מועיל או מזיק? פולמוס בהתיישבות על הכניסות הליליות לקבר יוסף

 
[caption id="attachment_8269" align="alignleft" width="300" caption="חילול קבר יוסף. ניסן התשע"א."]
צה"ל מגביל כניסת יהודים לקבר יוסף בשכם לפעם אחת בחודש. בארגונים הפועלים למען חזרה לקבר יוסף שוררת מחלוקת לגבי שיתוף הפעולה של המתיישבים ומועצה איזורית שומרון עם פורמט הכניסות הלילי. האם זהו ''המשך ההשפלה'' או ''הסתכלות לטווח ארוך''?
 
 

למעלה מעשור שנים נטוש קבר יוסף מנוכחות יהודית, מאז שריפתו וחילולו על ידי פורעים ערבים עם פרוץ האינתיפאדה השניה. במשך כשנתיים מנטישת המקום לא דרכה רגל יהודית במקום. צה"ל מנע גישת יהודים למתחם שגם על פי הסכמו אוסלו אמור היה להישאר בשליטה יהודית מליאה. הכניסה למובלעת קבר יוסף, עוברת כולה בשטח A שכניסת ישראלים אליו אסורה מתוקף צו אלוף. על אף האיסור, קבוצות של חסידי ברסלב, בשיתוף עם תושבים מהשומרון, החלו להיכנס ולהתפלל במקום ללא תיאום עם צה"ל. תדירות הכניסות שהלכו והפכו לתכופות יותר, כמו גם המשך הלחץ הציבורי עשו את שלהם.
מתוך אחריות ביטחונית לשלומם של המתפללים, בחר צה"ל לאפשר כניסה חודשית מאובטחת למקום. "הכניסה הראשונה היתה ברכב צבאי ממוגן. בכניסה האחרונה היו כבר 24 אוטובוסים, מה שאומר כאלף וחמש מאות מתפללים רק הערב", מחשב במהירות נתנאל שניר, מראשי אגודת 'שכם אחד', הפועלת בחמש השנים האחרונות בשיתוף עם המועצה האיזורית שומרון, להביא מתפללים לקבר יוסף מדי חודש.
 
'אנחנו מכוונים מול כלל הציבור'
עשרות אלפי יהודים פקדו בשנים האחרונות את קבר יוסף בשכם. הביקוש הגבוה להתפלל במקום הקדוש רק הולך וגובר. רבנים ואדמורי"ם, אישי ציבור, ו'עמך ישראל' זוכים לפקוד, לעיתים לראשונה בחייהם, את קבר יוסף ולשאת שם תפילה. לאחרונה בלטה כניסתו של שר הפנים וסגן ראש הממשלה, אלי ישי, שהצהיר על הצורך לחזור ולשלוט במתחם הבלוע בתוככי העיר הערבית. 
גם בתקופה בה היתה נוכחות יהודית מלאה בציון, בו פעלה ישיבת עוד יוסף חי, התנועה והנוכחות היהודית היתה דלה. "נראה כי מבחינה מסויימת, דווקא כשיוסף הצדיק בבור, באה עדנה למקום מנוחתו", אומר שניר.
בשעות הקטנות של הלילה, כבסרט נע, קולטים ופולטים האוטובוסים הממוגנים את המתפללים בחצר הציון. "רבע שעה תפילה, וחוזרים לאוטובוסים" כורזים הסדרנים באוזני המתפללים הממתינים חודשים ארוכים ברשימת המתנה שאין לה סוף. בשנה האחרונה נרגמו האוטובוסים פעמים רבות באבנים על ידי קבוצות שבאב ערבי המתגודד ברחובות.
מה ההרכב האנושי של הנכנסים לקבר יוסף?
"כל גווני הציבור שם, החל מעמך ישראל וכלה בזקני הרבנים. קח דוגמה", הוא מתרגש. "בכניסה האחרונה הגיע אוטובוס מרמת הגולן שהוצא מהציון דקות ספורות לאחר שהמתפללים הגיעו. זה המון עגמת נפש, אבל גם מראה על גודל הכיסופים שיש לעניין".

