אל סודות ההרודיון

מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו"  - תלמוד בבלי, מסכת סוכה.

בארץ רווית היסטוריה מדהימה כשלנו, אילו יכלו האבנים לדבר ודאי היינו שומעים סיפורים שלא יאמנו.
ואולי פשוט צריך אדם היודע לכרות אוזן ולהקשיב לשיחת האבנים?

 

אולם הכניסה לגן לאומי הרודיון

אל סיורנו הסוקר את ההיסטוריה של ההרודיון, ושל תקופת בית שני דרך הזווית האדריכלית אנו נאספים אל אולם הכניסה של הגן הלאומי הרודיון, כאשר את פנינו מקבל נוף מרהיב של ספר המדבר העטוף כולו בגלימה חורפית ירוקה וחגיגית, ומזג אויר נעים המאפשר להשיל את מעילי החורף הכבדים ולצאת לסיור בסודרים קלים ונוחים.

בעוד מדריכנו הדוקטורנט אסף בן־חיים מקבל אותנו בחיוך רחב סביב דגם האתר השוכן באולם הכניסה אנו נהנים מעוד מספר דקות של תצפית אל קניון נחל תקוע המתחתר באדמת המדבר המוריקה, ואל יישובי מזרח גוש עציון שגגותיהם האדומים צובעים בשימחה את ליבנו ומזכירים כי שבנו אל נחלת אבותינו.

הקבוצות הרבות הגודשות סביבנו את אולם הכניסה מראות על הביקוש הרב בקרב הציבור לחזות וללמוד את אושיות התרבות של ימי בית שני, וכי ההשקעה שנעשתה בחשיפת והנגשת תוצאות המחקר לציבור הרחב נושאת פרי.

אסף פותח בברכת שלום לעשרות העמיתים אשר הגיעו מכל קצווי הארץ לחלוק סיור ייחודי של מבט אל תקופת הבניה של הורדוס דרך זווית הראיה של העיטור האדריכלי, ושיטות הבניה שהתגלו באתר ולנגוע בימי הבית השני בצורה מדעית כמו גם בלתי אמצעית.

 

אסף מקדים ומספר כי היה חבר בשלוש משלחות חפירה, לחפירות המחודשות של האוניברסיטה העברית ברובע היהודי, לחורבת מדרס וכמובן משלחת האוניברסיטה שחופרת באתר מדהים זה, וכי כל ארכיאולוג מלבד עיסוקו בחפירה גם מתמחה בתחום מחקר, ומדריכנו חקר רבות וצלל לעומקו של העיטור האדריכלי. אסף מצביע אל דגם ארמון ההר סביבו אנו ניצבים ומדגיש כי עקב הגילויים הרבים שנעשו בשנים האחרונות הדגם החדש יחסית כבר זקוק לעדכון, אך אנו נעמיק ונלמד את כל אשר חשף המחקר עד לימים אלו.

ההרודיון הינו בעצם מבצר עגול ששימש כארמון קיט בידי הורדוס ולכן עוטר במיטב הפאר של אותם ימים. שביל מדרגות מחופה קשתות הוביל מפסגת הארמון דרך אתר בו נקבר הורדוס ודרך תיאטרון אל ההרודיון תחתית בה בולטים בריכת שחיה רחבת ידיים, מרחצאות ועוד שרידי מבנים אשר בהם נדון במהלך סיורנו.
עם התקרב ימי הורדוס למות בחר זה למלא עפר סביב המבצר העגול וליצור מונומנט חרוטי הבולט בצורתו החריגה בנוף עד ימינו, ולבנות אחוזת קבר מפוארת מאין כמוה על מדרון ההר המערבי בה לבסוף נקבר.

בסיורנו נעבור דרך פרוזדור המדרגות המקושתות שנחשף לא מכבר, נתעמק היטב בעיטור האדריכלי המרהיב אשר פאר את ארמון ההר, נצפה אל ההרודיון תחתית ונרד דרך התיאטרון אל שרידי קברו של הורדוס, ונסיים במבט אחרון אל ההר מצוידים בהבנה שרכשנו.

