"אחדות צריכה להיות סביב התורה"

ל"יום האחדות" שיחול מחר, מציע הרב דוד דרוקמן לקרוא "יום האחידות". "'יום אחידות' הכוונה שלא מתנהגים אחד אל השני באלימות. אחדות פירושו שאני מתאחד עם אנשים כאלה שהקב"ה אמר לי שאסור להתאחד איתם", אומר הרב דרוקמן, רבה של קרית מוצקין, בראיון להקול היהודי.

את הביקורת החריפה שלו על המיזם לזכרם של שלושת הנערים - גלעד שער, אייל יפרח ונפתלי פרנקל השם יקום דמם - פותח הרב דרוקמן בהסבר המושג "אהבת ישראל" בהקשר לענייני דיומא. "אנחנו נמצאים בימים שלפני חג מתן תורה, שבועות. התורה הקדושה אומרת 'ויחן שם ישראל נגד ההר', אומר רש"י: 'כאיש אחד בלב אחד', אבל במה דברים אמורים? כשזה 'נגד ההר', שההר, הר סיני, התורה, היא זו שמאחדת. גם כשחלילה וחס יש אפיקורוס ואטאיסט יש אחידות, אני לא הורג אותו והוא לא הורג אותי. זה בסדר. אבל אחדות? אחדות פירושה שאני ממוזג איתו, שאני חלק ממנו. אינני יודע על מה כאן מדברים, אני מתפלא שאני רואה שגם דמויות דתיות שותפות בזה. אני בטוח שכל אותן דמויות דתיות אמרו במוצאי השבת האחרון בהבדלה 'המבדיל בין קודש לחול בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה'".

"צריך לזכור גם את דברי חז"ל שהר סיני נקרא כך מפני שבו ירדה שנאה לכל דבר שמתנגד לקדושה, גם את זה צריך לזכור", אומר הרב דרוקמן.

| לגיטימציה להתבוללות

הרב דרוקמן מדגיש שהחומרה שיש בעיניו באירועים מעין "יום האחדות", כשמבקשים בשם "האחדות" להטמיע גוים בחברה ולהכיל תופעות המנוגדות לתורה, אינה מסתכמת באירועים עצמם והוא משתף אותנו בסיפורים בהם נתקל ושלדעתו משקפים את התפיסות הקיימות בציבור בעניינים אלה. "אני אספר שני סיפורים להבין על מה מדובר: ראיתי עלון של בני עקיבא, 'זרעים', שהקומונרית מתגאה שבקבוצה שלה יש גם חברי בני עקיבא שהם 'יהודים שלא על פי ההלכה'. הגדרה חדשה. פעם ידענו שיש גוי ויש יהודי, עכשיו יש משהו חדש - יהודי שלא על פי ההלכה".

"ממש לאחרונה ראיתי הזמנה לחתונה מהורים שנחשבים לדתיים שמזמינים את חבריהם לחתונת הזוג, הבן עם יאנה לצורך העניין. יש כוכבית למטה שאם עד החתונה יאנה לא תקבל תעודת גיור אז החתונה תתקיים בפורום משפחתי. לא פעם יוצא לי שאני מחתן זוג באולם באזור הצפון ואני עובר ליד אולם של חתונה אחרת. אני רואה חתונה של רופא ערבי עם בת ישראל ורבאיי רפורמי עושה את 'החופה'. בקהל יושבים גם אנשים עם כיפות. זו תוצאה של כל מיני שטיפות מוח ברוח 'יום האחדות'. לא בכך חפץ השם, לא באחדות הזו רוצה הקב"ה. זו אחדות שמביאה לידי זיופים אידיאולוגיים, זו אחדות שמביאה חלילה וחס להכרה בכל מיני דברים שהתורה הקדושה אומרת שזוהי תועבת השם, ואני חושב שאידך זיל גמור".

