'בימים ההם ובזמן הזה' - על סיפורי הניסים וההשגחה הפרטית

שביעי של פסח הוא ה'מכה בפטיש' של סמינר הניסים שעבר עם ישראל מהסנה אשר נגלה למשה רבינו ע"ה ועד הרגע שכל אחד ואחד מהעם ראה את הקלגס המצרי ששעבד אותו מונח תחת כף רגלו של העברי בן החורין. עבור עודד מזרחי, סופר ומשורר של סיפורי תשובה ואמונה, מחבר סדרת ספרי 'אור חוזר', הנס הוא הטבע – אך מתרגש מכל סיפור כאילו היה הראשון.

היכן מוצאים את ההשגחה הפרטית?
"יהודי צריך לפתח תשומת לב חזקה מאוד להשגחה פרטית", אומר עודד, "כשאתה שם לב להשגחה – הלב שלך מתמלא בשמחה אמיתית – זה דבר ה'. לחזור בתשובה זה לפתח תשומת לב של ההשגחה הפרטית בצורה חזקה מאוד. המציאות מסדרת כל הזמן סידורים אבל אנחנו לא יכולים וגם לא צריכים להיות כל הזמן קשובים להשגחה. ההשגחה גם לא חייבת להיות בסדר גודל דרמטי - לא קריעת ים סוף, גם דרך הדברים הקטנים והיומיומיים אפשר לראות איך ה' מנהל את העולם, עם כל הבעיות, עם כל הכאבים, עם כל הצרות, עם כל הסתרת הפנים - הוא מקיים את המציאות. ולהבין כיצד עושה את זה בחסד ורחמים. אין ספק שמי ששם לב - רואה הרבה השגחה פרטית".

כיצד פותחים את האנטנה הניסית?
"בשביל לראות השגחה כדאי לפתח אנטנה, אבל אפשר לקלוט גם בלי אנטנה, יש אנשים שקולטים עם מזלג" מזרחי צוחק, "זה נראה כמו צירוף מקרים בלתי מסתבר. כל העניין של היהדות זה לפתוח את האנטנה. העולם הוא מסתיר פנים, הוא היפך הגילוי, לכן אנחנו צריכים להתאמן על האמונה".

וכאן נכנסים סיפורי הניסים?
"כן. סיפורי ניסים מחזקים את שריר האמונה. הרבי אומר שתפקיד הסופר הוא להראות שהעולם הוא לא ג'ונגל פרטי, שיש סדר בתוך המציאות הנסתרת, להראות שיש פה יד מכוונת שיש תביעת יד של ה' והניסים הם ההתגלות שלו בתוך המציאות הטבעית".

מתי אנשים מספרים על הניסים שלהם?
"אנשים מספרים בדרך כלל על הניסים כאשר אדם עבר איזו צרה – וכגודל הצרה כך גודל הנס – מההתפעלות וההתרגשות שיצא מצרה כל כך גדולה בעבורו על ידי מקרה שאינו מסתבר – הוא חש את ההשגחה והנס. ברור שכשאדם בניחותא הוא לא צריך נס. אם אדם חי בנעימים ופתאום זוכה במשהו – זה לא סיפור כל כך חזק, אבל אם מתוך מצוקה הדבר קורה בעבורו – אז רואים את הנס. הנס בא לאזן בין הסתרת הפנים אל הטבע המציאות".
 

חוינו כעם הרבה הסתרות פנים שבאו אחריהם ניסים גדולים
"לא רק קריעת ים סוף אחרי שיעבוד נוראי. הסתר פנים כמו השואה לא היה, אפילו דרך הטבע לא יכולה לאפשר זאת. אחרי זה קיבלנו את הקמת המדינה, נס עצום ובלתי סביר שבא לאזן את הסתרת הפנים הנוראה שחוינו. מדובר על שידוד מערכות ודבר שלא מסתבר – השמדה, צרה נוראה כפי שגם חוינו את ההסתרה בסיפור מגילת אסתר שפתאום מתהפך לטובה".

מה תכלית הנס?
"הנס הוא מתוך המילה 'ניסיון', הא בהא תליא. אחרי הניסיון חשוב שאדם יכיר בכך שזה נס. לפני רגע הוא היה חסר אונים וכעת באה לו הישועה. התכלית שנדע שהקב"ה מסדר את העניינים, שבסוף אנחנו מוגבלים, כפי שלכל מתכת את נקודת השבירה שלה. שנדע שבעצם אין לנו כח לעשות כלום והכל ממנו".

"מדוע אדם חרד? – מכיוון שחושב שדבר תלוי בו. ברגע שאנחנו רוצים להשתדל, לשחק את המשחק שלנו נכון, לחבר אל התודעה שרק ה' קובע ושאנחנו נדרשים לפעול נכון. כשאדם פועל נכון הוא מראה שהוא לא מיואש. לומר לעצמו שעליו לפעול עד כמה שיכול והכל ביד ה'. זה חלק מהאימון. יש עניין שיהודי צריך לצפות לישועה, גם בדברים שיותר קל לו לקבל וכל שכן ברגעים מורכבים. כך ירגיל את עצמו שאף על פי שהטבע מאוד חזק – זה הכל יד ה'".

בקריעת ים סוף זה לא היה פשוט כל כך?
"מצד אחד בתורה כתוב: "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון", ומצד שני: "מה תצעק אליי" – זו נקודה עמוקה מאוד. הדבר הזה הוא מעבר לכח התפילה – כל יציאת מצרים והמרדף הסופי של המצרים להשמיד את עם ישראל הם שיא הייסורים והסתרת פנים. צעקת הלב היא מעבר לתפילה. הכניסה לים היתה התאבדות. אתה צריך לעשות משהו למרות שהכל חשוך. זה הסוד של ים סוף - מקום שנראה לך שכאן זה הסוף ואין עוד לאן - אז נקרעת המציאות הטבעית בפניך והופכת למציאות החדשה והנגלית".

"בכל המלחמות היו צרות גדולות ובעקבותיהם ניסים גדולים. כאשר המציאות נכנסת ללחץ והכל תלוי על חוט השערה, ה' עושה ניסים. אנחנו סומכים על כך שה' מנהל את העולם וזה הדבר המשמח".

"הניסים הם יומיומיים, גם המציאות עצמה היא נס, אבל התרגלנו אליה: מרחק השמש מאתנו, מערכות הגוף המורכבות, החיים זה הנס הכי גדול"