חייל נדרש לגלח את זקנו כי לא ידע מהי פרשת השבוע

חייל צה"ל המשרת בחטיבת גולני הוגדר על ידי רב הבסיס כ"לא דתי מספיק" על מנת לקבל פטור זקן לאחר שנשאל על ידו מהי פרשת השבוע והחייל לא ידע מה לענות. לבסוף החייל נאלץ לגלח את זקנו והועמד לדין משמעתי, כך דיווח אמש כתב "החדשות" יאיר שרקי.

שרקי פרסם כי החייל טוען שהוא מתפלל שלוש תפילות ביום.

במכתב שנשלח לאל"מ סיון בלוך, מפקד בא"ח גולני נכתב כי הרב יצחק וייס, הודיע לחייל כי בקשתו לגדל זקן נדחתה. במכתב הוסבר כי החייל לא עומד בקריטריונים הנדרשים ל"חייל דתי הזכאי לגדל זקן". החייל מגדיר עצמו כאדם שומר מצוות, על כל המשתמע מכך אך בקשתו כאמור נפסלה, רק בגלל שלא ידע להגיד מהי פרשת השבוע.

עו"ד יעל תותחני, המייצגת את החייל מטעם ארגון "צו אחד" שאליו פנה לבקשת עזרה, ביקשה להבין ממפקד הבא"ח מהם בכלל הקריטריונים לבדוק את רמת דתיותו של חייל.

"אנו רואים בחומרה את המגמה אותה מוביל הרמטכ"ל, לפיה חייל המבקש לגדל זקן מטעמי דת, נדרש לעמוד במבחן מגוחך", מסרה עו"ד תותחני. "הרבנות הצבאית, ללא כל קריטריונים ברורים, החליטה למלא אחר הנחיית הרמטכ"ל, באופן אבסורדי, כאשר כל רב צבאי בוחר לשאול חייל שאלות כאלו ואחרות בהלכה היהודית וכך קובע האם אותו חייל 'מספיק דתי בשביל לגדל זקן' אם לאו".

"בענייננו, מדובר בהתנהלות לא חוקית. לא ייתכן שמבחן מגוחך של שאלות על פרשת השבוע או על תפילת מנחה בשבת, יקבע האם מאן דהוא דתי או לא דתי. הלוחם, חייל דתי מבטן ולידה, המקיים אורח חיים דתי, 'נכשל' בשאלה הקשורה לפרשת השבוע, הוגדר על ידי הרב הצבאי כ'לא דתי מספיק לצורך גידול זקן' ולאחר שביקש להישפט בבית דין צבאי, נודה וסולק מהאימונים וכעת תפקידו לשטוף את תאי השירותים בבסיס".

  | תרגיל מסריח

כתב ערוץ 2 יאיר שרקי שחשף את הסיפור כתב בחשבון הטוויטר שלו כי עם חשיפת הפרשה שלח שאילתה לדובר צה"ל כמקובל על מנת לבדוק את הנושא בטרם פרסומו. בדו"צ אמרו לשרקי כי הנושא ייבדק והם מבקשים ממנו שלא לעלות את הפרסום אלא רק לאחר קבלת תשובה ואת תגובת צה"ל לפרסום. שרקי סיפר כי המתין לקבלת תשובה שעות ארוכות אך בנתיים פורסם הסיפור בכלי תקשורת אחרים. 

"בשולי הדברים - הצצה לשיטות הפעולה של דו״צ: פניתי לתגובה כבר אתמול בשעה מוקדמת, צייץ שרקי, "ביקשו ממני לעכב את הפרסום למחר כדי שיוכלו לתת מענה ראוי לחייל. לצערי הסכמתי. רק אחרי לחץ, העבירו תגובה לפני כחצי שעה, והנה אני רואה שהסיפור עולה אצל כתבים אחרים. לא מדובר בסקופ חיי, אבל התנהלות מבישה.

אני לא מטיל ספק בכתבים אחרים ומקורותיהם, אבל משוכנע שאם אני פונה לפני יותר מיממה ודוחה את הפרסום לבקשת דוצ, המינימום הוא לעדכן אם מגיעה פניה מכלי תקשורת נוסף. הייתי רוצה לחשוב שמדובר בטעות אבל יש לי היסטוריה של יותר מידי טעויות כאלה מול דוצ או תשובות שמגיעות כשהמהדורה מסתיימת".