בעקבות ההסכם המתגבש בנוגע לפינוי מרצון בנוגע למאחז רמת גלעד, והלחצים המופעלים על תושבי מגרון לפנות את הישוב בהסכמה, צפה ועולה שאלת הסכמי המאחזים. ישנם המצדדים בהידברות עם הממשלה והגעה להסכמים, על אף המחיר הכרוך בכך, ומנגד ישנם הסוברים כי כל מגע עם הממשלה פסול, אפילו דיון על גרגר חול.
בראש הגישה השניה צועדת תנועת "נחלה", תנועה להתיישבות בכל מרחבי ארץ ישראל, שראשיה הם הרב עוזי שרבף ודניאלה וויס.
"הסכמי המאחזים מסיטים את הדיון מהשאלה העיקרית"
בימים האחרונים פרסמה התנועה גילוי דעת בו היא יוצאת בחריפות כנגד מה שמכונה "הסכמי מאחזים".
פנינו ליוסף דרשן, מראשי תנועת "נחלה", במטרה לשמוע על עמדת התנועה, ומדוע לדעתם כה נחרצת כנגד הסכם או הידברות בנוגע לפינוי מאחזים.
"יש ניסיון לצייר את כל נושא המאחזים כשאלה חוקית של מבנה זה או אחר", פותח דרשן. "אבל ברור לכולם שיש פה שאלה בסדר גודל לאומי ובין לאומי. לכן יש לחץ כה גדול של מדינות העולם בנוגע למאחזים, הרי עובדה שלא פעם ולא פעמיים נציגים של ארה"ב היו בפינויי מאחזים, כדוגמת הפינוי שהיה במבוא חורון".
"השאלה היא האם ארץ ישראל ויהודה ושומרון שלנו או לא. ככה כל העולם מתייחס לזה, כשאלה כללית, וככה גם ההתייחסות שלנו צריכה להיות" אומר דרשן.
"אבל מה שקורה זה שהממשלה הולכת בחכמה", מסביר דרשן. "היא לא רוצה שהשאלה הזאת תעלה לדיון ציבורי ושיהיה באלגן על הכבוד של ארץ ישראל כמו שצריך להיות. לכן גם מנסים ליצור מגעים ולהגיע להבנות וכל מיני קומבינות. כדי שהשאלה תישאר ברמה הנמוכה של החוקי או לא חוקי ולא ידונו בשאלה הכללית של ארץ ישראל.
לכן אנחנו מתנגדים בצורה גורפת לכל הסכם שהוא, ולכל מגע כלשהוא, ובודאי שכרה"מ מצהיר שהתכנית המדינית שלו היא לסגת לקווי 67".
דרשן מביא כחיזוק את דבריה של אחת מחברות הכנסת של הליכוד שלדבריו פנתה למועצת יש"ע בביקורת על כך שהם מנסים להגיע להסכם בנוגע למאחזים. "היא הסבירה להם שבמקום להאבק על השאלה ברמה הלאומית, הם באים ומורידים את זה מסדר היום והופכים את זה להבנות בין המתנחלים לממשלה" אומר דרשן.
ובכל זאת, גם בקרב אנשים המתנגדים באופן כללי להסכם מאחזים, עולה השאלה מדוע להתעקש עד הסוף בכל מקרה? לא תמיד מדובר בפינוי עשרות משפחות ממגרון. בנוסף, לעיתים יש תמורה חשובה להסכם כמו אישור תב"ע.
"ברמה התורנית" משיב דרשן, "למיטב ידיעתי יש איסור לוותר אפילו על גרגר של ארץ ישראל, בודאי בשעת השמד כמו שאנו נמצאים היום.
בעניין הפרקטי, היו את כל הסכמי המאחזים לפני כמה שנים ובאמת יש מקומות שבמבחן התוצאה, המקום התפתח יותר. אבל בשאלה הכללית זה ברור שהשדר שהועבר לממשלה מהסכמי המאחזים זה שיש אפשרות להגיע להידברות על כל דבר. כך קרה גם בגוש קטיף עם כל ההסכמים והחולשה שהובילה לגירוש".
"נקודתית לכל מקום ומקום זו באמת שאלה קשה" מציין דרשן. "אבל זה ברור שכהממשלה מצהירה שזו התכנית המדינית שלה וכחלק מזה היא יוצרת מגעים עם ראשי ההתיישבות וראשי מאחזים, אז ככל שהעסק הזה מושתק והאווירה שרווחת במאחזים היא מגמת ספיגה, הציבור שוכח מהשאלה הכללית".
דרשן מסיים בהתיחסות למקומות שעמדו על הפרק בתקופה האחרונה. לדבריו, הכל נשאר "בהפרד ומשול".
"בגבעת אסף הלכו לדיון משפטי. ברמת גלעד הגיעו להסכם. כל מקום נשאר בשאלה הפרטית שלו והשאלה הכללית נשכחת. מסממים את הציבור ועם ישראל ממשיך לישון".
סתם עונה 4 ג' טבת תשע"ב 09:48 סתם עונה
רק דיון על בתים? 3 ג' טבת תשע"ב 08:52 רק דיון על בתים?
תוהה בחזרה 2 ג' טבת תשע"ב 07:39 תוהה בחזרה
סתם תוהה 1 ב' טבת תשע"ב 20:02 סתם תוהה