 
יוסף ואחיו
מה שנראה כסיפור הצלחה בהבאת מתפללים, נתפס ככישלון בעיני רבים אחרים למשל חברי 'גרעין הערים העבריות', ארגון שהוקם לפני כשנתיים הקורא ופועל להחזרת הנוכחות היהודית לשכם וליריחו. הארגון קיים מספר אירועים וכניסות לא מוסדרות לקבר יוסף, בחלקן אף התבצרו במתחם הקבר בדרישה להישאר במקום גם בשעות היום. הפעילים פונו מהמקום באלימות רבה על ידי שוטרי מג"ב, לא לפני הוצאתם של כלי התקשורת הרבים ששהו במתחם. "הכניסה לקבר יוסף צריכה להיעשות בגאון, לאור היום ובאופן המוני", אומר בלהט מאיר ברטלר, מראשי הפעילים בגרעין. "אם העיר פתוחה לערבים – קבר יוסף צריך להיות פתוח גם ליהודים".
מסתבר שהכניסה לשכם אכן פתוחה לרווחה, כחלק ממדיניות צה"ל לאפשר מרקם חיים כלכלי ונוח ככל האפשר לאוכלוסיה הערבית. ערבים בעלי אזרחות ישראלית ומקומיים נכנסים ויוצאים באין מפריע. "מבחינה טכנית, צה"ל יכול לאבטח די בקלות כניסות ליליות לקבר יוסף בתדירות גבוהה, וגם להאריך אותן עד שעה-שעתיים לאחר הזריחה", הודה לאחרונה קצין בכיר בחטיבת שומרון. "הרי לא מדובר על כניסה הפגנתית בצהרי היום ללב הקסבה, זה אפשרי".
גם חסידי ברסלב לא מסתפקים בכניסה החודשית, וממשיכים בכניסות תכופות לציון, לעיתים אפילו מדי ערב. "לאלו האחרונים, אין שאיפות בתחום הלאומי – העיקר היא התפילה בציונו של הצדיק", אומר שניר. "ברור שהכניסה החודשית איננה מספקת את הצימאון האדיר שקיים בציבור להיכנס לקבר יוסף"."בתקופה האחרונה יש ביקורת על פורמט הכניסות שאתם מנהיגים", אני שואל את שניר. "הטענה היא שהכמות איננה מספקת, אך בעיקר יש המלינים שבגלל הכניסות הללו, הדרישה הציבורית לחזרה מלאה למקום מתמסמסת".
"יש עומס כל הזמן, ויש ביקוש אדיר שאיננו עומדים בו, הבעיה היא שהצבא לא מאפשר יותר ממה שקורה היום", מסכים שניר עם הטענה הראשונה. "לגבי הטענה שהכניסות המוסדרות פוגעות במטרה של שליטה יהודית, צריך להבין שמדובר פה בתהליך ארוך מאוד עד חזרה לקבר יוסף, העמדה שלנו היא שנכון להביא כמה שיותר יהודים לקבר יוסף, לטעמי זה מועיל יותר למטרה מחוסר שיתוף פעולה עם הצבא".
 
