רבנים מהציונות הדתית במכתב נגד דרכו של הרב מלמד

המאבק סביב ספריו ועמדותיו של הרב אליעזר מלמד, רב הישוב הר ברכה ומחבר הספרים 'פניני הלכה' עובר הילוך. בשני מכתבי רבנים שמתפרסמים היום יוצאים עשרות רבנים במתקפה חסרת תקדים כנגד ספריו של הרב מלמד וכן כנגד פגישותיו המתוקשרות עם מנהיגי התנועה הרפורמית.

על המכתב הראשון, שניסח הרב דב ליאור, רב העיר קרית ארבע לשעבר ומזקני רבני הציונות הדתית, חתמו למעלה מעשרים רבנים, ביניהם: הרב בנימין בארי, דיין בבית הדין הגדול לשעבר וראש הכולל בישיבת כרם ביבנה, הרב דוד חי הכהן, הרב מרדכי שטרנברג, הרב אליקים לבנון, הרב יגאל קמינצקי, הרב מיכה הלוי ועוד.

וכך נכתב במכתב זה: "אנו, הרבנים החתומים מטה, באנו למחות על פרסום דבריו של הרב אליעזר מלמד, בפרט בשני תחומים: היחס לרפורמים וכן בעניין הדרכות הלכתיות מסוימות המופיעות בספר 'פניני הלכה' על הלכות טהרת המשפחה".

בתחילה מסבירים הרבנים את הבעיה שיש לדעתם בפגישות עם הרפורמים:

"הרב מלמד פרסם את דעתו שהוא נפגש עם הרפורמים במגמה לקרבם, כי אחינו הם. אלא שהמציאות הינה אחרת לחלוטין: הרפורמים אינם באים להיפגש עם נציגי היהדות הנאמנה כדי להתקרב לתורה, אלא כדי לקבל 'הכשר' לדרכם ולמגמותיהם. הגרא"י וולדינברג מתאר את עוצמת ההרס והחורבן שהם הביאו על כלל ישראל בזמננו, כמו הנצרות בראשית הופעתה. מטרת התנועה הרפורמית היא להחליף את תורת ישראל הנצחית בטקסים ובסמלים ריקים מתוכן אמיתי. הם אינם מאמינים בתורה מן השמים, הן תורה שבכתב והן תורה שבע"פ. לכן בכל מפגש עימם יש מעין הכרה בדרכם כאילו הם זרם נוסף ביהדות, כאשר למעשה הם זרם נגד היהדות, כפי שהתבטא פעם הגרא"י הרצוג זצ"ל. יתירה מזאת, הרב מלמד אף כותב שיש לאפשר לרפורמים להתפלל על יד הכותל המערבי בדרכם הנלוזה, ואף הוסיף שצריך ליתן להם ספר תורה. כל זה בניגוד לדעתם של פוסקי הדורות האחרונים".

בהמשך מפרטים הרבנים את הבעיות שיש בספר 'פניני הלכה' על הלכות טהרת המשפחה: "בספר פניני הלכה העוסק בענייני טהרת המשפחה נכתבו דברים שהצניעות יפה להם ואין מפרסמים אותם בפרהסיא לציבור הרחב. כמו כן מובאים שם כמה היתרים שפוסקי הדורות נהגו אחרת. אם הרב המחבר סבור שהם טועים מן הראוי היה לבאר מה מקור טעותם לדעתו, אך אי אפשר להתיר את מה שגדולי הפוסקים אסרו מבלי לנמק. לא ייעשה כן בישראל".

הרבנים מוסיפים ש"חלק מהרבנים אף הזמינו את הרב מלמד להיפגש עימם בנושא, אך בסופו של דבר הדבר לא יצא לפועל".

הרבנים מסיימים בקריאה לציבור ללמוד ספרים אחרים, במקום סדרת הספרים הפופולרית 'פניני הלכה, ומבטאים זאת בעדינות: "לכן קוראים אנו לאחינו בני ישראל, החפצים ללכת בדרכי אבותינו בהתאם לפסיקה המסורה לנו מדורי דורות, לדעת ולהבחין באיזו דרך ישכון אור. ועצתנו לכל החפץ ללמוד 'דבר ד' זו הלכה', לחפש את מבוקשו בספרים אחרים, הנאמנים לדרך הפסיקה המקובלת".