למרגלות מדרגות ההרודיון

 

אנו יוצאים בשביל ההיקפי הנמשך לאורך קו הגובה של ההר וחושף את נוף שכונות הבירה הדרומיות, כמו גם מזכיר כי אי אז בימי שיא הפאר של ההרודיון נראה החרוט הבולט של ההר מן ההרים הסובבים את ירושלים של בית שני, מן התרסה אחרונה של הורדוס לאחר מותו.

אסף מוביל ועוקף את התיאטרון המשוחזר ומלא החן הניבט אל נוף הקדומים הירוק־חום, המשתרע עד פאתי ירושלים שבתיה צובעים את קו האופק בלבן של קדושה.
מדריכנו בידענות של בן בית מוצא בין הקבוצות הרבות הגודשות את האתר מקום שקט הצופה אל הנוף, ובעוד אנו מתמוגגים מול היופי הזה פותח בסקירתו.

אנו בספר המדבר 12 ק"מ מדרום לירושלים של בית שני, או שישים ריס במידות שהיו נהוגות אז ומתועדות בספרי יוספוס פלאביוס (למרות שיש מחלוקת על מידת הריס, מדובר על בערך 200 מטר לפי חשבון זה המבוסס על הערכת המרחק של פלאביוס).
הורדוס עסק במספר רב של מפעלי בניה מונומנטליים בימי שלטונו, אתרים שנקראו על שם החשמונאים שקדמו לו (הורקניה לדוגמא), או על שם שועי רומא הקרובה לליבו (קיסריה לדוגמא), וההרודיון הינו האתר היחיד אשר נושא את שמו של הורדוס, נבנה באתר ריק ממבנים קודמים, ומן הסתם היה קרוב לליבו והושקע בפיתוחו ממון רב.

ארכיאולוגיה הינה יותר מקטלוג עתיקות, היא מדע העוסק בהבנת אנשים וחברות אדם, וכאן יש לנו הזדמנות יוצאת דופן להיכנס לתוך ראשו והשקפתו של איש אחד על תעוזתו, מעופו ושגעון הגדלות שלו, ששכן בצומת היסטורי חשוב ומעניין מאי כמוהו, ימי שיא הפאר של בית שני.

אתר ההרודיון נבנה במשך עשורים, מ־30 לפנה"ס ועד 4 לפנה"ס, בהן קול המכושים הדהד בעמק, ולכן מתועדים בו סגנונות בניה שהשתנו והתפתחו לאורך שנים ארוכות אלו ומתעדים באופן חי את התפתחות העיטור האדריכלי של אותם ימים.
 
אסף מעלה בפנינו שאלה פילוסופית – מדוע העיטור והאדריכלות מעניינת? ועונה מיד כי יש פה הבעה בבניה של רצון מודע של הבונה, לצד רצון לא מודע הנובע ממוסכמות – לדוגמא בימינו חדר השירותים מופרד משאר חדרי הבית (אצל מי שלא הוא ראוי למחקר מסוג אחר...).
התקופה בה נבנה ההרודיון היא תקופת תפר בין סגנון הבניה ההלניסטי והרומי מה שמעלה את העניין בחקר האדריכלות כאן. למרות שנראה כי מדובר בשמיעה ראשונה בסגנונות דומים, מדובר למעשה במרכזים תרבותיים נבדלים כמו בריטניה וארה"ב של ימינו לדוגמא, בעלי ערכים והיסטוריה שונים.

