הפרקליטות הגישה בשבוע שעבר בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על זיכוי הרב וולפא ושבתאי וינטראוב שהואשמו בקריאה לחיילים לסרב לגרש יהודים, ובהסתה לאי ציות, כך נודע לקול היהודי.

השופט יוסף אלרון קבע כי השניים יגישו את תגובתם לבקשת המדינה בעוד שלושה שבועות.

לפני כשנה זוכו השניים בבית משפט השלום, וגם ערעור המדינה לבית המשפט המחוזי נדחה, אך בפרקליטות ככל הנראה החליטו שלא לוותר.

בו' טבת תשע"ח זיכתה שופטת בית משפט השלום בירושלים ג'ויה סקיפא שפירא את הרב שלום דב וולפא, ראש המטה העולמי להצלת העם והארץ, ואת ויינטראוב (שי גפן) פעיל המטה, מעבירה של הסתה לאי ציות. השניים הואשמו בכך שתמכו וערכו אירועי הזדהות עם חיילים שסירבו פקודה לגירוש יהודים, ואף העבירו להם סכומי כסף.

בין השאר מדובר בתמיכה בחייל עידן הרשליקוביץ שסירב להשתתף בפעילות נגד יהודים ברמת מגרון, וכן בחיילי גדוד שמשון שבטקס ההשבעה שלהם ברחבת הכותל המערבי של הר הבית הניפו שלט עליו נכתב "גדוד שמשון לא מפנה בחומש".

השופטת קבעה כי בנסיבות שתוארו בכתב האישום לא היתה עבירה, מכיוון ש"לא הוכחה הסתברות ברמה הנדרשת להתממשות התוצאה של אי ציות חיילים לפקודות חוקיות בצבא".

מדובר במכה קשה נוספת לפרקליטות, שגם לה אחראי עו"ד איציק בם, סנגורו של גפן, ומי שהביא גם לזיכוי ופסק דין מהדהד בנושא חופש הביטוי בפרשת אליצור סגל והעלבת רבצ"ר הגירוש ישראל וייס.

עו"ד בם, שייצג את גפן מטעם הסנגוריה הציבורית, מסר לקול היהודי לאחר הזיכוי כי "זהו יום משמעותי לחופש הביטוי. אולם, חופש הביטוי של הימין אינו מובן מאליו. עובדה היא, הוגש כאן כתב אישום והתנהל משפט של שלוש שנים. חופש הביטוי זו זכות שצריך להיאבק עליה יום יום. ואנחנו נאבקים."

"לא אני צריך לעמוד לדין אלא פושעי הגירוש"

במעמד דיוני ההוכחות התייצב הרב וולפא בבית המשפט, ומפרוטוקול הדיון שהגיע לידי הקול היהודי, עלה כי הרב וולפא החליט לנצל את עדותו ולהשמיע כתב אישום חריף נגד הממשלה בראשותו של אריאל שרון שביצעה את גירוש היהודים והסיתה לדבריו את חיילי צה"ל לפגיעה בארץ ישראל ועם ישראל ושיתוף פעולה עם האויב.

"מדובר בתקופה שבה הממשלה ברשות אריק שרון הסיתה רבבות חיילים, שנשבעו בכותל שיגנו על המדינה, עם ישראל וארץ ישראל, ועשתה להם שטיפת מח", פתח הרב וולפא. "בהתחלה שטיפת מח מנטלית, לעקר מהלב שלהם ומהמח, שייכות שלהם לעם ישראל וארץ ישראל. הממשלה עשתה אותם פושעים כנגד מצפונם וגרמה להם לשתף פעולה עם האויב.

אין ספק שבאותה תקופה המחבלים מעזה היו עדיין במצב מלחמה עם ישראל והחיילים עשו את העבודה ושיתפו פעולה עם האויב. אין לזה שום סיבה לא לפי חוקי התורה ולפי החוק במדינה. שיתוף פעולה עם האויב בזמן מלחמה זה עבירה שהעונש עליה מוות, וכך גם העבירה של מסירת חלק מארץ ישראל לאויב. לכל זה הסיתה הממשלה רבבות חיילים".

"כל מי שהיה לו משהו נגד, אחת דתו", אמר הרב וולפא על רדיפת השלטון את מתנגדי הגירוש. "באותם הימים ניסינו לעשות פעולות שיזעזעו את דעת הקהל.

הרב וולפא תיאר בדיון את ההיסטוריה העקובה מדם של משפחתו. "אני אישית סבלתי במשפחתי שכול ויתמות בגלל האויב הערבי. חמי נהרג בירושלים בשנת 1953 ממחבל. סבי בחברון נהרג אף הוא ממחבל. לאותם המחבלים העניקה הממשלה עשרות ישובים תוך גירוש אכזרי של תושבים יהודים שגרו שם. אני לא חושב שהיום אני הייתי צריך לשבת לדין. בית המשפט צריך להתעסק בשפיטה של כל אלו שגרמו לגירוש אכזרי זה".

הרב וולפא התייחס גם לאפלייה באכיפה נגדו, כאשר כתב האישום בנושא זה הוא נדיר והוגש מספר שנים לאחר האירועים, שהתרחשו לפני שש ושמונה שנים, בעוד שארגוני שמאל קיצוני מסיתים חיילים לאי ציות במשך שנים.

"באותה נאמנות שחקרו אותי צריך לחקור את כל השמאלנים שמעודדים צעירים שלא להתגייס לצה"ל בכלל ולא לשרת בשטחים. את זה לא עושים בכלל", אמר הרב.

בנוגע להאשמות נגדו, הצהיר הרב וולפא כי אכן ארגן אירועים והעניק תעודות הוקרה ואף סכומי כסף לחיילים שסירבו להשתתף בגירוש יהודים.

"הרעיון הוא להראות שחייל היה מוכן לשבת בכלא בשביל הוראת המצפון שלו. צריך להעריך את ההורים שהגיעו לילד כזה שהוא אחד מאלף, שמוכן למסור את נפשו בשביל האמת".