"הגלות המרה אינה מקום התפילה"

אחיי ורעיי האהובים והחביבים!

כולנו יודעים שמשה אמת ותורתו אמת. שדברי התורה הם דברי אלוקים חיים. אי אפשר להתקרב באמת לה' אלא רק ע"י תורתנו הקדושה. ובכן, אין לנו עניין חלילה להתווכח או להתנצח. אין לנו עניין להתנשא על יהודים אחרים. אנו פונים אל מי שליבו פתוח לברר אמיתה של תורה כפי שלימדו אותנו צדיקי הדורות. 

תורתנו הקדושה הפליגה מאד בשבח ארץ ישראל. כך כתב מורנו הרב רבי נתן מברסלב בספרו הנפלא ליקוטי הלכות (חלק אורח חיים הלכות ברכת הפירות ד) : "שכל התורה כולה מראשה לסופה מלאה משבח ארץ ישראל"!
רבותנו הפליגו בסוף מסכת כתובות (דף ק"י:) במצוות הישיבה בארץ ישראל ושאסור לצאת ממנה, ודנו כמורדת (שבעלה יכול לגרשה בלי לשלם לה את דמי כתובתה!) את האישה שאינה רוצה לעלות עם בעלה לארץ ישראל, וכן האיש!

ידועים דברי הרמב"ן על הפסוק בחומש במדבר "והורשתם את הארץ וישבתם בה", "נצטוינו לרשת את הארץ הזאת ושלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה"!
ומובא בספרי על פרשת ראה מעשה שהוא לנו ללימוד לדורות וכדאי לחזור עליו פעמים רבות  ולחקוק אותו הדק היטב על לוח ליבנו:
"מעשה ברבי יהודה בן בתירה ורבי מתיא בן חרש ורבי חנינא בן אחי רבי יהושע ורבי יונתן שהיו יוצאים חוץ לארץ, והגיעו לפלטום וזכרו את ארץ ישראל". הם עשו דרך ארוכה. ופתאום נזכרו בארץ ישראל. מה עשו?
"זקפו עינהם". בואו נסתכל בעין האמת. בלי נגיעות אישיות ובלי אינטרסים: "וזלגו דמעותיהם". מי בוכה? בזמן שהצער ממלא את הלב. בזמן שהכאב גדול. או בזמן שנזכרים בדבר גדול ומרגש, אז בוכים. וכשהתנאים הקדושים נזכרו בארץ ישראל- "וזלגו דמעותיהם"!!

ומה עוד עשו התנאים הקדושים? "וקרעו בגדיהם"!! שימו לב אחיי ורעיי האהובים, מי קורע את בגדיו? אבל בשעת חימום שהיא שעת צער וכאב עצום המפלח את הלב! וכשנזכרו רבותינו התנאים הקדושים בארץ ישראל, המחשבנ על עזיבת גבולותיה הקדושים הייתה להם כמו היפך מהחיים, וקרעו בגדיהם כאבל בשעת צערו הנורא!

ומה עשו? "וקראו המקרא הזה: וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל החוקים" "וחזרו ובאו למקומם. אמרו: "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה"!!

לימד אותנו רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב זי"ע בספרו הקדוש ליקוטי מוהר"ן חלק א סימן ס"א שמכל הלימודים שאדם לומד צריך שיקבל משפטי הנהגות ישרות, דהיינו להוציא מכל לימוד לא רק רעיונות נשגבים או "וורטים" נפלאים, אלא איך להתנהג לעובדא ולמעשה! (כעין מה שלימדנו הרמב"ן זי"ע באגרתו המפורסת: "וכאשר תקום מן הספר תחפש באשר למדת אם ישבו דבר אשר תוכל לקיימו".)

ובכן, אשרי כל מי ששומע לעצותיו של רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב ומקיימם לעובדה ולמעשה. 

אשרי מי שבדורנו עם כל הנסיונות מסביב מתחזק בכל תוקף ועוז לשמור על קדושת העיניים- לעובדה ולמעשה.

להרחיק העצבות והמרה שחורה,להתחזק ברצון וכיסופים לכל דבר שבקדושה, להכריח עצמו בכל הכוחות להיות בשמחה תמיד,  להתבודד ולשפוך ליבו כמיים נוכח פני ה', כל זה לעובדה ולמעשה.

עם זאת צריך לזכור ולחקוק על לוח ליבנו את שלימד אותנו רבנו נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ז' שמקום התפילה הוא רק בארץ ישראל! וחוץ לארץ אינו מקום התפילה!

וזו לשונו הקדושה: "ועיקר אמונה בחינת תפילה בחינת ניסים אינו אלא בארץ ישראל. כמ"ש שכן ארץ ורעה אמונה. ושם עיקר עליית התפילות. כמ"ש: "וזה שער השמיים" הגלות המרה אינה מקום התפילה!!
אינה מקום האמונה בה'! אינה מקום הניסים!

כמ"ש רבנו שם: "ומצרים נסים לקראתו"- שאין שם מקום הניסים, ואין שם מקום התפילה, כמ"ש והיה כצאתי את העיר אפרוש את כפי. וכל הגלויות נקראים ע"ש מצרים ע"ש שהם מצרים לישראל".  ועיי"ש בהמשך בסימן ט סעיף ה' שהאריך בזה עוד ואכמ"ל.

בע"ה המשך יבוא,

חזקו ואמצו

אוהבכם ומוקירכם מאד

אריאל לוי

פעיה"ק חברון ת"ו

*הרב אריאל לוי הוא ראש כולל "חיבת הארץ" בישוב עתניאל