"וואו תראי איך הספה נראית היא כל כך התלכלכה בשנה האחרונה, וגם יש עליה מלא חמץ "
-"נו אז מה אתה מציע?"
"נחליף, כבר חמש שנים לא החלפנו את הסלון אני חושב שהגיע הזמן, גם ככה הצבע שלו לא מתאים לויטרינה".
יומיים אחר כך הסלון הוחלף עם הכסאות של פינת האוכל שאמורים להיות תואמים בצבע לסלון. בסוף גם הויטרינה הוחלפה כי מסתבר שהמידות שלה לא פרופורציונליות לשזלונג של הספה.
זו שיחה שגרתית שנערכה ככל הנראה בלא מעט בתים בישראל בחודש האחרון. אולי זה נשמע מופרך אבל פסח מוציא מאיתנו את הצדדים הטובים ביותר בכל מה שקשור לשינוי פני הבית גם אם ההקשר לחמץ ומצה הוא מקרי בהחלט. תחושת השינוי המהולה בצורך לפצות את עצמנו על הקושי בחיפוש אחר מיקרו אבקנים בפינות הבית גורם ליד קלה על ההדק ומוציא מאיתנו המון כסף.
המצב הזה מכיל קושי מובנה בגלל שלא מדובר בפעולה רציונלית שאפשר לבחון ולתת לה הסברים המניחים את הדעת, כאלו שיעזרו למשפחה לנווט את המצב ולהרים הנדברקס. אין שום סיבה לחשוב שמדובר על משפחה בודדת או על אנשים ספציפיים. במהלך השנים פגשתי כל כך הרבה משפחות שמדווחות כחודש לפני פסח שהאפוקליפסה הכלכלית בדמות ליל הסדר מתקרבת. למרבה הפלא אפשר לשמוע את התיאורים האלה גם אם שניה אחר כך בני הזוג יספרו שהם בכלל יעשו את כל החג אצל ההורים. מבחינתם רק המילה פסח היא סיבה מספקת להוציא המון כסף.
מה בכל זאת ניתן לעשות?
כמובן שאלו מבינינו שמסוגלים להחזיק ראש עם רשימת קניות ולא לחרוג ממנה, יזכו לעשות את הדבר הכי טוב והכי מבורך שיש.גם אם אין לכם ממש רשימת קניות אבל אתם יודעים שהחודש תשקיעו עוד סכום של כסף מוגדר ולא תחרגו ממנו זה גם טוב מאד.
לאלו מבניכם שהפתרונות הללו לא עובדים אצלם אפתח בכך שאני משתתף בצערכם, כי אין תחליף לניהול כלכלי נכון ומסודר. לאחר שהורדנו דמעה על המצב אתן כיוון מסוים שאפשר לנסות לעבוד איתו ואצל לא מעט משפחות זה שיקם את המצב הכלכלי.
בשביל להוציא כספים ועדיין לא לאבד את הצפון המשפחה צריכה להגדיר שעיר לעזאזל, לא כזה שקושרים עם חוט בין הקרנים ושולחים למדבר וכן אני עדיין זוכר שמדובר בפסח ולא ביום כיפור. לשים סכום בצד שהמטרה שלו שלא ישאר ממנו שקל. זה יכול להיות סכום לא מבוטל אבל הוא חייב להיות סכום מוגדר.
גם אם המשפחה תוציא סכום גדול יותר ממה שהיא חשבה שהיא אמורה להוציא בסופו של יום היא תוציא סכום מוגדר כל שהוא. אחרי כמה קניות המשפחה תראה שהסל הלך והצטמק ואי אפשר לממש עם הסכום גם קניות מסיביות לפסח וגם חופשה צנועה לחו"ל של שניים במחיר אחד.