אסף עוצר לרגע מהמירוץ האדריכלי ועוצר כדי לחלוק כבוד לקודמיו שעל עבודתם הכבירה הוא מסתמך רבות במחקרו ובסיור זה, בראשם פרופ. גדעון פרסטר,פרופ. אהוד נצר, ודוקטור אורית פלג-ברקת.
ההרודיון שימש בימי המרידות ברומי כמבצר למורדים ולאחר מכן ככפר ביזנטי ששכן בעיר התחתית עד המאה התשיעית, ועל ההר שכנו נזירים ביזנטים. החל מהמאה ה־15 יש אזכורים של האתר בכתבי נוסעים קדמונים, 1838 חוקר הארץ אדוארד רובינסון מגלה את ההרודיון לקהל הרחב, וחוקרים רבים מגיעים לכאן ומכירים שזהו האתר בו זיהה פלאביוס את קברו של הורדוס אך לא מצליחים לאתר את שרידי הקבר.

בשנות השישים אנשי המסדר הפרנציסקני חופרים כאן, ולאחר מלחמת ששת הימים האזור משוחרר וגדעון פרסטר מגיע כדי לחפור ולהכין את האתר לקבלת קהל.
בתחילת שנות השבעים מגיע אהוד נצר, אשר מאתר את קבר הורדוס, ונהרג כאן בתאונה מצערת.
מאז תנופת חקר ופיתוח עוברת על האתר, וגילויים צצים חדשות לבקרים.

 

 אנו שבים אל העיטור האדריכלי בהצגת תרשים סכמטי של מרכיבי הסדרים היוני והדורי, מערכות עיטורים שהגיעו מהמרחב האגאי, ומקורם במאה השמינית לפנה"ס. סדרים אדריכליים אלו השתכללו עד לקיבועם במאה החמישית לפנה"ס בתקופה הקלאסית.

אסף מתעמק במרכיבי הסדרים הכוללים תרשימים רבים ומילים מבלבלות בלעז, אך בגדול מדובר בעיטורים קבועים המגדירים את בסיסי העמודים, גובהם, הכותרות אשר בראשיהם והמערכת המורכבת ורבת העיטורים המחברת את העמודים עם הגג.
בצורה גסה ניתן לומר כי כותרת העמוד מאפיינת היטב ומזהה את הסדר בו השתמשו הבנאים.

סדרים אלו שימשו בתחילה במקדשים יוונים, לאחר מכן בקברי גיבורים, ומייצגים למעשה זהות אתנית שכן דורים ויונים הינם תתי־שבטים בעם היווני, עם מנהגים, להג, שפה ומיתולוגיה ייחודיים לכל שבט.
מסוף המאה הראשונה לפנה״ס שרד ספר מעניין העוסק באדריכלות של העולם הקלאסי, ספר שנכתב על ידי מהנדס בן התקופה בשם ויטרוביוס הפותח לנו צוהר אל מלאכת ההנדסה של אותה תקופה, וגם קובע יחסים מתמטיים קבועים בין גדלים שונים בסדרים (כמו גובה העמוד הכולל ביחס לגובה גזע העמוד בלבד – החלק המעוגל ללא הבסיס והכותרת) אשר ויטרוביוס רואה אותם כהכרחיים, אך ידוע לנו כי לעיתים לא נשמרו יחסים מתמטיים אלו, ואולי יש להתיחס אליהם כאל גישה אדריכלית אחת מני רבות שבמקרה ספר הלימוד המצדד בה שרד עד ימינו.

ומיוון נשוב ליהודה, אלכסנדר מוקדון כובש את יוון וממשיך אל המזרח התיכון ופרס, ואף מבקר בירושלים ב333 לפנה"ס. מסע כיבושיו מצית השפעה הלניסטית חזקה על האזור שמתחילה באריסטוקרטיה ומחלחלת אל העם, עד למרד החשמונאים שקצו בהתייונות וניסו לעצור אותה – אך למרות זאת ממשיכה ההשפעה ההלניסטית לחלחל, בעיקר מאזור אלכסנדריה ואנו רואים עיטורים יונים ודוריים במרשה ומעט בירושלים.
עם תום התקופה החשמונאית מזרח פוגש מערב, ולא נדיר למצוא מבנים בהם פרדסים ובריכות בסגנון פרסי פוגשים עיטורים יוונים.

