8 שנים לגירוש: רק 38% מהיהודים בישראל תומכים ב"התנתקות"

על פי נתוני סקר שפורסם היום, רק 38% מבין אזרחי המדינה היהודים תומכים עדיין ב"התנתקות". 53% סוברים כי היא הייתה טעות ו-55% מתנגדים להרס יישובים במסגרת הסכם עתידי.בועד גוש קטיף מדווחים כי מחצית מהמגורשים טרם נכנסו לבתי קבע

\
r\n[caption id="attachment_60748" align="aligncenter" width="100%" caption="גירוש כפר ים (דובר צהל)"]

הבוקר, י' אב, לפני שמונה שנים בדיוק, פרצו שיירות המגרשים אל היישובים היהודים שבחבל קטיף, גירשו את התושבים מחבל נחלתם והחריבו את בתיהם. עד היום נותרו כמחצית מבין המגורשים ללא בית, ורבים מהם סובלים מקשיים כלכלים, נפשיים ובריאותיים עד היום.

מלבד הפגיעה הקשה במתיישבים, עד היום לא הצליחו תומכי התכנית להצביע על ההישגים שיצרה, לא בתחום הבטחוני ואף לא בתחום המדיני.

מסקר שערך מכון ”פאנלס פוליטיקס“ ופורסם היום בגלי צה"ל, עולה כי הציבור היהודי בישראל הפנים את המסר, והיום לא היה תומך במעשה. על פי נתוני הסקר רק 38% מאזרחי המדינה היהודים עדיין מביעים כיום תמיכה בתכנית ה"התנתקות".

53% מהנשאלים סבורים כי התכנית הייתה טעות, ו-55% השיבו כי הם מתנגדים להרס יישובים במסגרת הסכם עתידי. עם זאת, הביעו 60% מבין הנשאלים תמיכה בחלוקת הארץ במסגרת "הסכם שלום".

גם ועד מתיישבי גוש קטיף מפרסם היום נתונים מהם עולה כי עד היום נכנסו לבתי קבע רק כ-50% מהמתיישבים נכנסו לבתי הקבע.

על פי נתוני הוועד, מתוך 1,450 משפחות שהמשיכו במסגרות הקהילתיות של גוש קטיף: כ-670 משפחות סיימו את תהליך הבנייה והמעבר לבית הקבע. מתוך 1,100 משפחות זכאיות (על פי המינהלת) שרכשו מגרש מפותח, כ-150 משפחות יתקשו להגיע לשלב הגמר של הכניסה לבית עקב סיבות אישיות, כלכליות או חוסר יכולת נפשית להתמודד עם המשימה. מתוך אותם משפחות כ-60 נזקקות לסיוע כספי להשלמת הבנייה.

גם בעניין תעסוקת אנשי הגוש עדיין לא הסתיים הטיפול. שיעור האבטלה בקרב אנשי גוש קטיף שמונה שנים אחרי הפינוי הינו כ-16% לעומת 4% אבטלה בגוש קטיף. למרות השינוי הגדול בהיקף האבטלה מאז ההתנתקות (שעמד על יותר מ-30%) עדיין ישנו גרעין קשה, ברובו מדובר על אנשים בגיל מבוגר (55+) שמתקשים במציאת תעסוקה. יתרה מכך, ישנם רבים שאמנם חזרו למעגל העבודה אבל לא חזרו לתנאים בהם עבדו בגוש קטיף.

\
r\n[caption id="attachment_39653" align="aligncenter" width="100%" caption="תושב מורג מגורש מביתו. (דובר צה"ל)"]

רבים ממתיישבי קטיף עסקו בחקלאות ומתוך כ-390 חקלאים בגוש קטיף - כ-190 משקי אב קיבלו קרקע.כ-50 חקלאים מחכים לפתרון קרקע חקלאית שהובטחה להם במו"מ שקדם להסכם סיום התביעות (שנחתם לפני כשנה בין המפונים למדינה). מדובר בחקלאים ששמונה שנים אין להם קרקע. בנוסף, כ-150 חקלאים קיבלו פיצוי ויצאו ממעגל החקלאות. חקלאים אלו ממתינים להשלמת הפיצוי ונמצאים בתהליכים שונים אצל ועדות מינהלת תנופה  - שנסגרה לאחרונה והטיפול הועבר למשרד הבינוי והשיכון.

אליעזר אורבך, יו"ר ועד מתיישבי גוש קטיף, הזכיר כי למרות תנופת הבנייה חשוב להדגיש כי רק כ-50% מאנשי גוש קטיף נכנסו לבתי הקבע. "המדינה כשלה בטיפול במפונים", הוסיף אורבך, "וראוי שהיא זו שתאיץ את ה"פתרון לכל מתיישב" שמונה שנים לאחר הגירוש".

גם בוועד מתיישבי השומרון ציינו השבוע את הגירוש מחבל קטיף ומצפון השומרון. "היום יותר מתמיד ברור שפשע הגירוש היה איוולת ביטחונית", אמר בני קצובר יו"ר ועד מתיישבי השומרון. קצובר מדגיש כי עקירת היישובים על ידי ממשלת ישראל הינה כתם בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל. "הטיפול הכושל באנשי גוש קטיף וצפון השומרון מוכיח למי שהיה ספק שהן הגירוש והן שיקום המתיישבים נעשה בחטף בכדי לכסות על מעשים פליליים של משפחת שרון".

\
r\n[caption id="attachment_70401" align="aligncenter" width="100%" caption="כפר דרום בזמן הגירוש (ויקיפדיה)"]