גדעון סער – האם אתה מנהיג או מונהג? • דעה

שר הפנים ניצב בפני רגע מכריע בכל הנוגע לסוגיית המסתננים. הוא נדרש לעמוד מול בג"ץ ומול הביקורת ולמנוע אסון דמוגרפי וביטחוני • דעה
[caption id="attachment_25263" align="aligncenter" width="368"] מסתננים אפריקאים משחקים באשדוד (הקול היהודי)
ב-כ"ט אלול תשע"ג, פרסמה לשכתו של שר הפנים גדעון סער הכרזת מלחמה על תופעת ההסתננות לישראל. לפי התוכנית, שאמורה הייתה לפעול בשלבים, יועברו מסתננים מישראל אל מדינה שלישית תוך הפעלת לחץ חוקי על המסתננים לעזוב. כך למשל, היו מופעלות סנקציות כלפי מעסיקים ישראלים, שבעצם מהווים את הסיבה להגעתם של מסתננים לישראל.
עשרות אלפי ישראלים, שחייהם הפכו לגיהינום של פחד, תסכול ותחושת נטישה, נמלאו תקווה לאור ההודעה- תושבי דרום תל אביב, ערד, אשדוד, פתח תקווה, בני ברק ואילת. לצדם נמלאו תקווה גם מאות אלפי ישראלים אחרים- הרוב הדומם שלא סובל, עדיין, באופן ישיר מהתופעה, אבל חושש לעתיד מדינתו. גם כל אותם פועלים קשי יום, שפרנסתם נגזלה על ידי מסתננים המוכנים לעבוד בעבור שכר נמוך נשמו לרווחה.
לא רבים הם השרים שבמסגרת תפקידם אמורים לפתור בעיה לאומית אשר עשויה לשנות את פניה של ישראל ולהירשם בדפי ההיסטוריה בשל כך. מעטים הם השרים שזכורים כמי שהשפיעו על עתיד המדינה.
סער מצוי כרגע בנקודה הזאת, שרבים יכולים להתקנא בה. השאלה היא האם הוא עשוי מחומר של מנהיגים או של מונהגים. לא די במראה מצודד, חליפה מהודרת ובעניבת משי כדי להיות מנהיג. בן גוריון, להזכירכם, ניהל את המדינה במכנסי חאקי. גם אשכול.
[caption id="attachment_74845" align="alignleft" width="135"] עו"ד עידן אבוהב (יח"צ)
הגדר לא מספיקה
ומדוע אני מעלה את שאלת מנהיגותו של סער בהקשר של בעיית המסתננים? כי לאור החלטתו של בג"ץ, בנושא החוק למניעת הסתננות, אנו זקוקים למנהיג אמיתי שיהא לו את האומץ הנדרש לעשות שלושה דברים: לעמוד מול בג"ץ כנציג הרשות המבצעת, לשנע מכאן מסתננים אל מדינות המקור או אל מדינה שלישית ולבנות תוכנית הגנה מהירה ואימתנית כלפי המסתננים הנוספים שבדרך לכאן. והם בדרך. בהמוניהם.
כאשר הוחלט לגרש 400 אנשי חמאס והוגשה עתירה נגד הגירוש, אהוד ברק כרמטכ"ל הגיע לדיון כדי להגן על ההחלטה ולשכנע את השופטים בנחיצותה. גם גדעון סער היה צריך לעמוד שם ולהבהיר לשופטי בג"ץ כי דעתה של הרשות המבצעת אינה נוחה, בלשון המעטה, מההתערבות הבוטה של הרשות השופטת במדיניות הגבולות וההגירה של מדינת ישראל.
היה על סער להבהיר כי מדובר בסוגיה קיומית לאופיה של מדינת ישראל, כי הגדר לא תספיק לעצור שטף מסתננים חדש וכי הדבר מאיים על העיקרון המופיע בחוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק: מדינת ישראל היא מדינה יהודית. עמידה כזאת הייתה ממקמת את סער כמנהיג, לא כפקיד רם דרג שנקרא שר. במקום זאת נשמע מלשכתו מלמול על כך שישראל היא מדינת חוק ולכן משרדו ילמד את פסק הדין.
דרוש חוק שיגדיר מיהו פליט
ולמרות כל זאת עדיין סער יכול להוכיח את עצמו כמי שיכול לפתור בעיות לאומיות. עליו להתחיל במלוא המרץ במדיניות השינוע של מסתננים חזרה אל מדינתם או אל מדינה שלישית. הסכם כזה וביצועו צריך להיות בנוי בצורה שלא תאפשר לטרפד אותו שוב בבג"ץ (למישהו יש ספק שבג"ץ יידרש לעניין?) ויחד עם זאת סער צריך לעמוד על ביצועו בלי לחשוש ממה שיגידו לו.
חלופה אחרת שאותה יכול סער לבסס, כמי שנחוש לפתור את הבעיה, היא שימוש ביחסים הדיפלומטיים עם ממשלת אריתריאה כדי להסדיר בהסכם אי ענישה כלפי המסתננים שנכנסו לכאן ויוחזרו למדינתם. לצורך כך נדרשת נחישות להזים את כל הסיפורים שאנו שומעים אל אריתריאה.
דבר נוסף שיש לעשותו במהירות הוא גיבוש חקיקת בזק שתגדיר מיהו פליט בחוק הישראלי תוך התייחסות לכך שהמסתננים מגיעים דרך מדינות שבהן לא נשקפת להם סכנת חיים, ותגדיר ענישה קשה למסתנן לאחר הליך שיפוט מהיר. היום התפרסמה ידיעה שלפיה הענישה למסתנן תעמוד על שנה עד שנה וחצי. זה לא מרתיע. זה לא יעצור אותם בדרך אל הגדר. על מנהיג מוטלת לעתים החובה למתוח את גבול יכולותיו עד הקצה ועל כן היה ראוי שהענישה על הסתננות לא תופחת משנתיים, ללא שום אפשרות להקלה בעונש.
נכון שחקיקה כזו תגרום שוב לסערות משפטיות ולהשמעת תלונות כלפי סער. אבל זה גורלו של מנהיג. הוא נדרש לעמוד על גשר הפיקוד גם בסערות הקשות ביותר. גדעון סער, האם תירשם בספרי ההיסטוריה כמי שהציל את ישראל מאסון חברתי, ביטחוני ודמוגרפי?
הכותב משמש כעו"ד ב"פורום המשפטי למען ישראל"