אריאל אלבוים, סטודנט במכללת 'ספיר' בשדרות משחזר את רגעי הפחד כשעשרה בדואים ניסו לבצע בו לינץ' בצומת בית קמה באישון ליל. "לגלות פתאום שאתה חסר אונים, אתה לא מרגיש בטוח בשום מקום"
\לפני קרוב לשבועיים, ביום רביעי י"ב חשון, ניצל אריאל אלבוים ברגע האחרון מלינץ' של צעירים בדואים בצומת בית קמה שבדרום, בשעה שניסה לתפוס טרמפים לכיוון שדרות בשעת לילה מאוחרת.
בשיחה עם הקול היהודי חזר אריאל אל רגעי האימה ושיתף אותנו בתחושותיו מהאירוע. "חזרתי לאיזור הדרום מאירוע בירושלים בשעה 12:00 בלילה, וירדתי בצומת בית קמה בשביל לתפוס טרמפים לשדרות, שם אני גר ולומד כסטודנט. ירדתי מהאוטובוס וכשהלכתי לכיוון הטרמפיאדה שמעתי מרחוק דיבורים של אנשים. המשכתי לטרמפיאדה והתחלתי לעצור טרמפים", הוא מתאר.
"אחרי כמה דקות שמעתי את הקולות מתקרבים. בהתחלה לא שמתי לב מאיפה הקולות. פתאום אני רואה עשרה גברים בדואים בגילאי 20-25 מתקרבים עם מקלות בידיים והם הולכים אלי עם מבט רצחני בעיניים, ואני לבד בצומת. הייתי בשוק, לא ידעתי מה לעשות. חשבתי לרוץ והרמתי תוך כדי את היד לרכבים שיעצרו. הבדואים כבר היו במרחק של 10-15 מטרים ממני ואז עצר רכב לידי. הוא לא שם לב אליהם. כשהבדואים ראו אותו עוצר לי הם התחילו לרוץ אליי ואני פשוט קפצתי לרכב ואמרתי לו, סע! הם כבר הגיעו למרחק של איזה חצי מטר מהרכב ואז הוא קלט אותם ושם גז ממש שנייה לפני שהם נפצו לו את השמשות עם המקלות", מתאר אריאל את רגעי הפחד.
"צריך להעלות את המודעות, לא להגיש תלונות"
"נסענו משם. אני הייתי בשוק גמור והנהג אמר לי להתקשר למשטרה. הוא הוריד אותי בצומת הבאה כדי שאני אסע לשדרות ואז המשטרה התקשרה אלי ואמרו שהם בצומת בית קמה ושהם לא מוצאים שם אף אחד. אמרתי להם שזה פשוט על הצומת אבל הם טענו שהם חפשו ולא מצאו אף אחד. שאלו אותי אם אני רוצה להגיש תלונה במשטרה, אז עניתי שלא נראה לי שיש טעם להגיש כשאני לא יודע מי התוקפים. לדעתי צריך להעלות את המודעות ולא להגיש תלונות שלא יוצא מהם כלום", הוא אומר.
חששו של אלבוים מפני הלינץ' הצפוי אינו מנותק לצערינו מהמציאות. לפני שנה וחצי חשפנו בקול היהודי מקרה מחריד של לינץ' שביצעו בדואים בקצין צנחנים לא הרחק מצומת בית קמה. הקצין, שיצא מבסיס איתן נתקל במבריחי שב"חים בדואים שסיכנו את הנוסעים בכביש וצפר להם. בתגובה רדפו אחריו שלושה רכבי מבריחים עד לצומת להב שם הצליחו להורידו מהכביש. הבדואים יצאו מהרכבים וביצעו לינץ' בקצין תוך שהם מכים אותו באגרופים, בעיטות ובאבנים.
"זה היה בשבילי שוק גמור" מספר אריאל על התחושות, "אני גר ביישוב עלי בבנימין ונוסע הרבה בטרמפים והייתי בטוח שבדרום בטוח. חשבתי שזה לא כמו ביו"ש. בדרום אמורים להרגיש בטוחים כי זה לא ליד כפרים. לא הבנתי מה קורה, הרי זה צומת בית קמה, מקום מרכזי. אחרי זה התברר לי שזה קרוב לרהט וגם זה היה באמצע חג הקורבן. פתאום לגלות שאתה חסר אונים, אתה לא מרגיש בטוח בשום מקום"."אם היה לי נשק הייתי יורה"
"אני בעיקר חושב שהמשטרה צריכה להעלות לעצמה את המודעות לדברים האלה", הוא אומר. "אם היה לי נשק הייתי יורה באוויר להרחיק אותם, ואם הם היו מתקרבים הייתי גם מתקדם עוד שלב. אבל באמת מבחינת האזרח הפשוט אי אפשר כרגע לעמוד בצמתים האלו. זה פשוט חוסר ביטחון".
את סיפור המקרה כתב אריאל בדף הפייסבוק שלו כשעה אחרי האירוע. אתמול, לאחר שפורסם בקול היהודי על אירוע בו הותקפו סטודנטים בהר הצופים בירושלים, פנה אריאל לקול היהודי וסיפר את שאירע לו. "פשוט לא יכולתי ללכת לישון, הייתי חייב לכתוב", הוא אומר. "אם חשבתי שהכי מסוכן לתפוס טרמפים בשומרון, התבדיתי", כתב בסוף הסטטוס שפרסם. "אל תתפסו טרמפים בדרום, טוב? לפחות לא בלילה".
סטודנטית 2 כ"ד חשון תשע"ד 22:44 סטודנטית
חבל 1 כ"ד חשון תשע"ד 16:49 חבל