 

עם עליית הורדוס, רב העיטורים ביהודה הינם דורים, ומיעוטם יונים אשר מזוהים עם מקדשי עבודה זרה. ואנו רואים אימוץ חלקי וסלקטיבי של האדריכלות החדשה.

 

פרוזדור המדרגות המקושתות

אנו עולים במדרגות בטון מתקופת רשות הגנים הבנויה על תוואי גרם מדרגות קדום אל תחת קשתות אבן מעוגלות גבוהות ויפות המצלות את תוואי העליה ויוצרות מן פרוזדור נאה ומרשים.

אסף מביט מעלה אל הקשתות ומגלה כי זהו מערך הכניסה הראשי אל ארמון ההר. הבניה החלה ב־30 לפנה"ס, והארמון נחנך עם חתונתו של הורדוס למרים החשמונאית ב־22 לפנה"ס. מתישהו לאחר שנת 15 לפנה"ס (ולפני מותו של המלך ב־4 לפסה״נ) מתחילה שפיכת העפר סביב הארמון, וב־4 לפנה"ס הורדוס נקבר כאן בקבר הסמוך לגרם המדרגות ואשר בשרידיו נבקר מאוחר יותר. ואולם, שב ומגלה אסף, התוואי עליו אנו עולים הוא גרם המדרגות השני שנבנה עבור גישה רבת פאר לארמון.

 

גרם המדרגות השני מגיע מצפון מזרח בדיוק (45 מעלות לפי המצפן), וארמון ההר בנוי במדויק לפי צירי רוחות השמיים, בדרכנו מעלה חלפנו על פני מסד מדרגות עתיק יותר, של גרם המדרגות הראשון שנבנה כאן במורד, אשר עלה אל ההר בזוית מעט שונה, ומעליו נבנה המסד השני בזוית מתוקנת ומדויקת לפי מצפן. גרם המדרגות שאנו עולים עליו נכנס לפרוזדור סגור שנתמך בקשתות מפוארות ובהחלט אז וגם היום הרשים את העולים לארמון ההר.

 

מדריכנו חולק עימנו תובנה קטנה שעלתה עם חשיפת חלק זה באתר, כאשר הוא מפנה את תשומת ליבנו לפריט אבן שסיתותו הסופי לא הושלם והוא שולב כחלק מקיר התמיכה לפרוזדור המדרגות.

 

טיפוס נוסף במעלה גרם המדרגות מוביל אותנו לחלק צר יותר אשר מצידיו הקירות נישאים לגובה רב יותר ומחופים בקשתות, ולרגלינו את מדרגות הבטון מחליף ריצוף אבן עתיק, ממש חוויה על זמנית של שיטוט בארמון הורדוס.

האווירה המלכותית משפיעה גם על אסף העולה על פודיום קטן ומרביץ בנו שיעור אדריכלות.

תפקיד הקשתות מלבד הרושם האסתטי הינו לאזן את לחץ העפר הדוחף את הקירות הגבוהים משני הצדדים ולמנוע את קריסתם לתוך הפרוזדור, קורות עץ (שחלקן השתמר עד היום!) נועדו לאפשר אלסטיות למבנה ולפצות על התכווצות והתרחבות שנגרמו מהפרשי טמפרטורות. גם דרישת שלום אישית ממתינה על הקיר בדמות סימני אצבעותיו של הבנאי אשר החליק את המלט והותיר לנו טביעות ברורות, ונגיעה אישית מעבר לאלפיים שנה.

 

אך הסיפור עדיין לא שלם, בחינה מקצועית מגלה כי אין כאן טיח כלל על הקירות, המבנה מעט לא מאוזן, ונמצא על ידי החופרים כאשר הוא מלא בחול. סינון החול הראה מעט מאוד ממצאים קטנים, כמו מטבעות וחרסים ולכן ברור כי הפרוזדור מולא בעפר במתכוון ותוך זמן קצר.