למכתב זה הצטרף גם הרב אביגדר נבנצל, רבה של העיר העתיקה בירושלים, וכתב: "ברצוני להיות נטפל לדבר מצוה, לחזק את ידי הרב דוב ליאור שליט"א, בהסתייגותו מהרב אליעזר מלמד, המפרסם פסקי הלכה שאינם ראויים ופוגעים בקדושת ישראל."

הרב יוסף זייני, ראש מוסדות 'אדר היקר' באשדוד, הצטרף גם הוא למכתב והוסיף ותקף את הרב מלמד על כך שהוא מתיר לקבל תרומות מארגונים נוצריים (כמו 'הקרן לידידות'), ואף מאפשר לנוצרים להתגורר בגבעה הסמוכה לישוב הר ברכה: "ובפרט שהרב הנזכר מתיר לקבל תרומות מנוצרים ונותן להם חניה בקרקע בסמוך ליישובו ובכך גורם להרבות עבודה זרה בארצנו. הייעשה כזאת בישראל?", כתב.

על המכתב השני, (שניסח הרב יעקב אריאל, רב העיר רמת גן לשעבר ומזקני רבני הציונות הדתית), חתמו למעלה משישים רבנים, ביניהם: הרב הראשי לירושלים הרב שלמה עמאר, הרב נחום נריה, הרב צבי טאו, הרב מיכאל הרשקוביץ רב הישוב נריה ומרבני ישיבת מרכז הרב, הרב ישי סמואל רב הישוב יונתן וראש הכולל בישיבת הגולן, הרב יהושע שפירא והרב בן ציון אלגזי ראשי ישיבת רמת גן, הרב יהודה עמיחי ראש מכון התורה והארץ, הרב שמואל זעפרני ראש לשכתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל ועוד.

וכך נכתב במכתב זה:

"אנו, ראשי הישיבות, הכוללים והמכונים התורניים, המגדלים את דור העתיד של הרבנים, הדיינים ומורי ההוראה בישראל, מביעים בזאת את דאגתנו מפני הסטייה מדרכה של פסיקת ההלכה בישראל.

משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו' וכך עוברת מורשת התורה מרב לתלמיד ומדור לדור. יש מסורת פסיקה בישראל כבר אלפי שנים.

כששאלה חדשה עולה על הפרק, וב"ה מתרבות השאלות בכל עת ובכל שעה, יש למצוא לה בית אב במקורות העשירים של התושבע"פ. לשם כך יש צורך בבקיאות בתורה כולה. ובאשר לדימויו של כל מקרה לקודמו יש צורך בשיקול דעת רציני וכמו"כ יש לשקול באחריות כבדה את ההשלכות המעשיות והחינוכיות של כל הכרעה. כל אלו מחייבים תשועה ברוב יועץ עם גדולי התורה. זו נעשית בכתב, בספרות הלכתית ייעודית לכך, ובע"פ.

לצערנו, אנו נתקלים בתופעה של ת"ח שלא שמשו כל צרכם, התוקעים את עצמם לדבר הלכה ללא בית אב וללא התייעצות, ואף מורים הוראות עצמאיות לציבור ללא סמכות, ומסתמכים על חוות דעתם האישית בלבד. הם מכשילים את המסתמכים עליהם ומשמשים דוגמא אישית לא ראויה לצורבי הכוללים.

לא זו דרכה של תורה שקבלנו מרבותינו מעתיקי השמועה מדור דור. לא כך אנו מורים לצורבים מדור העתיד של מורי ההוראה בישראל".

הרבנים חותמים את מכתבם בהמלצה\קריאה שלא לסמוך על פסקים עצמאיים אלו:

הננו מודיעים בזאת לציבור, שאין לסמוך הלכה למעשה על פסיקות עצמאיות מסוג זה, אלא על כל אחד לפנות לפוסק מוסמך עובר לעשייתו".