הרכב של תשעה שופטי בית המשפט העליון צפוי לפרסם מחר את הכרעתו בערעור העקרוני שהגיש הרב אליצור סגל על הרשעתו בהעלבת עובד ציבור, בכך שפרסם מאמר ובו ביקורת חריפה נגד רבצ"ר הגירוש ישראל וייס.
סגל הורשע בבית משפט השלום ושלושה שופטי בית המשפט המחוזי דחו את הערעור שהגיש. ההליך שהפך לעקרוני וכלל גם הצלחות משפטיות תקדימיות בקבלת חומר על פי חוק חופש המידע, הגיע בסופו של דבר להרכב של תשעה שופטים בשל השלכותיו על חופש הביטוי בישראל.
"מה שצריך להיות ברור לכל ילד לא היה ברור לשופטת"
"הבוקר העיר אותי טלפון ממזכירות בית המשפט העליון", כתב עורך דינו של ססגל, עו"ד איציק בם. "מחר ב-09:00 ימסור בית המשפט את ההחלטה של הרכב של תשעה שופטים בשאלה האם כתיבת מאמר פובליציסטי על הרב הצבאי הראשי (בתקופת הגירוש) יכול להוות עבירה של העלבת עובד ציבור.
11 שנים של מאבק, (התיק הזה הגיע כבר לעליון בעבר בערעור לפי חוק חופש המידע, ערעור אשר שינה את "כללי המשחק" בהליך הפלילי והחיל על רשויות התביעה חובות גילוי נוספות שמקורן בחוק חופש המידע), שלוש ערכאות משפטיות (שתיים שהרשיעו ומחר העליון), תשעה שופטי בית המשפט העליון ושאלה מאוד פשוטה, שהתשובה עליה צריכה להיות ברורה לכל נער בכיתה ט' שמתחיל ללמוד אזרחות במדינה דמוקרטית.
"האם כתיבת מאמר פובליציסטי על תפקודו של עובד ציבור בכיר במדינה דמוקרטית יכולה להוות עבירה פלילית של 'העלבת עובד ציבור'. עבירה, אותה החוק הישראלי ירש מהתקופה העותמאנית".
מה שצריך להיות ברור לכל ילד לא היה ברור לשופטת בבית משפט השלום ולשלושה שופטים גדולים ומכובדים בבית המשפט המחוזי. נראה מה יענו עליה תשעה שופטים גדולים ומכובדים עוד יותר בבית המשפט העליון".
עו"ד בם מציין את הצטרפותה של האגודה לזכויות האזרח כידידת בית המשפט בתיק. "האגודה לזכויות האזרח בישראל, ארגון הממומן על ידי הקרן החדשה ושיש לי הרבה ביקורת על היבטים אחרים של פעילותו, הצטרף כידיד בית המשפט לתיק בניסיון לשכנע את בית המשפט לקבוע שמאמר פובליציסטי המבקר, גם אם בצורה חריפה ובוטה, את עובד הציבור על תפקודו אינו יכול להיות עבירה פלילית במדינה דמוקרטית.
אני מקווה, שהצלחתי לשכנע את השופטים שחופש הביטוי עיוור מבחינה פוליטית וגם לימין מגיע חופש ביטוי. מה שלא תהיה התוצאה, עשיתי כמיטב יכולתי כדי להגן על חופש הביטוי בישראל".
"צה"ל מסכן את חייליו על מנת להימנע מפגיעה באוכלוסיית האויב"
הרב אליצור סגל הורשע בהעלבת עובד ציבור בעקבות מאמר שפרסם לפני כשלוש עשרה שנים ובו ביקורת על הרבצ"ר דאז ישראל וייס. הביקורת התייחסה לבעיות בנושאי מוסר לחימה, צניעות, שבת, כשרות, וגירוש יהודים להם היה שותף וייס על פי המאמר, מתוקף תפקידו.
המאמר פורסם באתר 'מנהיגות יהודית', בידי הרב סגל שהיה עורך האתר. רק שנה וחצי לאחר פרסום המאמר פנו מהמשטרה לרב וייס והציגו אותו בפניו , ובעקבות כך הוגש כתב אישום נגד הרב סגל.
"נתחיל למנות את האירועים החמורים אשר הובילו את הרבנות הצבאית מטעם אל השפל הנוכחי", כתב הרב סגל במאמרו. "ראשית, מאז תחילת הלחימה צה"ל מסכן את חייליו על מנת להימנע מפגיעה באוכלוסיית האויב. התנהגות זו לא רק שהיא אנטי-הלכתית אלא גם אנטי אנושית - שום צבא בעולם לא נהג ולא נוהג כך... בעיר קודשנו ג'נין נפלו 31 מחיילינו בגלל התנהגות מחפירה וקודם לכן נפלו שישה מחיילינו בקבר יוסף לאור אותה תפיסה", כתב הרב סגל.
"מי אם לא הרב הצבאי הראשי היה אמור להוציא פסק הלכה חתוך וברור שיגיע לכל חייל וחייל ולכל קצין וקצין המחייב אותו להגן קודם כל על חיי חבריו הלוחמים לפני חיי האויב? אבל הרב הצבאי הראשי שתק ושתיקתו רועמת יותר מאלף רמקולים. הרב הצבאי הראשי שותף לרצח – איסור ייהרג ובל יעבור".
"שנית, מאז קום המדינה משרתות חיילות בצבא... לפני חמש שנים החל שינוי כאשר שרות הבנות הפך להיות צמוד לשרות הגברים. דבר המביא מדי יום לסיטואציות של איסורי עריות החמורים ביותר... הרב הצבאי הראשי שותף לגילוי עריות – איסור ייהרג ובל יעבור", הוסיף ומנה הרב סגל.