מסתבר כי מהנדסי קדם עשו כאן טעות וגרם המדרגות היפה הזה לא עמד בלחצים המכניים, ולכן מילאו אותו עפר ובנו מעליו גרם מדרגות שלישי, אשר ממנו לא שרד דבר מלבד ליבת האבן של המסד. כאשר אנו קוראים את כתביו של יוסף בן מתתיהו, המספר על גרם מדרגות עשוי אבן לבנה ושהיה מרשים ובולט למרחק, עד לירושלים, אנו מבינים כי הוא מדבר על גרם שלישי זה, שאין לו זכר לצערנו. מעניין אם מהנדסי הגרם השני שטעו עברו בשלום את חמת זעמו של הורדוס....

 

חדר הכניסה

 

אנו מטפסים במדרגות המלכותיות וחולפים תחת הקשתות (מרשימות כבר אמרתי?) אל נקודה בה חופרי האתר הותירו לוחות זכוכית המכסים את הרצפה כדי להראות את עומק הבניה היפה מטה הכוללת קורות עתיקות רבות, שמהווה תקרה מקורית שנשמרה מימי מרד בר־כוכבא שתחתה עוברת אחת ממנהרות הגרילה של המורדים, בואכה חדר קטן עטור ציורי קיר צבעוניים (פרסקאות) הכוללים רק דוגמאות רבועות, בעלות חן אומנם, ככל הנראה בשל שמירת האיסור לעשות כל תמונה.

אסף שוב חולק עימנו מסודות המקצוע ומצביע אל קיר אשר שונה ונחסם ועליו פרסקה, אשר חוץ מיופיה מעידה כי השינוי נעשה בתקופת הורדוס שכן מאוחר יותר עת מורדי המרד הגדול ואחריהם מורדי בר כוכבא שכנו במבצר, הופנה מרצם לאימוני לוחמה ולא לציורי קיר.

עדות מצמררת לנוכחותם של לוחמי בר כוכבא בארמון הינה שכבת פיח צרה על הקיר שנותרה לאחר שריפת המקום בידי הצרים הרומים.
חדר זה חולק לשניים על ידי המורדים אשר השתמשו ללא היסוס בכותרות העמודים היפות, וזו ההזדמנות לדון בסדר הקורינתי אשר כותרותיו שימשו לבניית קיר כאן. מצד אחד גרמה פעולה זו לחורבן העיצוב המקורי, אך מצד שני שילוב הכותרות בקיר הביא להשתמרותן בצורה נהדרת.

אסף מעיד כי כארכיאולוג הוא וקודמיו ניצבו בפני מצב בו פריטים רבים שימשו בבניה משנית, הוזזו ממקומם ולעיתים הושחתו במזיד או על ידי שיני הזמן, ועל אנשי המקצוע להתמודד עם מין פאזל עצום בן אלפי חלקים שיש לסדרו בעבודת נמלים שקדנית על מנת להבין את ההיסטוריה לאשורה.

הסדר הקורינתי נחשב למהודר ביותר וויטרוביוס מיודענו השווה את הסדר הדורי לאיש גוץ, את היוני לאשה ואת הקורינתי לעלמת חן.

הכותרת הקורינתית לפי ויטרוביוס נהגתה בידי קאלימאכוס – פַסָל מהעיר קורינתוס שביוון אשר ראה עלי קוציץ העולים מתוך סל שהונח על קבר עלמה צעירה ואכן כותרות סדר זה מזכירות את עלי צמח הקוציץ.

בהרודיון שולט הסדר הקורינתי שהוא המפואר מבין השלושה, ומעיד (כמו שכבר שיערנו) כי הורדוס העדיף את הפתרון המפואר והמרשים ביותר.

