארגוני הטרור ימנעו מהתקפות כלפי ישראל צה"ל ינצור את האש. ב-13 במרץ דיווחו המצרים על הסכמה בין ישראל לפלגים הפלסטינים בנוגע להפסקת אש שהחלה ב-1:00 בלילה, על פי המצרים ישראל התחייבה להפסיק את החיסולים, באותו לילה הופרה הפסקת האש מספר פעמים, ורקטת גראד נפלה בחניון בין בניינים בנתיבות.
בבוקר שלמחרת נפגש הרמטכ"ל בני גנץ עם מתגייסים של חטיבת כפיר "צריך לראות איך זה יתפתח והאם באמת ייפסק הירי. זה לא נגמר עד שזה נגמר. שקט ייענה בשקט, ואש תיענה באש" אמר למתגייסים כשהוא מקפיד לדבר על המאמץ להגן על אזרחי עזה "אתם לא קילרים. אף אחד לא הוזמן על ידי המאפיה להיות רוצח. אתם תלמדו להבחין בין אויב לבין אזרח שעומד לידו". אפילו בעיתון הארץ ביקרו את מאזן האימה שישראל יוצרת לעצמה "האם הדרג המדיני בישראל יאשר בקלות כזו פעולה דומה, בפעם הבאה שבה תתקבל התרעה מודיעינית, תוך ידיעה שהמחיר יהיה מאות רקטות לעורף ושיתוק חייהם של קרוב למיליון אזרחי הדרום, שייאלצו לשהות זמן ממושך במקלטים?"
ציטוטים שהובאו מדברים של אלוף פיקוד דרום טל רוסו בביקור התיכון בעומר יממה לאחר הפסקת האש יכולים ללמד על חוסר האסטרטגיה של צה"ל "אני לא יודע כמה זמן זה יחזיק", אמר האלוף רוסו על הרגיעה שהושגה בתיווך מצרים והופרה כבר כמה פעמים. "ברצועת עזה ישנם הרבה גורמים וארגונים. כרגע אנחנו רואים שהיום שקט ואנחנו עוקבים אחר המצב ומכינים את האפשרויות האחרות אם יפרו את השקט הזה". "מי שחושב שיש מתג שסוגר או פותח את הירי מהרצועה, זה לא כך. אין לזה פתרון קסם. יכול להיות שיהיו מצבים שנידרש לפעולה גדולה יותר. אין גוף אחד ששולט ברצועה, נותן פקודה" אנחנו לא מודדים סבב לפי כמה מחבלים הרגנו, אלא אם שיבשנו פיגוע", הוסיף, "מנקודת המוצא הזו יצאנו. אנחנו בסוף סבב שהתחיל מסיכול שלנו של זוהיר אל קייסי והמטרה הייתה לסכל פיגוע רצחני נגד אזרחים. אני לא מסתכל על הסבב כהצלחה או ניצחון, אלא שהוא נתן את המענה לנקודת המוצא. אין לנו שליטה על כל מחבל או ארגון שיורה"
בחמאס שידרו כי הם לא מעוניינים בסבב: בכיר חמאס מחמוד א-זאהר אמר "כי הארגון מנסה להגיע עם הפלגים הפלסטינים להסכם על רגיעה. לדבריו, התנאי הוא שישראל תעצור את תוקפנותה ותבטיח שהיא לא תחזור למדיניות החיסולים שוב", בישראל היו מרוצים ולא העסיקו את עצמם בשאלה מה האינטרס של חמאס ברגיעה. מסר דומה היה ניתן לשמוע בדברים שאמר אלוף פיקוד דרום לשעבר דן הראל, מי שהיה אלוף הפיקוד בהתנתקות הוא טען "אי אפשר להוציא את חמאס מעזה, בלי להוציא את תושבי עזה מעזה" לדבריו הדרך היחידה היא לכבוש את עזה ולעבור בית בית כפי שעשו בחומת מגן, אבל ישראל לא רוצה לשלוט בעזה, ולכן אין פתרון לשלטון חמאס בעזה. מה שמנע למעשה את כיבוש עזה הייתה ההתמכרות ל'כיפת ברזל' או כפי שהגדירה אותה הכותרת בעיתון "הארץ" "תרופת ההרגעה הזמנית שמונעת את כיבוש עזה".
מאמר פרשנות של הפרשן הצבאי רון בן ישי ב-ynet הציג את "הבעיה המשותפת של חמאס וישראל" "תפקודו של חמאס בסבב הנוכחי ראוי לתשומת לב מיוחדת" - כתב בן ישי - "הארגון וראשיו מנסים לשמש בתפקיד האח הבוגר והשפוי שמנסה להציל את אזרחי עזה מסבל וממצוקה הנגרמים להם על ידי הג'יהאד האיסלאמי, ועדות ההתנגדות וארגונים סוררים אחרים" "מלבד זאת לחמאס יש מספר סיבות טובות לשמור על ריסון ואיפוק. העיקרית שבהן היא החשש שישראל תממש את איומה ותשלח את צה"ל למבצע קרקעי גדול ברצועת עזה" "מלבד זאת, חמאס, כמו תנועת האם שלו - האחים המוסלמים המצרים, נותן עדיפות ל"דעווה" על פני הג'יהאד או כפי שניסח זאת בכיר במערכת הביטחון: "חמאס חי במתח מתמיד בין הרצון להישאר ריבון ברצועה לבין הרצון להנהיג את ההתנגדות". "המסקנה:" - סיכם בן ישי - "לישראל אין עניין כרגע להפיל את שלטון חמאס מחשש ריאלי שמי שלא רצה את חמאס בשלטון עלול לקבל במקומו גרסה מיליטנטית הרבה יותר של האיסלאם הרדיקלי, את הג'יהאד, בעוד חמאס מראה סימנים של השתנות והיפרדות מציר הרשע בהנהגת איראן. הג'יהאד הוא קול (וידי) אדוניו בטהרן".
