מתווה הגיוס סוכם - כך זה יראה בפועל

הערפל שאפף את תהליך הרכבת הממשלה התפזר, ופרטי מתווה הגיוס החדש נחשפים לעין כל. אחד הסעיפים: 'תורתו אומנותו' יוגבל ל-1800 עילויים בלבד. חה"כ פרוש: מנסחי המתווה יזכרו לדראון עולם. 
עם השלמת המו"מ הקואליציוני והרכבתה של הממשלה החדשה פרטי המתווה המכונה 'שוויון בנטל' נחשפים לצבור. המתווה שעמד במרכזו של המו"מ והדרישה לקידומו דחקה את רגלי המפלגות החרדיות אל מחוץ לקואליציה משנה את כללי המשחק ומפר סטטוס-קוו של עשרות שנים.
כמעט חודשיים עברו מאז הבחירות לכנסת ה-19, חודשיים בהם נדמה כי צמד המילים השכיח ביותר בשיח הפוליטי-תקשורתי-ציבורי הם 'שוויון בנטל'. את המושג עצמו כבר איש לא זוכר מי טבע, אבל כולם זוכרים מי העלה אותה על נס הפעם, העלה 'ועלתה בידו'. יאיר לפיד, כוכב התקשורת היוצא והכוכב הפוליטי הנכנס, ומפלגתו 'יש עתיד' יחד עם בן בריתם נפתלי בנט, שינו את כללי המשחק והצליחו לגבש מתווה לגיוס חרדים המוני לראשונה בתולדות מדינת ישראל.
[caption id="attachment_36751" align="aligncenter" width="491" caption="גיוס הציבור החרדי לצה"ל - מתווה הגיוס נחשף (צילום: אהרון שטיינמץ עמותת הנח"ל החרדי)"]
מעיון במתווה נראה כי ניידות צבאיות בפתחן של הישיבות, לא יהיה המראה שילווה את אכיפת החוקים החדשים. הפגיעה עליה מדבר המתווה היא פגיעה כלכלית בין בתלמידים ובין בישיבות.
בפתיחתו של המתווה מוזכר ערכו של לימוד התורה בעם ישראל, "...עולם התורה החל להשתקם מהריסותיו. ההצלחה היתה פלאית. בשישים וחמש השנים האחרונות קמו ישיבות רבות, לומדי התורה גדלים ומשגשגים, וחריפות ולמדנות בוקעים ממרכזי התורה הפזורים לאורכה ולרוחבה של הארץ". גם ב'יסודות העל' של המתווה אנו מוצאים את הסעיף הבא, "חשיבות ומרכזיות לימוד התורה כערך מרכזי במדינת ישראל". את הדיבורים הרכים מחליפים תוך מספר שורות החוקים החדשים לפיהן יוגדרו מכסות לגיוס בחורים חרדים לצה"ל "בגיל צעיר ככל הניתן". להלן מספר נקודות מתוך המתווה:  

• תנתן אפשרות לדחיה שירות עד גיל 21 לחלק מתלמידי הישיבות. 
• יעד החרדים המתגייסים יעלה כל שנה, מתוכם לפחות 1600 בכל מחזור ישרתו בשרות קרבי. 
• החל מגיל 21 יאושר רק ל1800 'עילויים' במחזור להמשיך ללמוד. ה'עילויים יקבלו פטור משירות ויתחייבו ללמוד עד גיל 26. כמו כן הם יקבלו מלגה מוגדלת. 
• החל מגיל 21 יחוייבו כלל הציבור, לבד מה'עילויים', להתגייס לשירות צבאי או אזרחי כפי ראות עיני המערכת. 
• כנגד המשתמטים מהגיוס יוטלו סנקציות כלכליות, כגון שלילת קצבאות וזכאויות, ולא סנקציות פליליות. 
• כנגד ישיבות שבהם כמות משתמטים גדולה יינקטו סנקציות כלכליות בצורת שלילת תקציבים. 
• יוגברו מנגנוני אכיפה ובקרה על המשתמטים. 

תקופת מעבר
כללי המתווה הנזכרים לעיל יחולו במלואם רק בתום תקופת מעבר בת 4 שנים. במהלך תקופה זו יחולו חלק מהשינויים בהדרגה. במהלך תקופת המעבר יותן דגש על יציאה לעבודה ופחות על שרות צבאי. להלן חלק מפרטי המתווה הנוגעים לתקופת המעבר.

• תלמידי ישיבה מעל גיל 22 יוכלו לבחור בפטור משירות ויצטרפו למעגל העבודה. 
• המדינה תכשיר מקצועית את הפטורים משירות בדגש על מקצועות חסרים בשוק. 
• במהלך השנה הלועזית הנוכחית יוקם גדוד חרדי קרבי נוסף בדומה לנח"ל החרדי.
• במהלך השנה הלועזית הבאה יוקם בסיס טירונים חרדי. 

בתוך כך התגובות בעולם החרדי לא אחרו להגיע. בכינוס שנערך אתמול בבני ברק באולמי 'ארמונות חן' שהוגדר ע"י מארגניו כ'עצרת נגד גיוס בני הישיבות', נשא הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן את המשא המרכזי בו דיבר על הגזירה המרחפת על עולם התורה שגדל ופרח עד כה.
[caption id="attachment_57996" align="aligncenter" width="491" caption="הרב שטיינמן (יעקב גרוס)"]
"כבר כמה שנים ברוך השם שאפשר לנו, יכולנו ללמוד וללמד את בנינו תורה, והתרבו, ברוך השם הישיבות גדלים בבחורים לומדים תורה, פתאום באה עלינו צרה כזאת רוצים ח"ו להחריב את כלל ישראל מתורה, חס ושלום! השם ירחם! צרה גדולה מאוד. אנחנו מבקשים רחמים מהקב"ה שיתן לנו עוד להמשיך ללמד בנינו תורה כל החיים, שלא תמוש התורה מפינו ומפי זרענו לעולם ועד", אמר הרב.
בכינוס השתתפו רבנים וראשי ישיבות, מהם: הרב דוד כהן – ראש ישיבת חברון, הרב בורשטיין – ראש ישיבת קרית מלך, הרב יעקב משה הלל – ר"י חברת אהבת שלום, המשגיח הנודע הרב דן סגל ועוד.
חה"כ מאיר פרוש אמר בתגובה לפרסום פרטי המתווה, כי "מחבריו יזכרו לדראון עולם". "בליל פסח הקרוב כשנאמר בהגדה 'שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו', תהיה לזה משמעות אקטואלית מתמיד", סיים חה"כ פרוש.