בנוסף הסדר הקורינתי, על אף שהומצא ביוון, פחות מזוהה עם התרבות היוונית ביחס לסדרים היוני והדורי, ולכן נחשב יותר בינלאומי, (אומץ גם על ידי אוגוסטוס) ולכן התאים יותר לאופנות הבין לאומיות שהורדוס ביקש לשוות ליהודה.

 

בעוד מדריכנו מדרבן אותנו לחקור סימני איזמל הרודיאני על אחת האבנים, אנו למדים כי כל אבני ההרודיון (מלבד אבני קבר הורדוס) נחצבו מסלע נארי שהינו שכבת גיר קשה המתגבש על שכבת גיר רכה מאוד (קירטון או חוואר)  בעקבות המגע עם האוויר, ומצוי באזור ההרודיון בשפע.

אבן זו אולי התאימה לצרכי השעה של בניית הארמון, אך החוזק המבני שלה לא מן המשופרים, וניתן להבחין באתר במשקופי חלונות סדוקים שנבנו מאבן זו, ובנוסף עם חשיפתה לתנאי מזג האוויר (כמו לאחר חפירה ארכיאולוגית) האבן מתבלה במהירות וישנן כאן כותרות רבות שנחשפו במצב מעולה בידי המשלחת הפרנציסקנית לפני פחות משישים שנה ועתה קשה לזהות בכלל כי מדובר בכותרת עמוד.

ציורי הקיר כאן הינם פרסקו, שצוירו בעוד הטיח רטוב (לעומת סקו – על טיח יבש), תהליך שדרש יד יציבה ומהירה מהאומן אבל הביאה ליצירת ציור קיר עמיד מאוד, וברור שהורדוס בחר את השיטה המפוארת יותר...

 

גן הארמון

 

אנו נכנסים בצעד מלכותי אל תוך ארמון ההר, מרחב מעוגל בקוטר של כחמישים מטרים המוקף בחומה כפולה בגובה של כעשרה מטרים (כשלושה מטרים בין החומות). מצד מזרח ניצב מגדל עגול מסיבי ומשלושת רוחות השמיים האחרות חצאי מגדלים הבולטים כלפי חוץ, והכל בנוי אבני גזית מסותתות היטב.

בתוך המרחב הפנימי ערב רב של מבנים ועמודים המבלבל את העין בתחילה, אבל אנו מלווים במדריך רב ידע ומיד מתקבצים סביבו בחלק המזרחי של הארמון בו קיים מרחב פתוח יחסית כדי להחכים וללמוד.
אסף בסבלנות סוקר את הממצאים, אנו נמצאים כחמישה מטרים מעל הסלע המקורי של ההר, אשר הוגבה במילוי עפר ואבנים כדי ליצור מרחב מאוזן לבניית הארמון.
המגדל המזרחי הוא היחיד מבין ארבעת המגדלים אשר הינו עיגול שלם וניתן לראות בברור את תשתיתו המסיבית הבנויה אבני גזית ולפי המחקר מעליו עמד מבנה נוסף עדין יותר שלא שרד את שיני הזמן, אך לפי דפוסי הקריסה של העמודים שניצבו בראש המגדל ניתן להסיק כי עמדה שם מרפסת עמודים יפה שהקיפה את המגדל והתנשאה לגובה של כחמישה עשר מטרים מעל ראשו - סך הכל גובה מרשים של כעשרים וחמישה מטרים.

מבחינה טכנית הקירות סביב ניגשים אל המגדל (בארכיאולוגית מדוברת פרושה כי המגדל קדם לקירות..) ובאופן מאוד מפתיע לא נמצאו כל מדרגות אל המגדל. מכיוון שברור כי שכנה מרפסת יפה בראשו עלו רעיונות רבים לצורת הגישה מעלה שהמעניין מביניהם הוא כי מעלית (!) שימשה לצורך זה.