"שלישית, חילול שבת. בכל יחידות צה"ל כיום מחללים שבת שלא לצרכים מבצעיים על ימין ועל שמאל. השבת מזולזלת לגמרי במחנות צה"ל. אבל, בפינוי חוות גלעד נשברו כל הקודים כאשר אילצו חיילים שומרי מצוות לחלל שבת ללא שום צורך. הרב הצבאי הראשי שותף לחילול שבת שהוא איסור סקילה".
"רביעית, כשעלתה תכנית ההתנתקות לאוויר. תכנית הכרוכה בהריסת ישוב הארץ בהגליית אלפי יהודים. מי אם לא הרב הצבאי הראשי היה אמור להוציא פסק הלכה חד משמעי האוסר על כל חייל קצין או אזרח לקחת חלק בתכנית מתועבת זו? אבל הרב הצבאי אינו שותק אלא מגבה את התכנית מעל כל במה. הרב הצבאי הראשי שותף לביטול מצוות ישוב הארץ השקולה ככל התורה כולה".
"חמישית, לכולנו ידוע מה המצב האמיתי בבסיסי צה"ל. לכולנו ידוע באיזה רמה נשמרת שם הכשרות באיזה רמה מקיימים שם מצוות. הרב הצבאי הראשי שותף להאכלת מאות אלפי יהודים באיסורי דאורייתא".
"נסכם אם כן את קווי דמותו של הרב הצבאי הראשי", כתב הרב סגל, "מסייע לרצח – איסור סקילה, מסייע לגילי עריות – איסור ייהרג ובל יעבור, מסייע לחילול שבת – איסור סקילה, מסייע לביטול מצוות יישוב הארץ – השקולה ככל התורה כולה. די בזה ואין צורך להשלים את דמותו".
התלמידים העידו על התנהלות הצבא
במהלך המשפט שנמשך שנים ארוכות, העלה עו"ד איציק בם שיצג את הרב סגל, טענות רבות ומגוונות.
הרב סגל הביא עדים שיחזקו את דבריו על התנהלות צה"ל, כך הובא תלמיד של הרב ששירת כמשגיח כשרות בביסל"ח 5. המשגיח תיחקר את הטבחים בבסיס ולפי דברי עצמם כולם היו גוים רוסים מה שמביא לבעיית בישול עכו"ם.
עד נוסף ששירת בגדוד הנח"ל החרדי סיפר אף הוא על בעיות כשרות חמורות כאשר ראה טבחים רוסים גוים מכינים בכלי המטבח באחד הבסיסים הגדולים שניצלים בשריים עם חלב.
עד נוסף תיאר את בעיות הצניעות במהלך שירותו הסדיר בגולני, ובמילואים. באחת הפעמים אף ישנו חיילי יחידתו יחד עם חיילות באותו אוהל. בכל המקרים ידם של אנשי הרבנות הצבאית, באם נדרשו בכלל לבעיה, היתה קצרה מלהושיע.
העדים הגיעו בכדי להוכיח בין השאר את טענת ההגנה של הרב סגל – טענת "אמת דיברתי", שיש בה בכדי להגן על התבטאויותיו מפני הגדרת העלבה.
מצד התביעה העיד הרבצ"ר וייס שטען כי אין שמץ של אמת בטענות וסיפר כמה נפגע מהמאמר.
בתגובה לטענת התביעה כי מדובר בהעלבת עובד ציבור השיב הרב סגל כי "המאמר הזה אין בו עלבון, אלא חוות דעת מקצועית ולכן לא שייך להגדיר זאת במושגים של עלבון, אלא כחוות דעת מקצועית על התפקוד שלו בתחום המקצועי שבשבילו הוא התמנה לרב.... זו לא לשון פוגעת אלא מקצועית. זה כמו שאתה בא לרופא והוא אומר לך מהי מחלתך, זהו לא עלבון אלא חוות דעת מקצועית, כך גם מה שכתבתי הינה חוות דעת מקצועית ואובייקטיבית".
עו"ד בם: "תהיתי האם אנחנו באיראן"
עו"ד בם ציין כי מעולם לא שמע טיעונים כה ארוכים בתיק כזה. "ישבתי ותהיתי האם אנחנו במדינה דמוקרטית המקדשת את חופש הביטוי או באיראן שם אסור לומר דבר על האייתולות".
"לו פסק הדין הזה היה ניתן בזימבבווה, או בבנגלדש, לא הייתי מופתע. מפתיע, כי במדינה המתקראת דמוקרטית, מאמר ביקורת על תפקודו של עובד ציבור, מאמר דעה חריף ככל שיהיה, עולה כדי עבירה פלילית. מדובר במציאות הזויה, בה לפי פסיקת בית המשפט העליון הטחת קללות בשוטר אינה עבירה, אבל מאמר דעה יכול להוות עבירה.
יתכן כי העובדה כי המאמר נכתב בתקופת גירוש היהודים מגוש קטיף מסבירה את ההחלטה ההזויה של הפרקליטות להגיש כתב אישום", הוסיף עו"ד בם.
"מוזר עוד יותר היה לשבת באולם בית משפט ולשמוע את התובעת מבקשת להטיל על הנאשם עונש משמעותי כדי להרתיע את הציבור מלהתבטא כלפי עובדי ציבור. הפרקליטות מבקשת לסתום פיות לאותם מבקרי ממסד, שדעותיהם לא נראות לה, כי מעולם לא הוגש כתב אישום דומה על מאמרי ביקורת חריפים של אנשי שמאל"
