בפרשת נצבים מופיע פסוק ידוע מאוד, עליו ייסד אדמו"ר הזקן את ספר התניא - "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו".
איזה דבר 'קרוב אליך מאד'? מצוות התשובה, כמו שכתוב בפסוקים הקודמים - 'כי תשוב אל ה' א-להיך בכל לבבך ובכל נפשך'.
במאמר השבוע נלמד שיש שני סוגי תשובה, מדוע רובנו נוטים להסתפק בתשובה התחתונה מבין שתי התשובות, למה זה גורם לנו ליאוש וכיצד החידוש של אדמו"ר הזקן ביחס לתשובה עוזר לנו לתקן את זה.
(הדברים הבאים מעובדים מהשיחה השבועית שהעניק הרב יצחק שפירא לבחורי הישיבה לצעירים 'דורשי יחודך' שעל יד ישיבת עוד יוסף חי. לשמיעה או צפיה לחצו כאן, כמו כן, לגרסת הדפסה לחצו כאן)
ישנם שני חלקים בתשובה:
תשובה על החטא - חטאתי, עויתי, פשעתי, ובמעשיי הצבתי מחיצה ביני ובין אבי שבשמיים, וכעת אני ממש רחוק ממנו, ועל כך באה התשובה, להסיר את המחיצות ולחזור לקשר עם ה'. זוהי 'תשובה תתאה' - התשובה התחתונה.
תשובה אל ה' - העובדה שנבראתי כאישיות נפרדת מה' מציבה אותי כמי שאינו עם ה'. אני רוצה לשוב אליו, להיות חלק ממנו ולא להיפרד ממנו אף פעם. זוהי 'תשובה עילאה' - התשובה העליונה.
יוצא לנו שבתשובה הראשונה אני רוצה להסיר את המחיצות ביני ובין ה', ואילו בתשובה השניה אני עצמי לא רוצה להישאר 'מחוץ' לה'.
בנוהג שבעולם, אנשים מתעסקים עם 'תשובה תתאה' ולא כל כך עם 'תשובה עילאה'.
מדוע?
משום שהמחשבה הפשוטה היא שכדי שאוכל לגשת אל התשובה העליונה ולשוב להיות חלק מה', אני צריך קודם לזכך את עצמי ולהתנקות מהחטאים, כי כמו שאני כעת - לא שייכת אלי עבודת התשובה העליונה.
משום כך, מגיע האדמו"ר הזקן ומחדש חידוש:
'כי קרוב אליך הדבר מאוד' - גם תשובה עילאה שייכת לכל יהודי! על כל אחד מוטל גם לעשות תשובה על חטאיו, ובד בבד להעמיק בפנימיות התורה ולהשיב את עצמו לה'.
אדמו"ר הזקן לא מסתפק רק בחידוש הזה, ומוסיף שתשובה עילאה מקרבת ומכוונת את התשובה התתאה. כיצד?
ישנו כשל מובנה בתשובה תתאה שגורם לנו להתקשות בעשיית התשובה.
כשאנו באים לשוב על חטאנו, אנו חייבים לקחת אחריות על מעשינו. זה חשוב ביותר, כי אם לא ניקח אחריות על מה שעשינו לא נוכל לעשות עליהם תשובה.
מה הבעיה?
הבעיה היא שמה שיוצא מהתשובה הזו היא העובדה שהכל תלוי בנו. וזו הבעיה.
מדוע??
כי ככל שאני חושב יותר חזק שהכל תלוי בי, ובעצם 'כוחי ועוצם ידי עושה לי את החיל הזה', אני נהיה יותר ויותר אישיות נפרדת מה'. והרי זה הדבר עליו אנו רוצים לעשות תשובה עילאה - להפסיק להיות 'מחוץ' לה'!
בנוסף, חוץ מכך שהתשובה הזו מרחיקה אותי מה', היא גם מכניסה בי קצת יאוש, כי לאחר כל המאמץ שלי לחזור בתשובה מתגנבות לי מחשבות לראש שאם הכל בנוי על כוחי - אולי זה לא ילך?
זהו ה'רעל' שבתוך ה'תשובה תתאה' - קצת ריחוק מה' וקצת יאוש (וכמו כוס משקה טוב עם טיפת רעל מזוקק, אף בר דעת לא יעלה על דעתו לומר שזו רק טיפה ואפשר לשתות...).
כיצד הפתרון לכך היא תשובה עילאה?
כי תשובה עילאה בעצם מגלה לנו שכל המציאות - כולל האישיות שלנו וכולל הבחירה החופשית שלנו - היא הנוכחות של ה'. נוכחות ה' נמצאת בתוכנו מרגע היותנו - ניצוץ האלוקות שמחיה אותנו כל רגע.
ככל שאנו מעמיקים בעניין וחושפים את העובדה שהכל פה זו נוכחות ה', אזי גם כשאנו באים לבחור בטוב ולעשות תשובה, אנו זוכרים שה' נמצא כאן, בתוכנו, ו'הוא הנותן לנו כח לעשות חיל', הוא נותן לנו את היכולת לשוב.
כך, במקום להרגיש שככל שאנו שבים כך אנו בוטחים בעצמנו, אנו מרגישים שכל צעד של תשובה שלנו מגיע מה', שנמצא פה ו'קרוב אלינו מאוד', ומכיון שכך אנו גם לא מתייאשים.
ועדיין אנו נדרשים להסביר - כיצד תשובה עילאה 'קרובה אלינו מאוד'?
אדמו"ר הזקן אומר שכדי לחזור בתשובה אנו זקוקים לשים לב לעובדה שדווקא בתוך החטאים והמקומות הנמוכים שלנו חיפשנו את ה'.
כיצד דבר זה יתכן?
הנשמה שלנו היא חלק מה', ולאחר שנפרדנו וירדנו לעולם אנו מחפשים ומתגעגעים למקור שלנו, ואין דבר שיותר יענג ויסחף את כל האישיות שלנו מאשר לחזור לשם.
הבעיה היא שנראה לנו שה' איננו ממשי, וכשפנינו וחיפשנו דברים ממשיים - מצאנו את התאוות של העולם הזה, שגם הן סוחפות ומכניסות את כל האישיות שלנו אליהן. כלומר, נפילתנו לתאוות החלה בכך שחיפשנו בחזרה את הקשר הסוחף והמענג שהיה לנו עם ה'.
אם נשים לב לזה, נוכל לחזור לרצון הפנימי שלנו - להכניס את כל האישיות שלנו לתוך ה'.
לכן אומר אדמו"ר הזקן שתשובה עילאה קרובה אלינו מאוד - 'לא בשמים היא' - אל תנסו לטפס גבוה, אל המקומות הנעלים שלכם בנפש, ושם לחפש את הקשר עם ה', אלא הישארו במקומות הנמוכים שלכם - ורק שימו לב שנפלתם אליהם כי חיפשתם את ה', ואם הייתם יכולים - הייתם מעדיפים שהקשר איתו יסחוף אתכם ולא תאוות נמוכות.
אם נצליח להרגיש שבאמת זהו רצוננו האמיתי, הוא קיים בנו ו'קרוב אלינו מאוד' - נצליח גם לממש את זה לגמרי, שהקב"ה יהיה זה שיתן לנו סיפוק ותענוג ולא נפנה אחרי הבלי העולם הזה.
