דעה: לא אסון אלא פיגוע המוני

יהושע הַס – תנועת דרך חיים

עשרות הצתות זה לא אסון טבע | ממה מפחד השר לבטחון פנים? | מלחמת שלום הגליל

השרפה הנוראה בכרמל מוגדרת כאסון, התקשורת התגייסה לתאר את מאמצי ההצלה מלאי הגבורה – ולבוא חשבון עם הממשלה על חוסר מוכנותה לאסונות טבע.גם השר הממונה על המשטרה, שלא יכול להתכחש לכך שמדובר באסון מעשה ידי אדם, מדבר על "גל של הצתות". משל היה מדבר על מזג האויר ועל גל החום הפוקד את אזורנו.

העובדות מדברות בעד עצמן. עשרות מוקדי הצתה, בחלקם ניצפו הערבים המציתים; הרוח והיובש רק סייעו למציתים להשיג הישג שלא שיערו להשיג.כאשר ערבים בכל רחבי הארץ מציתים שרפות, זהו לא גל שמימי. זה גם לא אירוע פלילי, כפי שהקפיד לומר מר אהרונוביץ, השר לבטחון פנים. זה טרור. אולי סוג חדש של טרור, אבל טרור לכל דבר.

אז אם זה כל כך פשוט, למה אף אחד לא אומר את זה?גם התשובה הזו פשוטה. כואבת מאד, אבל פשוטה.

ההודאה שמדובר בפיגוע לאומני כמוה כהודאה שהאוכלוסייה הערבית בגליל, וממילא בשאר חלקי הארץ, היא אוכלוסייה עוינת, אוכלוסיית אויב. ואז הטיפול בה צריך להיות אחר, רחוק מאד ממה שעושה המשטרה בפועל.ההשתלטות על אדמות, האלימות כלפי יהודים, הגנבות – לכל אלו מעדיפה המשטרה להתייחס כאל אירועים פליליים, שהטיפול בהם מקומי.יתרה מזו: אם מדובר באירועים פליליים הרי שיש יתרון בהעסקת שוטרים ערבים לטיפול בפשיעה הערבית. כך אכן נוהגת המשטרה, ביתר שאת. אבל אם מדובר באירועים לאומניים – למי נתונה נאמנותם של השוטרים ערבים במקרה כזה? על השאלה הזו מפחדים במשטרת ישראל אפילו לחשוב.

לא מדובר בדילמה תיאורטית. הקול היהודי כבר פרסם כמה אירועים בהם השוטרים הערבים הפגינו את נאמנותם הלאומית לערבים ולא למדינת ישראל – גם בגליל וגם בשומרון. את האירועים הללו מקפידה משטרת ישראל להצניע היטב, פן יבינו האזרחים את גודל השבר.בכיר במערכת הביטחון התבטא בעבר ביחס לנגב, באמרו שאת השליטה בנגב כבר איבדנו, ואם נרצה לשוב ולשלוט שם יהיה זה רק במלחמה. המצב הזה הולך ומתפשט היום למקומות נוספים ברחבי הארץ.

אנחנו פונים לשר אהרונוביץ': אל תזרה חול בעינינו. ברחבי הארץ מתחוללת מלחמה בין ערבים ליהודים. תפקידך להכיר בכך, תפקידך לטפל בכך. אל תספר סיפורים על הכיוון הפלילי. אתה לא בכיוון. יש כאן בעיה לאומית, וכך צריך לטפל בה.