לעולם לא עוד?

מאות סיפורי זוועה כואבים סופרו אתמול בערבי זיכרון בסלון. 

עוד אישה מרשימה, נמוכת קומה, מספרת סיפור חיים בלתי אפשרי שמתחיל בגיל חמש וחצי בבית חסידי באוקראינה. מאבא שנורה בקצה היער, ומתגלגל כשהיא עוברת כחבילה פצועה תחנה אחרי תחנה, מגבול לגבול, מסביבה נרצחים כל קרוביה. החליפו לה את השם שלוש פעמים. והשריד הזה הגיע לבסוף לארץ ישראל. הילדה פרועת השיער מלא הכינים הפכה זקופה ובהירת מחשבה על אף גילה. מצהירה שהיא כן מאמינה באלוקים אבל כל מה שבדרך נשחט. ודי, היא רוצה מקלט נורמלי. פעם ראשונה שהיא פוגשת אנשים דתיים מזה עשרות שנים. אישה מדהימה וטובה של לעולם-לא-עוד. 

אחרי שסיימה את סיפורה, כמעט כבדרך אגב, היא מספרת על שתי הנכדות שלה ששרדו כמעט 30 שעות בממ"ד בבארי. הם פתחו את הדלת לחיילים רק אחרי שהן שאלו אותם שאלות בתנ"ך שגם הן כמעט לא מכירות, כדי לוודא שהם יהודים. 

המדינה החילונית שנבנתה כאן עומדת על אדני הלעולם-לא-עוד. אין לה צידוק מוסרי מעבר למקלט מהזוועות הבלתי נתפסות שעברנו. 

אז כיצד קרה שאלו שהצהירו שוב ושוב ש"לעולם לא עוד", הובילו לטבח ומעשי זוועות דומים תחת מדינה ריבונית? ואיך זה שלמרות הכל נראה שעדיין לא למדו כלום. 

כך קורה שמאות אנשים שאין איך לברוח מהעובדה שהם אחראים למיני שואה שקרתה לנו לפני שנה וחצי, עומדים ביום הזה עם חליפות ומדים בשלל טקסים ומשננים "לעולם לא עוד" בזמן שמוקדי הכח האסלאמונאצים שהם יצרו / אפשרו להם לגדול / עדיין מטפחים במרץ – משמנים נשקים ומשחיזים סכינים לטבח הבא חלילה.

ורק חדי העין שמים לב לאותיות הקטנות: שהמערכה עדיין אינה כוללת את הרשות הפלסטינית "השותפה" הטובה שלנו שמחזיקה עשרות אלפי לוחמים ונשקים להשמדתנו ובראשה מכחיש שואה, את רע"מ וכל הח"כים הערבים, את שלל התנועות הלאומניות הערביות והאסלאמיסטיות שפועלות באין מפריע, את הנשק הלא חוקי למאות אלפים אצל הערבים ברחבי הארץ, את חמאס ירושלים שפועל חופשי ועוד ועוד.

והשאלה שנשאלת היא איך יכול להיות שהעיוורון אוחז דווקא באנשי לעולם-לא-עוד?

כי השואה אף פעם לא הייתה הצידוק להקמת בית לאומי, היא הייתה תוצר בלתי נתפס לעיוות שנוצר לעם עם ייעוד אלוקי שלא הצליח מאינסוף סיבות להתקדם אליו.  

ישראל שרואה את עצמה רק מקלט ליהודים תמשיך להתחבא במחסות גם כשהיא חזקה. מה שיוציא אותנו מהממ"ד זה רק הפסוקים מהתנ"ך. 

המקלט מתעקש להפוך לבית. עם שכינה. 

יש לחזון הזה השלכות מדיניות וביטחוניות הרות גורל.