"אנחנו לא יכולים לאפשר עוד קרבנות מהעם שלנו"

קבוצת אריתראים ביצעה לינץ' באייל גבריאל מבת ים לאחר שערך קניות עם משפחתו בדרום ת"א. בראיון לקול היהודי מספרת אשתו של אייל, ניצן, על האירוע המחריד שהתרחש במרכז מדינת ישראל. לדבריה, על הציבור להתאגד ו"לערוך מחאה שאינה משתמעת לשתי פנים"
[caption id="attachment_71872" align="aligncenter" width="300" caption="אייל גבריאל לאחר שהותקף (ניצן גבריאל)"]
"ביום שישי בבוקר נסענו לקנות שתייה ברחוב מטלון בדרום ת"א", פותחת ניצן גבריאל מבת ים את תיאורו של אחד המקרים הקשים שחוותה בחייה. "אני והילדם חיכינו ברכב ובעלי חזר מהקנייה והעמיס את השתייה על האוטו".
את מה שקרה בדקות הבאות, כאשר קבוצת מסתננים מאפריקה כמעט ורצחה נפש את בעלה אייל, לא ישכחו בני המשפחה במהרה. "בעלי התחיל ליסוע, ופתאום בלי שום התראה קבוצת אריתראים התחילו לזרוק אבנים על האוטו. פחדנו שהשמשה הקדמית של הרכב תתנפץ, אז העברנו מהר את הבת שלי שהיתה בכסא תינוק מקדימה, אלי אחורה", מתארת ניצן.
בהמשך הרחוב עצר רכב המשפחה באור אדום וקבוצת האריתראים התנפלה על הרכב, פתחה את דלת הנהג ומשכה את אייל. "הם שלפו את בעלי ועשו בו לינץ'. מכות, בעיטות, שימוש בסכין וחניקות, עד שהוא איבד הכרה ואז הם השליכו אותו על הכביש".
"אני כל הזמן הזה צעקתי וצרחתי, אבל אנשים פחדו לעזור ואני מבינה למה", אומרת ניצן. היא התקשרה למשטרה ושוטרים מתחנת המשטרה הצמודה למקום האירוע, הגיעו במהירות.
האריתראים ברחו, וכוחות ההצלה פינו את אייל מחוסר הכרה לבית החולים. שני אריתראים נעצרו בידי השוטרים. אחד מהם שוחרר וכנגד השני הוגש כתב אישום בתחילת השבוע.
"לבעלי יש שבר באף, תפרים בשני מקומות בגוף, והמון מכות יבשות בצלעות", מספרת ניצן. "הבן שלי בן ה-5 עבר טראומה קשה ויצטרך טיפול פסיכולוגי. מאז האירוע הוא מרטיב למרות שהוא גמול מגיל שנתיים. הוא לא מסכים שאנשים יכנסו לבית ולא מסכים לצאת מהבית".
ניצן מדגישה כי לא היה שום מגע בין בעלה לבין האריתראים לפני התקיפה. לדבריה, המסתנן שנעצר הודה כי תקף את בעלה ללא סיבה.
[caption id="attachment_31038" align="aligncenter" width="300" caption=""אסון לאומי" - מסתננים מאפריקה בדרום תל אביב (הקול היהודי)"]
"חייבים להתאגד ולא לאפשר עוד קרבנות מהעם שלנו"
ניצן תוקפת את ארגוני השמאל ו"זכויות האדם" המסייעים למסתננים להישאר בישראל.
"אני חושבת שארגוני זכויות האדם צריכים קודם כל לדאוג לזכויות האזרח שלנו, אזרחי המדינה", מדגישה ניצן. "אנחנו נמצאים במצב שאנחנו לא יכולים להסתובב בבטחון במדינה שלנו. אני לא הסתובבתי ועשיתי קניות עם הילדים בשטח עוין. עשיתי קניות ליום שישי בשטח של מדינת ישראל. זו המדינה שלנו אבל גם פה אי אפשר להרגיש תחושת בטחון. אני לא יודעת איך הממשלה עוסקת בבטחון בגבולות כשפה אנשים לא יכולים ללכת בבטחון".
"הייתי מתנחמת אם היינו הקרבנות האחרונים אבל גם זה לא. אני בטוחה שבעוד שבוע יהיה מקרה אחר ועוד מקרה נוסף וזה לא יכול להימשך כך", היא מוסיפה.
כמי שנפגעה יש לך רעיון מה הציבור יכול לעשות?
"לדעתי הציבור צריך להתאגד, ובהחלט להגיע לסוג של הפגנה או מחאה שלא משתמעת לשתי פנים ולהעיר את הממשל", אומרת ניצן. "המצב לא יכול להימשך בשום פנים ואופן. אנחנו לא יכולים לאפשר שעוד קרבנות יגבו מהעם שלנו. כל פעם זו אישה אחרת שנאנסת, או ילדה שחווה התעללות מינית, או גברים שנשדדים ומותקפים, וזקנים שבסך הכל הולכים למשוך דמי ביטוח לאומי ושודדים אותם. זה לא יכול להימשך. אצלנו לפחות אומרים שדרך ארץ קדמה לתורה. הם מוסלמים אין להם תורה וגם דרך ארץ אין להם".