חילוקי הדעות אודות תרנגול ה 'ברקאל' נמשכים בפולמוס שהתעורר בשנים האחרונות, ולצד רבנים ופוסקים האוסרים את אכילתו מסיבות שונות, במאמר שראה אור לאחרונה, פוסק הרב יהודה עמיחי מ'מכון התורה והארץ' כי התרנגול, המיובא לארץ כשר למאכל.
תרנגול הבראקל יובא לארץ לפני מספר שנים על ידי קבוצת רבנים ועסקנים, שראו בו פתרון לבעיה הלכתית. הבעיה שהועלתה היא האפשרות שמא מיני התרנגולים אותם שוחטים לאכילה עורבו במינים אחרים במרוצת השנים, כאלה שאין אנו יודעים בכשרותם. בעקבות כך חיפשה אותה קבוצה אחר זן שהסבירות שנתערב שזנים אחרים נמוכה, ומשמצאו ייבאו אותו לארץ לצרכי שחיטה.
אלא, שאליה וקוץ בה. התרנגול הגזעי אמנם נקי מחשש עירוב, אך השערות הרבות המעטרות את צווארו וראשו, בשונה מהמינים הסטנדרטיים והנפוצים, העלו בעיה חדשה. ההלכה דורשת, מלבד סימני הכשרות, גם מסורת רציפה של קהילות ששחטו את אותו המין. מין הבראקל לא היה נפוץ בין קהילות ישראל ולא היתה מסורת שחיטה לגביו, ולכן התעורר השאלה האם יש לו צורך במסורת בפני עצמו, בגלל השוני החיצוני שלו משאר מיני התרנגולים, או שהמסורת הכללית על שחיטת תרנגולים עולה גם לו.
במאמר שפרסם הרב יהודה עמיחי, הוא דן בשני האספקטים של הכשר שחיטת תרנגול הבראקל – סימני הכשרות שלו והמסורת לגביו. לגבי סימני הכשרות, קובע הרב עמיחי כי קיימים בעוף שלושה סימני כשרות – יש לו זפק, אצבע יתירה וקורקבנו נקלף. בנוסף, הוא אינו עוף דורס ואכילתו מותרת.
השאלה המרכזית הנידונה במאמר, כפי שהקדמנו, היא היעדר המסורת בנוגע לתרנגול הבראקל. בנושא זה, מביא הרב עמיחי את דעות הפוסקים לפיהן עופות שנעשו נפוצים מאוד וטבעם מוכר לציבור, או כאלה שחיים יחד עם עופות כשרים ומהווים חלק מהלהקה, אינם זקוקים למסורת. תרנגול הבראקל, עונה על שני הקריטריונים.
מעבר לכך, דן הרב עמיחי בשאלה אילו שינויים חיצוניים מחשיבים את העוף למין חדש המצריך מסורת משלו. מתוך תשובות שמצא בספרי שו"ת שונים, מעלה הרב עמיחי כי רק שינויים באברים של העוף הם המצריכים מסורת ייחודית – שינויים חיצוניים כמו ריבוי שערות באזור מסויים לא הופך את התרנגול למין בפני עצמו.
בסיכום המאמר כותב הרב עמיחי: "התרנגול מסוג 'בראקל', שיש לו ג' סימני טהרה (קורקבן נקלף, זפק, אצבע יתרה) וגדל עם כל העופות הרגילים, ופרים ורבים ככל התרנגולות, וידוע בוודאות שאיננו דורס - הרי זה תרנגול רגיל. השערות שהוא מגדל הן שינוי חיצוני ולא באברי התרנגול, ולכן אין בו צורך למסורת לכל הדעות והוא כשר לחלוטין".
'מכון התורה והארץ' הוא מכון למחקר, יישום והסברה של המצוות התלויות בארץ. המכון נוסד בשנת תשמ"ו בכפר דרום, וכיום שוכן ביישוב שבי דרום. במכון עשרות רבנים-חוקרים אשר נותנים מענה הלכתי לסוגיות רבות בנושא חקלאות וסביבה.
