ליל הושענא רבה תשע"ד. דברים הנכתבים אחרי שעות ארוכות בביתו וליד ביתו של בעז אלברט [caption id="attachment_74983" align="aligncenter" width="355"] בעז אלברט אזוק למתקן בביתו ליל הושענא רבה תשע"ד. הושענא רבה הוא יום מיוחד: מן הצד האחד הוא יום של חרדת דין, יום הדין האחרון לפני החג הגדול, היחוד הקדוש של שמחת תורה. ומן הצד השני – יום הדין הזה הוא כבר חלק מחג הסוכות, בתוך ה"דידן נצח" של הלולב המונף אל על, והסוכה המגינה והמחממת. הדברים נכתבים אחרי שעות ארוכות בביתו וליד ביתו (אחרי ההתנפלות והגירוש האלים של מי שהיה שם על ידי לובשי המדים) של בעז אלברט. נאלצנו להיפרד מבעז, שמושלך לבור הכלא על היותו יהודי שהחליט שהוא כאן מכח עם ישראל, וממילא הוא כאן בלי לקבל רשות מהפריץ. הרגשות מעורבים: מצד אחד – הכאב גדול, המשבר ועומק הגלות. אתה עומד ומדבר עם שוטרים ואנשי מג"ב שאומרים לך מפורשות: באמת לא ברור מה אנחנו עושים כאן, אבל אין ברירה אלא לעשות את זה. אין צורך לסרב פקודה, מספיק לא להצליח במשימה. מספיק לא לדחוף כל כך, לא להיות כל כך אלימים. לא הצלחנו לעמוד במשימה המפוקפקת הזו, מה יש? אבל הגלות עמוקה, והיאוש מחלחל: הרי אם אני לא יהיה כאן יהיו כאן אחרים, מסביר איש מג"ב. איך אעזוב את הפרנסה שלי, תוהה אחר. וקשה להם להאמין שאם יהודים יחליטו שהם דואגים ליהודים, ויגידו את זה בקול ובכל הזדמנות, לא יסכים לשתף פעולה עם כיוון אחר – יהיה הרבה יותר טוב. והקושי הזה, התסכול על המעשים הבלתי מוסריים שנעשים, מביאים לכח ואלימות שצריך להפעיל כדי לדחוק את כל המחשבות הצידה, כדי להרגיש שאנחנו ב"משימה" ואסור להבין מה ואיך. ומן הצד השני – הנצחון גדול: רק אתמול היו כאן אלפי אנשים שבאו לחגוג עם בעז, ולומר בקול שהם בצד שלו ולא בצד של נותני הצוים ומגרשי היהודים. שאמרו בקול גדול: "שלטון החוק" אינו העיקר, העיקר הוא העם היהודי, והשלטון צריך לייצג אותו. אם הגולם קם על יוצרו, והשלטון הופך להיות מה שחונק את העם היהודי – השלטון הוא זה שיידחק הצידה. גם כעת, בתוך הארוע של המעצר, עמדו עשרות יהודים והבהירו לשוטרים האלימים והמבולבלים שהם לא בסדר, שהם עושים מעשה אסור ושהצדק עם בעז שקשור לביתו (תרתי משמע). שעות רבות צריכים היו כוחות גדולים של משטרה להתאמץ כדי להפריד את הקשר הזה (תוך אלימות בריונית המעידה על כך שאין להם בטחון בצדקת מה שהם עושים). הנה יושבים כל ישראל, יהודים רבים, בסוכה אחת של חום יהודי, של אכפתיות אמיתית מיהודים ומהקשר החם שלנו לארץ (ומי שהצטופף בסוכה של בעז יחד עם ההמונים שהגיעו מכל הארץ וגדשו אותה ביום שני הרגיש היטב עד כמה ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת, בשמחה ובטוב לבב). אז מצד אחד – יש חרדת דין, יש פחד מפני הגלות שעוד לא הצלחנו להשתחרר ממנה, מתחושת הבדידות של יהודים שעוד לא הצלחנו להקרין להם עד כמה טוב, שמח, וכיף (ברוחניות ובגשמיות) להיות חלק מהאכפתיות היהודית, מהחבורה החמה של היהודים הקשורים לקב"ה, לתורתו ולארץ שקיבלנו ממנו במתנה. ומן הצד השני – אנחנו כבר בתוך הסוכה, אחרי שנשמנו לתוך ליבנו את הערבות היהודית, את השמחה של כולנו יחד, ואת הגבורה של בעז שמתוך חיוך אומר (וננסח את זה במילותיו של הרב כהנא זצ"ל): כמה טוב להיות יהודי טוב! עם השמחה הזו נגיע בעזרת ה' ליחוד השלם של עם ישראל והקב"ה, לגאולה השלמה.