| אחדות סביב התורה

"אם כבר רוצים להתאחד אז כמו שנהוג אצל יהודים. הרבי מלובביץ' הכריז על אות בספר תורה לכל יהודי, מתאחדים סביב אות בספר תורה. הרבי הציע בחוץ לארץ בבתי הספר רגע של שתיקה שכל אחד יחשוב על ריבונו של עולם.גם כאלה שהתורה קוראת להם רשעים אז דרך הבעל שם טוב היא לקרב אותם ולרחם עליהם, לא מתוך תחושה שאני שווה לו, אלא מתוך רחמנות על אותו בן תועה שהתורה קוראת לו רשע, אבל מכאן ועד לתת לגיטימציה לרשע לא יעלה על הדעת".

לגבי הנושא של שילוב ערבים בחברה, המוצג במסגרת 'יום האחדות', במידה ויש אכן ערבים שאינם מעוניינים להלחם בעם ישראל ומכירים בעם היהודי, האם אין מקום אכן לקדם מהלכים של חיבור איתם?

"ערבי שמקבל עליו שבע מצוות בני נוח יבורך. בתור העם היהודי אנחנו מצווים להביא כל גוי לקיום שבע מצוות בני נוח, אבל מתוך אמונה בהשם, כמו שהרמב"ם פוסק שגם המצוות שמקיים הגוי זה מתוך זה שמאמין בקדוש ברוך הוא. אנחנו בהחלט מצווים ומברכים כל מי שמביא גוי לקיים שבע מצוות בני נוח. אבל אני עובר על הפרסומים של 'יום האחדות' ושם שמים משום מה לא מוזכר שם בשום הקשר, כי 'חלילה וחס' אם שם שמים יוזכר אז שוב לשיטתם זו בדלנות. שוב אני אומר: גם בשעה שאנחנו בעד בדלנות ודאי לא יעלה על הדעת אלימות ורצח וכו' וכו'. זה מובן מאליו בשביל זה לא צריך 'יום האחדות'. 'יום האחדות' בעצם מטרתו לטשטש את ההבדל בין ישראל לעמים ובין קודש לחול".

אנחנו רואים הרבה פעמים ניסיונות של גורמים שונים להשתמש במסרים מהתורה ומחז"ל על אחדות ואהבת ישראל ולכוון אותם למסרים של קבלת האחר ולערכים של ליברליזיים.

"אהבת ישראל היא לא 'החברה הישראלית'. היום קוראים 'החברה הישראלית' לכולם, לדרוזים, לצ'רקסים, לנוצרים, לכולם. המושגים ביהדות של 'ישראל' זה שישים ריבוא אותיות התורה, מדובר על נשמות ישראל. לא על החברה ישראלית על מדינת ישראל".

"פעם ראו אדם שזורק רהיטים מהקומה העשירית, עובר אורח שראה את זה אמר שדבר אחד ברור - הרהיטים האלו לא שלו. מי שמוכן לוותר על קריאות איומות ונוראות נגד ציפור נפשה של קדושת ישראל סימן שהוא לא שייך לקדושה הזו".

איך הרב היה רוצה את "יום האחדות"?

הרב דרוקמן משיב חצי ברצינות חצי בחיוך: "הייתי תולה דגל עם הדולר האמריקאי, למה? כי על הדולר האמריקאי כתוב בלי שום היסוס 'אנחנו בוטחים בהשם' (in god we trust). לא "אנחנו מאמינים בהשם" אלא "בוטחים בהשם". זה הבדל גדול. אם האמונה בהשם של כל העמים היא זו שתחבר בין כל חלקי האנושות על זה אני חותם, אבל לא סתם אחדות מתוך קלישאה חלודה וצ'ק ללא כיסוי שהתכלית שלהם היא כלאיים ושעטנז".

"בעזרת השם שנזכה ל'ויחן שם ישראל נגד ההר', שהתורה הקדושה תחבר בין כל חלקי עם ישראל".