החשיבה של מערכת הביטחון התמקדה באיום הרקטות. כשנורו רקטות מהרצועה היא נגררה ל'סבב', כששרר שקט זמני נשמר עיקרון ה"שקט ייענה בשקט". בחמאס לעומת זאת עסקו בתכנון ארוך טווח. מי שהיה רוצה להקשיב היה שומע את הכוונות המוצהרות של חמאס: בנאום שנשא ח'אלד משעל (7.4) בעצרת למען ירושלים שנערכה בדוחה ציין כי אדמת ירושלים "משוחה בדם השהידים", לדבריו השאיפה היא שירושלים תהיה בירת המדינה הפלסטינית והאומה האסלאמית והדרך הנכונה והיחידה להחזרת ירושלים ושחרורה היא "ההתנגדות והרובה". במאמר של מרכז מאיר עמית על מדיניות הריסון של חמאס נכתב: "מדיניות ריסון זאת העניקה לחמאס ולשאר ארגוני הטרור, מאז מבצע "עופרת יצוקה", רווח זמן, שנוצל לשם שיקום רצועת עזה ולתהליך התעצמות צבאית מואצת. תהליך ההתעצמות הביא לכך, שמאז מבצע "עופרת יצוקה" הכפילו חמאס ושאר הארגונים את כמות הרקטות שברשותם", אבל גולת הכותרת כמובן היה מפעל המנהרות שנחפרו במרץ בחסות ה"ריסון".
רקטות נמשכו במינון נמוך גם לאחר מבצע "הד חוזר". ב-8 באפריל נפלו שתי רקטות ארוכות טווח סמוך לנתיבות ובאותו ערב נפלה רקטה נוספת בשטח פתוח סמוך לעיר שדרות, בסך הכל נורו בחודש אפריל 11 רקטות ובמאי שלאחריו שלוש רקטות. אבל מצד ישראל נמשכה מדיניות ההקלות הכלכליות: ב-7 במאי הודיעו משרד הביטחון ומתאם פעולות הממשלה בשטחים על שורת הקלות בהם: אישור להעברת 75 מליון ש"ח מיו"ש לעזה, הכפלה של מספר כלי רכב שמועברים לרצועה, הגדלת מספר אישורי היציאה לאנשי עסקים, והרחבת הייצוא ליהודה ולשומרון. בראיון שנתן ראש ענף כלכלה במת"ק עזה אבי שלו הוא הסביר על המדיניות הכלכלית המרחיבה שהנהיג מתפ"ש בהנחיית הממשלה ברצועת עזה מאז 2011, התגאה בצמיחה ובגידול בתוצר ברצועה ובסיוע שנותן המתפ"ש לייצוא חקלאי מעזה דרך ישראל לשווקים הבינלאומיים. הקצין ממת"ק עזה גם ציין כי ישנם עשרות אלפי סוחרים, חולים ומלווים שיוצאים לישראל, ושהמת"ק מערך לחידוש ביקורי המשפחות מעזה בבתי הכלא בישראל. גם תקציב ממשלת החמאס גדל וממשלת חמאס אישרה תקציב של 769 מיליון דולר לשנת 2012 כשרובו מבוסס על תרומות.
אבי שלו הסביר כי "המסר שלנו לממשלת חמאס הוא שחמאס חייבת לבחור אם היא רוצה לייצא טרור לישראל או לסחורות", לטענתו חמאס כיום בחרה לייצא טרור, ולכן מצד אחד צה"ל רואה בחמאס את "הגוף האחראי השולט ברצועה", אך מצד שני לא מתנהל מו"מ עם חמאס אלא אך ורק עם הרש"פ ששלטה למראית עין במעברים, כך לפחות הם סיפרו לעצמם. "כשחמאס תחליט שהיא רוצה לעשות שינוי כיוון ולהפסיק את ירי הרקטות, והצלפים היא תמצא את הצד הישראלי מאד נכון". בישראל רווחה התפיסה שהניסיון להפיל את חמאס באמצעות מצור כלכלי כשל, וכי יש אינטרס ישראלי ב"פיתוח הכלכלי והצמיחה בעזה" כדי "ליצור הבדלה בין האוכלוסייה לגורמי הטרור". לתפיסה זו היו שותפים לצד הממשלה, משרד הביטחון ומתאם פעולות הממשלה בשטחים גם ארגוני השמאל וכלי התקשורת. אבל הרגיעה שישראל בנתה עליה נשחקה מהר מאד...
