ארבעה וחמשה בליל הסדר

 
ידוע שליל הסדר הוא בסימן המספר ארבע: "כנגד ארבעה בנים דברה תורה", "ארבע כוסות", וכו'. אך מעל כל אחת מהרביעיות של הסדר מסתתר מרכיב חמישי, נעלם, המהווה את היסוד המשיחי של הרביעיה.
ידוע שליל הסדר הוא בסימן המספר ארבע: "כנגד ארבעה בנים דברה תורה", "ארבע כוסות", "ארבעה לשונות של גאולה" וארבע קושיות של "מה נשתנה". בנוסף, עיקר נוסח ההגדה הוא פירוש ודרשה של ארבעה פסוקים רצופים בתורה: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי... וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים... וַנִּצְעַק אֶל ה'... וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם..." (דברים כו, ה-ט).
אמנם על כל אחת מהרביעיות הללו אפשר להוסיף עוד גורם חמישי, קצת נסתר. לארבע הכוסות שאנו חייבים לשתות בליל הסדר נוספת הכוס החמישית הנזכרת בהלכה (שאותה נוהגים למזוג ולהניח על השלחן). ארבעה לשונות של גאולה הם "והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי", ואחריהם מגיעה הלשון החמישית "והבאתי אתכם אל הארץ". גם לארבעה הפסוקים שאנו דורשים בהגדה יש המשך ישיר בפסוק חמישי, שאותו לא דורשים בהגדה: "וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" – ממש בהקבלה ללשון החמישית של גאולה.
וביחס לארבעת הבנים, ידועים דברי הרבי מליובאוויטש שבדור שלנו קיים גם הבן החמישי – הוא הבן האובד שמרוב ריחוקו אפילו אינו מגיע לשלחן הסדר ואינו נמצא כאן כדי ללגלג ולקנתר כמו הבן הרשע. המשימה המיוחדת שלנו, כך לימד הרבי, היא להגיע גם אל הבן הזה ו'למשוך' אותו פנימה.
גם לגבי ארבע הקושיות, אפשר לומר שיש קושיא חמישית שעולה עוד בתפילת ליל-החג בבית-הכנסת, לפני שבאים הביתה לשלחן הסדר: מה נשתנה הלילה הזה... שהוא הלילה היחיד בשנה שבו אומרים הלל בברכה בתפילה? (עד כדי כך שבאמת יש חילוקי דעות בהלכה האם לומר הלל זה, ועד היום יש חילוקי מנהגים באשר לאמירתו).
ארבע אותיות וקוצו של יו"ד
בפנימיות התורה, המספר ארבע מקביל פעמים רבות לארבע אותיות שם ה' המפורש, שם הוי', ולעוד הרבה מערכות שבהם 'משתקף' שם ה' במבנה מרובע. והנה גם בשם ה' יש גורם חמישי נסתר, והוא "קוצו של יוד" – 'הקוץ' העליון באות יו"ד, הראשונה מאותיות השם.
לכאורה הקוץ הזה אינו דבר בפני עצמו, ובכל זאת פעמים רבות הוא קובע ברכה לעצמו. כך למשל, בהקבלה למערכת הספירות, האות יו"ד עצמה רומזת לספירת החכמה – ראשית מערכת הכוחות הגלויים – ואילו קוצו-של-יו"ד רומז לספירת הכתר החופפת ושורה מעל הכוחות הגלויים, ומקבילה לרמה של העל-מודע בנפש. אם נהפוך את האותיות של המדרגה החמישית, נגלה שהיא מדרגה משיחית, המקשרת אותנו היישר אל הגאולה העתידה שבה תתגלה מדרגת הכתר, וכתר-המלכות כפשוטו ינתן על ראשו של משיח בן דוד.
באותיות האל"ף בי"ת, מייצגת את המדרגה החמישית האות ה"א (שערכה המספרי הוא 5). והנה, לפי פנימיות התורה, האות המיוחדת לחודש ניסן כולו היא האות ה"א. האות ה"א רומזת לחוש הדִבּוּר – החוש המיוחד לחודש ניסן, שאיתו אנו עובדים 'שעות נוספות' בליל הסדר שבמרכזו סיפור יציאת מצרים, "והגדת לבנך". האר"י הקדוש אף מלמד שהאות ה"א נכנסת לתוך המלה פסח והופכת אותה ל: פה-סח, פה מדבר.
הדרגה החמישית בליל הסדר
גם בליל הסדר, המספר ארבע מסמל את התמונה השלמה הגלויה, ואילו המספר החמישי מסמל את העבודה הנוספת הנסתרת, זו שאינה מחויבת אבל בכוחה להעניק טוב-טעם והשראה לכל המערכת כולה.
כך למשל, לגבי הקושיה החמישית – מדוע אומרים הלל בבית-הכנסת בלילה הזה: התשובה היא שאמנם בדרך כלל אומרים הלל רק ביום, אבל הלילה הזה שונה מכל הלילות ועליו נאמר "לילה כיום יאיר"– ולכן אומרים בו הלל שעניינו גילוי אור אלוקי, כמו בפסוק "בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי". אמירת ההלל בתפלה נותנת השראה של אור לכל ליל הסדר שיבוא בהמשך, עד לאמירת ההלל פעם נוספת בסיום ההגדה (הלל שעליו נאמר שגגות העיר ירושלים היו 'נשברים' מרוב שמחה באמירתו).
וביחס ללשון החמישית של הגאולה, "והבאתי" – שכנגדה מכוונת הכוס החמישית – ברור שהלשון הזו היא 'הכתר' של כל לשונות הגאולה, שהרי התכלית של יציאת מצרים היא להגיע לבסוף (לאחר מתן תורה) לארץ ישראל. כן הדבר גם לגבי הפסוק החמישי בסיפור יציאת-מצרים, "וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה". פסוקים אלו נאמרים בזמן מקרא ביכורים, כאשר מביאי הבכורים זוכים לעמוד במקדש ולשחזר בתמצית את כל הצעדים מיציאת מצרים ועד עומדם במקום הזה – בארץ-ישראל, בירושלים ובבית המקדש – וכמו שאנו מזכירים גם בפיוט בהגדה "כמה מעלות טובות למקום עלינו... והכניסנו לארץ ישראל ובנה לנו את בית הבחירה".
הבן החמישי – גילוי היחידה
אך מה נאמר על "הבן החמישי"? הרי הבן הזה הוא המרוחק ביותר מכולם? – אלא שכאשר אנו מצליחים סוף-סוף למצוא את הבן האובד הזה, באשר הוא שם, ולהביא אותו לשלחן הסדר, הרי ההתקרבות שלו אל התורה, וחזרתו לחיק העם היהודי, היא אכן משימה 'משיחית', מתוך אמונה גדולה ש"לא ידח ממנו נדח". באותו יהודי שזכה להתקרב ולחזור בתשובה, יש אור מיוחד שאין בשאר ארבעת הבנים, אור חמישי-משיחי בדרגת הכתר.
כנגד ארבע המדרגות היסודיות, מכוונים ארבעה רבדים בנשמה שלנו, נפש-רוח-נשמה-חיה, וכנגד המדרגה החמישית נמצאת הדרגה הגבוהה ביותר, "היחידה שבנפש". כאשר הבנים האבודים חוזרים ומתאחדים עמנו בליל הסדר, מאירה בהם ובנו אותה דרגה של יחידה, מיוחדת במינה, שעצם הגילוי שלה הוא הגאולה!

מתוך כינוס ילדים ד' ניסן תשע"ב