במרחב המזרחי של הארמון שכנה פריסטיל - חצר נוי מוקפת עמודים, ונתגלו כאן שרידי אדמת טרה רוסה שהובאה במיוחד כדי למלא את שטח הגן לגובה של כארבעים ס"מ.
ארכיאולוגיה היא מדע מדהים המקיף תחומים רבים, וכאן בוטנאים בדקו את שרידי האדמה וגילו אבקנים עתיקים שחושפים את טבע הגן - עצי ברוש ואורן שביניהם צמחי תבלין כגון מרווה ופרחים רבים, בעיקר בצבע תכול-סגול (אולי אלמנט עיצובי המעיד על צביעת קירות הארמון מבפנים בצבע דומה).

 

בעצם כאן לרגלינו שכן גן נוי בעל השפעה מזרחית-פרסית, כאשר מצפונו ודרומו ניצבו אכסדרות (קירות בצורת חצאי מעגל, מעין אפסיס) עם עמודים, ואכסדרה נוספת, במזרח החצר, אולי אף עם אלמנט מים, וארבע קולונדות (מסדרונות עשויים טורי עמודים) עברו בגן משני צידיו.

זהו המקום הראשון בו מופיע אלמנט ארכיטקטוני שכזה באימפריה הרומית ולאחר מכן יופיעו מערכים אדריכליים דומים ברחבי האימפריה, דוגמת פורום אוגוסטוס ופורום טריאנוס ברומא בירת האימפריה.

החצר המצולבת

 

האדריכלות ההלניסטית מאופיינת בהעזה, ובניית מבני ענק בעלי עיצוב מהודר, וכך יש להבין את ההרודיון כמין ארכיטקטורה רומית המקבלת דרור ורוח הלניסטית, בבחינת מבנה מפואר ועצום שנועד להראות את עוצמתו של הורדוס, עושרו, ובכלל לגרום לאויביו לקנא, מבנה המשתלב היטב עם אופיו של הורדוס כפי שמצטייר מן הכתובים.

 

אלמנט יפה נוסף כאן הוא מין חץ, ציר אדריכלי, מדומיין העובר לאורך מרחב הארמון ממערב למזרח בין המגדלים, דרך חצר מצולבת בצד המערבי ודרך הגן בחצי המזרחי. בחצי המערבי שכנה חצר מצולבת קטנה, סביבה מבנים וחדרים, שמעבר מקורה הוביל ממנה אל חצר הגן.

 

מדובר כאן בציריות רומית שמהדהדת ציר מוכר בעיצוב הבית הרומי המכונה ״בית אטריום״, בה לכיוון ההליכה יש משמעות. רומא הינה אימפריה צבאית בה חשוב הסדר והארגון, וצירי התנועה הברורים המתווים את עיצוב החלל בהרודיון משתלבים היטב עם גישה זו - ציר תנועה מערב מזרח, חצי מערבי מול חצי מזרחי, והכלת המבנה הרבוע של הגן בתוך המבנה העגול של הארמון.

 

בין הקוציץ והקורינתים

 

מדריכנו ניגש למרבה הנוחות אל צל המגדל המזרחי ואל כותרת קורינתית יפה. כותרות אלו נותנות את הטון בהרודיון, ואנו למדים מעט עליהן.
כותרות קורינתיות כאמור מתאפיינות בעיטור דמוי עלי קוציץ מעליהן גבעולים ועלי גביע אשר מהם בולטות מין קנוקנות לולייניות. מעל כל זה לוח המסיים את הכותרת הנקרא אבאקוס.

 

לאחר ימי הורדוס כותרות כאלו מופיעות במבנים יהודיים (בבתי העיר העליונה לדוגמא) וגם במבני קבורה יהודיים.

כותרות אלו התפתחו עם השנים, עד ליצירת הכותרת האורתודוקסית, כפי שהיא מכונה אצל ויטרוביוס, האדריכל הרומי בן זמנו של המלך הורדוס. עד שנת 31 לפנה"ס כל הכותרות של הורדוס אינן אורתודוקסיות (כמו בארמון הראשון ביריחו), ולאחר מכן כולן כאלו.

