עיין ערך: מהפכה

איך מייצרים מהפכה? מאמר ראשון בסדרה (אחרי ההקדמה) – על הערכים שבבסיס המהפכה, מהצד הזה ומהצד השני. יהושע הַס, תנועת דרך חיים.

המאמרים הקודמים בסדרה:

איך מייצרים מהפכה?

מאמרים נוספים מאותו כותב
 
לא לחינם קראנו את שמה של המהפכה "מהפכת השלום והשוויון".
[caption id="attachment_15002" align="alignleft" width="100%" caption="יהושע הס - תנועת דרך חיים"]
שני ערכים סימנו אנשי השמאל כערכי-על, שאותם הם מבקשים להשליט על השיח הציבורי ועל המדיניות הממשלתית במדינת ישראל:
1. השלום בכל מחיר – גם עם ארגוני טרור, גם במחיר דמים בטחוני (זוכרים את קרבנות השלום?),   גם כשאין פרטנר בצד השני.
2. השוויון בין כל האזרחים, יהודים כגויים, כשלצורך כך מעלים את זכויות הפרט אל מעל לכל שיקול לאומי. שכן, כדי לשקול שיקולים לאומיים יש צורך להכריע איזה לאום אנחנו; על כן חשוב לשקול את השיקולים הפרטיים מעל הכל, כדי לטשטש את הזהות היהודית.
אלו הם שני הערכים שמובילים עד היום את מדיניות השמאל, בשם הערכים האלו מכרסמים במאפיינים היהודיים של המדינה פעם אחר פעם (בעיקר בשם הערך השני, אבל גם בשם הראשון) ובביטחון היהודים (בעיקר בשם הערך הראשון, אם כי גם בשם השני – למשל בכל מה שנוגע לחדירת ערבים לישובים יהודיים ועוד הרבה דוגמאות).
אפשר לשים לב, שהערך השני – השוויון – נראה במבט ראשון יותר עניין פנימי למדינה, ופחות עניין לאומי-ביטחוני. אבל באמת הוא הכח המניע גם מאחורי הערך הראשון, השלום. כי אם יש שוויון בין ישראל לגויים, אז על מה בעצם נלחמים? צריך פשוט להתחלק במה שיש כאן.

חצי אמת גרועה משקר

יהיו מי שיאמרו, מה – אתה נגד שלום? נגד שוויון? הלא אלו ערכים של התורה, ערכי מוסר אמיתיים וחשובים, שחז"ל האריכו בהם הרבה, וראו כל המקורות המצוטטים בנדון השכם והערב.
לכל אלו אומר שני דברים: סדר עדיפויות, וחצי אמת גרועה משקר. יש הרבה דברים חשובים מאד. השאלה היא האם בעבור השלום אני אמור לסכן את חיי? וכמובן, שאם אני צריך לסכן את חיי בשבילו, ועוד יותר מכך – לא באופן זמני אלא כל הזמן, אז זה כבר לא חצי אמת אלא שקר גס. האם בשם השוויון אנו אמורים לעודד נישואי תערובת? האם בשם זכויות הפרט אנו אמורים לעודד את רמיסת ערכי המשפחה? ועוד ועוד ועוד. כל העיוותים האלו הם תוצאות של העלאת שני הערכים הללו "על ראש שמחתנו", לראש סדר העדיפויות, כך שכל ערך אחר נרמס מפניהם, ותוך איסור המגובה ב"עליהום" ציבורי על כל מי שמנסה לדון בשאלות האלו בכלל. כל זה שייך לערכי שמאל, לא לתורה וגם לא לנו.

מהפכת המדינה היהודית

אם כן, אילו ערכים צריך להעמיד מול שני אלו, כדי לתקן את המצב? – לכאורה יש לנו בעיה. ביהדות יש ערכים חשובים רבים, ולכל אחד קשה לצמצם את עצמו לערך ספציפי. אז כדי לבחור בכל זאת, נגדיר קודם את המהפכה שאותה אנו רוצים ליצור.
אם למהפכת השמאל קראנו מהפכת השלום והשוויון, על שם שני ערכיה, המהפכה שלנו היא מהפכת המדינה היהודית. כי כנגד הערך העליון של השמאל - שוויון בין ישראל לעמים, לנו יש מטרה לחיות כאן כיהודים, ולא כפרטים יהודים אלא כמדינה יהודית. ומזה נגזרת גם המחויבות שלנו, והרצון שלנו, לחיות כאן כיהודים בביטחון מלא, לא תחת איום מתמיד.
לפי זה, אנחנו צריכים להציב שני ערכים שבעינינו הם ערכי המפתח להתנהלות במדינה:
1. ביטחון מלא ליהודים – בודאי מעל לערך השלום המדומה (כי שלום בלי ביטחון הוא כמובן סתם שקר), ולא רק כמטרה אלא גם כערך לאומי. מדינה, כל מדינה, צריכה לספק לאזרחיה ביטחון. ואם היא לא עושה זאת, היא לא מדינה. על כן כדי שתהיה כאן מדינה יהודית צריך ביטחון.
2. מדינה יהודית – לא מדינה שהחוקים שלה לא יהודיים, ורק האזרחים ברובם יהודים; לא מדינה שמקדמת את האינטרסים היהודיים באופן חלקי ומתחת לשולחן; אלא מדינה יהודית במלואה, כזו שספר החוקים שלה ישקף זאת, והאופי הלאומי שלה לא יעמוד בסכנה מתמדת.
כמו קודם, גם כאן הערך המניע הוא מדינה יהודית; והביטחון הוא ערך מעשי, בדומה לשלום המעוות של היום – ערך שמהווה מעין מצפן המנחה את ההתקדמות המעשית בשטח, ומגדיר גם את הדרישות המדיניות המיידיות שלנו. בניגוד לערך של מדינה יהודית, שהוא ערך שמכוון יותר לטווח הארוך, ושאותו עוד יש לברר באריכות – מה זה בדיוק אומר, ומה רוצים היהודים גם בארץ וגם בעולם ממדינה כזו, הרי שהביטחון המלא לחיות כיהודים בארץ הוא דרישה מיידית, מקובלת על רוב מוחלט של העם, וגם ניתנת ליישום בשינוי מדיניות וסדרי עדיפויות מיידי. כך משלימים שני הערכים זה את זה.

תחשוב טוב יהיה טוב

אפשר לדייק, שכאן האתגר הוא לחשוב. מה שגורם לנו היום לא לדרוש מדינה יהודית בכל הכח, מה שגורם לנציגי הציבור להלחם על זוטות, על תקציבים או על הישגים קטנים יחסית, הם מחסומי החשיבה שלנו.
לקבלת חומר על תנועת דרך חיים ולהצטרפות: [email protected]
תגובות לכותב ניתן גם לשלוח למייל: [email protected]