אות מיוחד למציל הילדים בגטו קובנה

המרכז העולמי של 'בני ברית' והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודיים בשואה (JRJ), תעניק למר וולף גלפרין את 'אות המציל היהודי' על תרומתו המכרעת להצלת קבוצת הילדים מגטו קובנה, ששרדו את מחנה המוות 'אושוויץ-בירקנאו' הודות לגבורתו.

סיפור המעשה מתחיל בשלהי מלחמת העולם השנייה, עת החליטו הנאצים לחסל כליל את גטו קובנה בקיץ תש"ד. חיסול הגטו כלל את שליחת אלפי היהודים שנותרו בגטו אל מחנות המוות. בין אלפי היהודים שנותרו בגטו, היו גם ילדים שהצליחו לשרוד את 'אקציית הילדים' שהתבצעה בגטו ארבעה חודשים קודם לכן.

הרכבת ועליה יהודי קובנה החלה את מסעה ועצרה בתחנתה הראשונה, מחנה הריכוז שטוטהוף בפולין. בתחנה זו הורדו מהרכבת כל הנשים והטף, אך קבוצת ילדים נשארה על הרכבת שהמשיכה את נסיעתה בכיוון דרום-מערב אל מחנה העבודה לנדסברג שבדרום גרמניה.

עם הגעת הרכבת אל מחנה העבודה, ירדו ממנה הילדים ביחד עם הבגירים שהיוו כוח עבודה עבור מכונת המלחמה הנאצית. לאחר כשבוע, הבינו הנאצים במקום כי ישנה קבוצת ילדים בקרב העובדים והם הופרדו והושמו במכלאה שנבנתה עבורם, ככל הנראה כדי לשולחם בבוא העת להשמדה. מספר הילדים עמד על 130.

אחיו של אחד מילדים אלו היה הנער וולף גלפרין, שהיה אז בן 17 שנים בסך הכול. הוא קיבל החלטה נועזת לזחול בין הגדרות בכדי לחבור לאחיו שלא ילך להשמדה לבד. הצטרפותו של הנער הצעיר יצרה את קבוצת ה-131 מגטו קובנה והביאה להישרדותם של כשליש מהילדים.

יממה לאחר חדירתו אל המכלאה, העבירו הנאצים את כל הילדים אל מחנה הריכוז דכאו. וולף הצעיר הבין את החשיבות הגדולה שייחסו הנאצים לסדר ולפקודות, והוא החל לגבש את קבוצת הילדים לקבוצה מלוכדת בעלת סולידאריות הדדית שנמשכה גם כאשר הוא הופרד מהקבוצה.

הקבוצה הובלה על-ידי הנאצים חזרה אל מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, אך שם היא כבר מנתה 129 ילדים בלבד. שניים מהילדים קפצו מהרכבת בדרך. עם התייצבות "המשלוח" על-גבי הרמפה במחנה ההשמדה, הם יישמו את כל כללי הסדר שהנחיל להם וולף וככל הנראה, זאת הייתה הסיבה שהם לא נשלחו אל מחנה ההשמדה עצמו, אלא נקלטו כקבוצה מגובשת. הקבוצה קיבלה את המספרים B-2774-B-2902.

ואולם, מספר שבועות לאחר מכן נשלחו כ-90 מהילדים להשמדה בשתי סלקציות. הילדים ששרדו את הסלקציות, 40 במספר, שהו במחנה ההשמדה עוד חמישה חודשים עד לכיבוש המחנה על-ידי הצבא האדום. עם התקרבות הכוחות הסובייטיים, נשלחו הילדים במסגרת 'צעדות המוות' למחנות באוסטריה בעיקר ושם הם שוחררו על-ידי הכוחות האמריקאיים באביב תש"ה.