 

מנוחה בטרקלין

 

באמת הגיע הזמן לנוח ואנו פוסעים אל חדר רחב ידיים (15X10 מטרים בקרוב) בצידו הדרום מערבי של הארמון.
המורדים הסבו חדר זה למבנה ציבור הנתמך בשני שורות עמודים, מצד מזרח פתח כניסה יפה ומשלושת עבריו ספסלים, אך היום אנו חוקרים את תקופת הורדוס, משתרעים על הספסלים הנוחים ורווים ידע ממדריכנו.

זה היה החדר החשוב ביותר בארמון, שנקרא ביוונית אנדרון - מקום הגבר. ביוון היו אלו חדרים רבועים וכאן הוא מלבני.

ביוון היו ספות סביב הקירות ובאמצע נערך טקס שתיית יין, ואילו ברומא הוצבו ספות ענק במרחב החדר, בדרך כלל שלוש ספות שנקראו קלינאי ומכאן השם טרקלין (טריקליניום=שלוש קלינאי).

קיר הכניסה המקורי נשמר מצד מזרח, ובו פתח רחב ידיים ושני חלונות משני צדדיו, כך שאור רב שטף את החדר וגם התאפשרה תצפית יפה אל הגן והאכסדרה הדרומית.
הצבע האפור שעל האדמה כאן מסגיר כי הריצוף המקורי הונח על בטון רומי, ושרידי ריצוף אותו אספו המורדים לחדר צדדי עת הסבו את החדר לצרכי ציבור מסגירים כי היה כאן ריצוף אופוס סקטילה יוקרתי בצבעי שחור - לבן. (ריצוף זה הורכב מאבנים צבעוניות שנחתכו ביד אומן לצורות גיאומטריות ושולבו זו מול זו ליצירת רצפה מרהיבה)
מתחת לספסלים נמצא סטילובט (בסיסי עמודים שטוחים עם בליטות במקומות בהם היו העמודים) ומכאן שעמודים הקיפו את הטרקלין סביב, וככל הנראה ציורי סטוקו עיטרו את הקירות.
מערך העמודים תמך בגג עץ, וכל החדר כולו אומר עיצוב רומי, אך בדיקה מעמיקה של גילוף העמודים מגלה אלמנטים הלניסטים בבסיסם - מסתבר כי למרות הרצון העז של הורדוס להידמות לפטרוניו ברומא עדיין בסדנאות האבן התקשו לשנות הרגלים ישנים...

הורדוס הכניס להרודיון ובכלל פעם ראשונה למרחב היהודאי מרחצאות רומיים בעלי רצפה כפולה.

ארכיאולוג טוב כמו שראינו צריך ידע רחב בנושאים רבים, אך ארכיאולוג מעולה מצטייד גם במעט מזל.
בהרודיון נמצאו כותרות קורינתיות המגולפות רק מצידן האחד ואשר התמיהו את החוקרים. אך חשיפה ממוזלת של שבר כותרת שכזו כאן בטרקלין אשר גולפה רק ברבע מהיקפה הבהירה את הקושיה.
מסתבר כי הורדוס בנוסף לכל שגעונותיו היה גם חסכן... וצד הכותרות אשר פנה אל הקיר לא גולף, ממילא איש אינו רואה אותן, ורבע הכותרת מקורה בבירור בפינת הטרקלין!

לשאלת העמיתים מדוע אין כאן סיתות שוליים הרודיאני (סיתות סביב שולי אבן הגזית האופייני לתקופה) עונה מדריכנו רב הידע כי אכן יש פה מעט אבנים כאלו, אך ממילא היו רב אבני הגזית כאן מטויחות ולא היה צורך בסיתות שוליים (חסכן כבר אמרנו?).