לעינת מערד, שלום. קצת עובדות: גם לפני המעצר הקודם (טייזר) וגם לפני המעצר הנוכחי היו מספר נסיונות כושלים לעצור את בעז. נסיונות כושלים הכוונה שהם באו בהפתעה לבית אבל בעז הספיק לחמוק להם והם שבו ריקם. אני חושב שמעמיסים על השב"כ יותר הירואיות ממה שהוא באמת (לפחות במחלקה היהודית) ויעידו על כך הרבה תיקים לא מפוענחים שלהם. לכן אני מעריך שהם בהחלט לא ידעו על המתקן שהכין בעז בביתו, כיון שמן הסתם הוא נשמר בחשאיות רבה. ראיה לדבר היא שלשוטרים שהצליחו להפתיעו בביתו לקח המון זמן להבין שכשהוא אומר לא יכול לבוא הוא לא מתכוון לא רוצה אלא באמת שהוא לא יכול. הם פשוט לא האמינו, וכשקלטו את המצב היו לגמרי מתוסכלים, אובדי עצות וחסרי אונים. אילו היה להם מידע מוקדם על כך הם היו מתארגנים מיד על תרחיש כזה ומתחילים לעבוד.חוץ מזה, אני לא בטוח שהם נוקטים בשיטה של השחרת פנים (המוכרת היטב מתקופת רצח רבין) ולו רק בגלל העובדה שהמעצר לא גרר עליהום תקשורתי על האלימות ביצהר. אם הם אכן היו מחפשים תמונות - לא היינו מפסיקים לראות אותם ולשמוע צקצוקי לשון של אבירי הדמוקרטיה אשר רוממות שלטון החוק בגרונם (כלפי יהודים) וחרב זכויות אדם בידם (כלפי ערבים).חורף בריא לכולם!
ליהודה, אני בהחלט בעד כל הפעולות הפסיביות שנעשו כדי לעכב את המעצר, זו מלחמה חשובה וצודקת מאין כמותה, ואני מעריצה את כל אלה שנטלו בה חלק ובעיקר את משפחת אלברט. השאלה שלי היתה מה היתה מטרת המשטרה, למה הם לא הגיעו בארבע בלילה וחסמו את כל הצירים כמו שעשו עשרות פעמים בעבר. נראה לי שהם רצו להשיג תמונות של אלימות ולכן עלינו להימנע מלספק אותן. אם תשים לב- בסרטון שהפיק הקול היהודי על המעצר הוא מתעד אלימות שוטרים, ונמנע מלצלם אלימות שלנו, אני מניחה שבסרטון של המשטרה מנסים להראות מציאות הפוכה, ואין שום סיבה שאנחנו נספק להם את התמונות האלה.
לעינת מערד, אני ממש לא מסכים איתך! הייתה מטרה מאד מאד ברורה ומוגדרת במעצר הזה- לא לעזור להם לבצע את פשעיהם ואף להפריע להם. לכן חסמו עם מכוניות וסלעים את הדרך, לכן ניתקו את החשמל שיעבדו בחושך וללא כלים חשמליים, לכן הגיעו הרבה אנשים להתעמת עם המגב והיסם, לכן התבצרו אנשים רבים בתוך ביתו של בעז, לכן חסמו את דלת הכניסה לביתו של בעז מבחוץ באמצעות סלעים, ואכן כן- גם פינצ'רו וזרקו אבנים! אינני מביע כאן דעה לגבי שני האחרונים, אך ודאי שהם לא הפריעו למטרה הכללית של כל המהלך שבעז הלך עליו, בהחלט שזה הפריע להם ועיכב אותם דקות ארוכות. מזמן הבנו שלא משנה איזה חיוך רחב ניתן למצלמה, או כמה שהשלטים יהיו קליטים, תמיד התקשורת המרשעת תמצא דרך להשחיר את פנינו! הפעם לא באנו עם ג'ל בפוני להיראות יפים, באנו לשים עובדה על השולחן- אנו ערבים זה לזה ונלחם על זכויותינו בארץ בחרוף נפש!!! נדמה לי שמכל התמונות (גם אלו של זריקות האבנים והפינצ'ורים, מבלי להביע דעה עליהם כמובן) מסר זה ברור לחלוטין ואינו משתמע לשני פנים! חג שמח!!!