'אסור להפסיק את הלחץ באמצע הדרך'
"כולם עושים לכבוד יוסף הצדיק, והכל מתוך רצון להוסיף חיזוק וכח לאחיזה היהודית בעיר הברית שכם", פותח מנחם בן שחר, איש חינוך תושב הר ברכה, המלווה את פעילותם של 'גרעין שכם' את הביקורת כלפי מארגני הכניסות המוסדרות.
"אך בהקשר הנוכחי, ובנתונים של היום, זה פשוט בזבוז", הוא אומר. "תיאום כניסות אחת לחודש, בלילה, בשקט, כמו גנבים, זה פשוט משתיק את השטח ובחסות הדממה נמשך המצב המחפיר הזה בזמן שניתן בקלות וצריך להגביר את הלחץ על הצבא שיכול טכנית לאבטח. כל ישראלי זוכר היטב את החרפה, איך הערבים שברו עם פטישים את כיפת הציון, עם ישראל טרם ענה תשובה על הביזיון הזה, עדיין אנו בחוץ לחינם".
הנתונים הללו אינם זרים למועצה ולאגודת שכם אחד. לאחר רציחתו של בן יוסף לבנת בקבר יוסף על ידי מחבל ממשטרת הרשות בפסח שעבר, נוצר משבר אמון חריף בין המתיישבים והגופים השונים לבין צה"ל בנושא תיאום הכניסות. במספר ישיבות משותפות החליטו ועד מתיישבי שומרון, אגודת שכם אחד, גרעין שכם וגורמים מהמועצה, להשעות את הכניסות החודשיות, והחל מהלך להפעלת לחץ ציבורי להתיר כניסות לאור היום ולהגביר את תדירות הכניסות. חברי כנסת ממגוון סיעות בקשת הפוליטית קראו להגברת השליטה היהודית בקבר יוסף, ואף ביקרו במקום בשעות היום. אנשי 'גרעין שכם' קיימו מספר צעדות הפגנתיות ואף התבצרו בקבר ופונו משם בכח.בטבעת משטרתית
בשל הלחץ הציבורי הגדול והגעת המונים לכניסות הפיראטיות, בצה"ל הרימו ידיים והטיפול בעניין הועבר למשטרת ישראל. במקביל, ומתוך מאמץ להשיב את המועצה לשיתוף פעולה עם כוחות הביטחון, שוגרו איומים כי אם המתיישבים לא יעסקו בלוגיסטיקה של הכניסות תועבר כל האחריות לגופים חרדים. איום זה לא מומש מעולם, גם כשהמועצה נמנעה משיתוף פעולה עם הצבא. "מדובר באיומי סרק", אומר בן שחר. "להערכתנו אין באמת גוף אחר שמסוגל לקחת את האחריות הלוגיסטית ולהתמודד עם רצון התושבים, בטח אם יוסיפו כניסות נוספות".
אך לאחר מספר שבועות, החלו במועצה ובאגודת 'שכם אחד' לשוב למתכונת הכניסות החודשיות, הליליות, הפעם בכפוף למשטרת ישראל - באישורם של הרב אליקים לבנון והרב דוד דודקביץ'.
המשטרה מצאה פתרון יצירתי למנוע את כניסתם של אלו החשודים כ'עושי צרות' העלולים להתבצר בקבר יוסף. אלו שכן קיבלו אישור כניסה, התבקשו לענוד צמיד זרחני. מי שלא קיבל צמיד לא הורשה להיכנס, ואלו שנתפסו הובאו לבית המשפט, כשהתובע מצביע על העובדה שנתפסו בקבר יוסף ללא צמיד. "זו חרפה. נכנסים כגנבים בלילה, וגם מתוייגים כעדר פרות?!", תוהה בן שחר.  "בפועל, סירבה המועצה ליישר קו עם רעיון הצמיד", אומר שניר, "למעט בפרק זמן ספיציפי בעת כניסתו המאובטחת של השר אלי ישי, משום שכך דרשו אנשי היחידה לאבטחת אישים".
בגרעין שכם מבינים את החשש של המועצה ו'שכם אחד' לאבד את ההישג הנוכחי, כאשר אלפי יהודים זוכים לפקוד ולהתפלל, ולו לזמן קצר, בציונו של יוסף הצדיק, מאידך, הם סבורים, כי על כל המעגלים הקרובים ליוסף הצדיק, ליישר קו ביחד, ולא להרפות עד לקבלת היעד שהוצב לאחר הירצחו של לבנת. "היה הרבה מאוד חום ציבורי, וניתן להרחיב את המעגלים פי מאה מכמות הבאים כיום להתפלל לזיווג הגון וכד'. ההירתעות הזו באמצע הדרך – פשוט מוססה את המאבק הציבורי על קבר יוסף. אנו מגלים שישנם מאוכזבים רבים מאופי הכניסות הנוכחי שלכן פשוט לקחו צעד אחורה, חבל" אומרים בגרעין שכם.
גם שניר מסכים כי המשך הלחץ על ידי הארגונים אף הוא תורם לחיזוק האחיזה היהודית בשכם. "צריך לזכור שכל התהליך של הכניסות המוסדרות התחיל בעקבות לחץ שעלה מהשטח, ברור שגם היום יש לכך משמעות".