מעבר לקניות עצמם אפשר לעצור את השטף בעוד כמה כיוונים. בנוגע לארוחת החג, קיימת הנחת עבודה מוטעית שהמארחים צריכים לספוג את כל ההוצאה של ההכנות לחג. ברור שכל אחד היה רוצה להכניס אורחים כמיטב המסורת ולא לרדת מהרף שבו מלך מרוקו מפנק את אורחיו (לא שאני באמת מכיר), אבל בסופו של יום ובתחילתו של ליל סדר חלוקה של הוצאות החג היא מעשה פרקטי ונכון. אם חלק אחד של המשפחה מביא את המנה הראשונה חלק אחר מביא מנה שניה והחלק השלישי קונה את האפיקומן. לא צריכים להסחף ולהיכנס לחשבונות קטנוניים אבל המגמה כן צריכה להישמר, ההוצאות לא צריכות להיות רק על תא כלכלי אחד.
מעבר לליל הסדר יש עוד חג שלם שצריכים לעבור ביחד ובשלום עם בני הבית, בעברית קוראים לזה לצאת לטיול. הטיול יכול לכלול מסעדה עם מנות שף, שייט בספינת תענוגות ואפשר גם שלא. השאלה היא האם בשביל להשיג את מטרת יציאה מגבולות המוכר והידוע צריכים למשכן דירה. הקשר בין הסכום הכלכלי שאותו תשלמו להנאה עצמה הוא בלתי תלוי, במיוחד כשמדובר בחוויה משפחתית הכוללת בני אדם מתחת לגיל שמונה עשרה. גם נסיעה לפארק חביב יכולה להיות אטרקציה מספיקה ומרעננת שתשיג את המטרה וגם לא תגרום לבזבז מלא זמן בפקקים מתישים שמוציאים את כל החשק מהנסיעה.
אם כבר דיברנו על צאצאינו היקרים נסקור לרגע את נושא האפיקומן, כן כן אותו חלק בערב שנמשך בערך חמש דקות אבל שווה ערך כלכלי לחודש וחצי של הוצאות מחיה. תמיד זה מלווה בהצדקה שמגיעה לאחר מעשה- "מה נעשה הילד ביקש Xbox Series X ולא יכולנו להגיד לו לא" (ותודה לכל אתרי האינטרנט שעכשיו לא מפסיקים להציע לי את זה רק בגלל שרציתי לדעת איך לאיית את זה נכון). יש משפט יותר מוצלח- "איזה מסכן הוא יהיה לכל הכיתה שלו יש רחפן והוא בסך הכל ביקש שלרחפן שלו יהיה חיישן CMOS וטווח קליטה של 16 ק"מ לכל כיוון". תנשמו עמוק ותגידו לא, בלי קשר לליל הסדר ובלי קשר לאפיקומן. חינוך להתנהלות כלכלית מתחיל בגיל שש והמקילים יתחילו אותו בגיל שבע. אם היום הרך היקר לא ידע שיש גבולות זה ילך איתו גם כשהוא יגיע לגיל עשרים ושם הסכומים והסיכונים הכלכליים הם ברמה אחרת לגמרי. אפשר לתת לילד לבחור מתנה אחרי שהגדרתם סכום ולא לחרוג מזה. אם נחזור לשורש המנהג הרי שהיה מדובר על קליות ואגוזים ולמרות עליית המחירים הם עדיין לא שווים למחיר של הגאדג'טים הנמכרים היום לכבוד החג.
באופן כללי לעשות שימוש בסכום מוגדר ומוגבל זאת כבר התחלה טובה בשביל לגרום לעצמנו להיות מודעים לסכומים שאנחנו מוצאים וגם להיות בסוג של שליטה. נכון שזה עדיין רחוק מלבנות תקציב מדוקדק ולעמוד בו עד רמת השקל אבל לפחות יש את השלב הראשון ביציאה משעבוד ההוצאות. שנזכה לחג כשר שמח ומנוהל כלכלית נכון.
הכותב הינו מלווה משפחות ויועץ עסקי בעמותת 'מקימי' - השער לכלכלה נבונה.