כל הכבוד על הנחישות !חבל שבהר הבית אין כזו נחישות כדי לקיים את החוק ! בעז ואירית נצחתם אתמלכות הרשעה! לגרשון מסיקה כל הכבוד חבל שלא הגיעו עוד חכים ואנשי ציבור האלימות של השוטרים מזעזעת חבל שגם הפעם לא עושים מזה רעש תקשורתי זה מה שהם מבינים חזקו ואמצו אתם גיבורים אמיתיים ירבו כמותכם בישראל
תמיד שנאו אותנו! האם בגלל שזה לא נראה לציבור שצריכים לעשות מעשיים שייתנו מחשבה שנייה למשטרה האם לעצור, הם לא ייעשו?! מחר גם הציבור לא יאהב את חג פורים כי זה חג גזעני, אז לא נחגוג?! זה מצווה וזה מצווה,ושנייהם ייעשו ,כי חוקי התורה קודמים לחוקי אדם.
עקבתי אתמול בהתפעלות אחרי המאבק למען חירותו של בועז אלברט. רק מאוחר יותר עלו בליבי תמיהות- האם השב"כ באמת לא ידע על מתקן הכליאה בבית? האם במקרה הם הגיעו בארבע בצהרים כשהבית מלא אנשים? ברור שמטרת השלטונות לא היתה לעצור את בועז- כבר ראינו שאת זה הם יודעים לעשות בצורה יעילה, אלא להשיג תמונות אלימות מיצהר שיטשטשו את הרושם של אלימות המשטרע במעצר הקודם. לצערנו סיפקנו להם את הסחורה... אז מה צריך לעשות? ברור שצריך להתנגד למעצר הלא מוסרי, מתקן הכליאה היה רעיון נפלא, גם השירים והריקודים מצטלמים טוב, חסימת הכבישים במכוניות נראית לי בסדר (ויישר כח עצום לכל המקיימים את "בכל מאודך" בהידור). לעומת זאת כל הקטעים האלימים משרתים דווקא את השלטונות- מכות, פינצ'ור צמיגים, זריקת אבנים וכו' הן התמונות למענן נשלחו השוטרים, ובעזרתן משחירים את פנינו בציבור. צריך להפנים שאנו חיים בעידן בו עיקר המאבק הוא בזירה הציבורית- תקשורתית, וחשוב להשקיע ביועץ תקשורת איכותי, הכנת שלטים קליטים, ושכנוע הנוער הנפלא שלנו שלא לשחק לידי אויבנו יישר כח על מסירות הנפש בכלל, ואתמול בפרט בעזרת ה' נעשה ונצליח
בעז אלברט אזוק למתקן בביתו
המדינה שבדרך 18 כ"ו תשרי תשע"ד 18:56 המדינה שבדרך
נ נח נחמ נחמן מאומן 17 כ"ו תשרי תשע"ד 10:25 נ נח נחמ נחמן מאומן
שולם עלייכם 16 כ"ה תשרי תשע"ד 21:01 שולם עלייכם
גד השדה 15 כ"ה תשרי תשע"ד 20:29 גד השדה
עינת, ערד 14 כ"ב תשרי תשע"ד 21:54 עינת, ערד
יהודי 13 כ"א תשרי תשע"ד 17:36 יהודי
יהודה 12 כ"א תשרי תשע"ד 16:09 יהודה
כואב.. 11 כ"א תשרי תשע"ד 14:11 כואב..
דבי אפרת 10 כ"א תשרי תשע"ד 13:48 דבי אפרת
שרוני 9 כ"א תשרי תשע"ד 13:36 שרוני
שרוני 8 כ"א תשרי תשע"ד 13:36 שרוני
לענת ערד 7 כ"א תשרי תשע"ד 12:19 לענת ערד
דוד 6 כ"א תשרי תשע"ד 12:11 דוד
ברסלב 5 כ"א תשרי תשע"ד 09:19 ברסלב
שלומי 4 כ"א תשרי תשע"ד 09:14 שלומי
עינת, ערד 3 כ"א תשרי תשע"ד 08:42 עינת, ערד
לאדון סבבה 2 כ"א תשרי תשע"ד 08:34 לאדון סבבה
סבבה מאמר 1 כ"א תשרי תשע"ד 03:43 סבבה מאמר