השופט עצמו הודה: "שאלות נותרו ללא מענה"

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של עמירם בן אוליאל על הרשעתו בפרשת דומא והותיר על כנו את גזר הדין של שלושה מאסרי עולם.

השופטים אלרון, שוחט ועמית דחו את הערעור פה אחד, אולם קריאת פסק הדין שכתב השופט אלרון מראה כי שאלות רבות נותרו ללא מענה כפי שכותב אף השופט עצמו.

ראשית קבע השופט אלרון כי בהתאם לפסיקה בישראל הוא לא נכנס לעומק עדויות העדים ומסכת הקביעות העובדיות בבית המשפט המחוזי, דבר שהותיר את פסק הדין ללא כניסה לעומקם של הדברים.

השאלה המרכזית אליה נדרש בית המשפט לא היתה בנוגע לעדויות שנמסרו בזמן העינויים עצמם, עדויות שכבר נפסלו בית המשפט המחוזי, אלא לעדויות העוקבות - שנמסרו בתווך בין שתי חקירות "צורך" בהן הופעלו עינויים.

ביהמ"ש המחוזי קבע כי עדויות אלו נמסרו מרצון חופשי, למרות טענתו של בן אוליאל כי מסר את ההודאות רק בגלל החשש שריחף בחלל חדרי החקירה לפיו יוחזר לחדרי העינויים אם לא ימסור הודאה.

השופט אלרון כתב כי  הטענה שיש לפסול כל עדות שניתנה לאחר החקירה בעינויים (חקירת צורך) "אינה נטולת היגיון, ובמידה מסוימת, מפתה לאמצה". הוא הוסיף כי "אין לכחד, המקרה אשר לפנינו מעורר בהיבט זה קושי מיוחד".

השופט כותב כי "אף אני נכון להניח, בדומה לבית המשפט המחוזי, כי מתקיים קשר סיבתי עובדתי – היינו, כי בהעדר ההודאה הראשונה, המערער לא היה מודה פעמים נוספות", אך אם זאת הצטרף לקביעות בית המשפט המחוזי בדבר "ניתוק ה"קשר הסיבתי" ברמה המשפטית בין האמצעים שהופעלו בחקירת הצורך להודאות הקבילות" וכתב כי הן "הושתתו על מגוון ראיות".

פליק פלאק משפטי

ככלל נראה כי השופט אלרון מעצים כל פרט בתיק שעשוי לעזור לתביעה ומגמד כל פרט או סימן שאלה העשוי לעזור לבן אוליאל. כך למשל בנוגע לשחזור שנעשה בנוכחות מיגל - ראש צוות החקירה בשב"כ שעינה את עמירם. מיגל הצטרף לשחזור בכדי להלך עליו אימים כי במידה ולא יבצע את מה שחוקריו מעוניינים בו, העינויים הבאים בדרך.

השופט קבע כי "אף אני סבור, כי מוטב היה שמיגל היה נמנע מכך", אך מיהר להפחית את משקל הדברים וטען כי "מתיעוד השחזור עולה כי מיגל, אשר הכיר כאמור את פרטי הודאת המערער, לא נטל חלק פעיל בהליך השחזור אשר נוהל על ידי חוקרי המשטרה ובהובלת ארז (אמויאל א"ג). משכך, גם במישור המשקל הראייתי שיש להעניק לשחזור – נוכחותו של מיגל אינו פוגמת בו".

כך גם בנוגע לראיות המוכמנות שטענו החוקרים שמסר בין אוליאל. למשל היותו של רכב שחור חדש ליד הבית או בקת"בים מבקבוקי זכוכית ירוקים. לפרטים אלו שבן אוליאל טען כי נשתלו במוחו במהלך החקירות באמצעות שאלות החוקרים, השופט אלרון ייחס חשיבות רבה. מנגד לכך שבן אוליאל טעה וסיפר בשחזור כי עמודי הבטון שליד הבית לא היו קיימים באירוע, ייחס השופט חשיבות מעטה.

" אין חולק על כך שהמערער שגה כאשר הצביע במהלך השחזור על עמודי בטון הסמוכים לזירה, ואמר כי לדעתו הם לא היו קיימים בליל האירוע. אולם, שלא כטענת הסנגורים, איני סבור כי יש ליתן לכך משקל כה משמעות", כתב אלרון.

"שאלות שנותרו ללא מענה"

אחד השיאים של גישת השופט להפחתת חשיבות סימני השאלה העצומים בתיק דומא היא בנוגע לעדותו של אברהים דוואבשה. דוואבשה טען כי ראה שני מתנחלים מציתים את הבית. הוא גם טען כי ליד הבית חנה רכב שחור. בשב"כ החליטו לחצות את עדותו. את החלק של רכב שחור שמתאים למה שמסר בן אוליאל בשחזור הם קיבלו, אולם בנוגע לחלק שבו טוען דוואבשה כי שני אנשים השתתפו באירוע, בשב"כ לא התייחסו וכאמור האשימו את בן אוליאל כי פעל לבדו.

השופט אלרון קובע בפסק הדין כי "הודעותיו של אברהים מעוררות שאלות שנותרו ללא מענה", אולם גם כאן ממהר לצטט פסק דין אחר על כך ש"כשם שאין בקיומו של "דבר מה נוסף" כדי להבטיח הרשעה – כך אין בקיומם של "דבר מה סותר" או "דבר מה חסר" להוביל בהכרח לזיכוי".

בסיכום פסק הדין כותב השופט עצמו כי התלבט ממושכות בנוגע להכרעה בדבר קבילותן של החקירות העוקבות בהן הודה בן אוליאל ואמר כי המקרה חריג וקיצוני.

"המקרה שלפנינו הוא אכן מורכב ומעורר סוגיות משפטיות ומוסריות כבדות משקל. אודה, כי ההכרעה בערעור זה אינה פשוטה ואף לוותה בהתלבטות קשה ביחס לקבילות ההודאות העוקבות. מדובר במקרה קיצון, הן מבחינת חומרת העבירה שיוחסה למערער; הן מבחינת חומרת האמצעים שהופעלו כלפיו; הן מבחינת השתלשלות העניינים העובדתית במהלך 21 הימים הראשונים לחקירת המערער", כתב אלרון ושב והדגיש כי פעל בצמצום בנוגע להתערבותו בהליך בבית המשפט המחוזי מבחינת בחינת העדים ומכלול הראיות בתיק.

בשולי פסק הדין העביר השופט גם מסר על כך שהוא מוטרד כי בשב"כ יפעלו מעתה ביתר שאת בעינויים. "נותרתי מוטרד במידה מסוימת מפני העתיד לבוא, בהינתן המסר אשר ייקלט אצל גופי החקירה נוכח תוצאה זו. היכן שבית משפט זה קבע בעבר את פסלותן של הודאות בשל פגיעה בזכות ההיוועצות – חשיבותה רמה ככל שתהא, נותיר כעת על כנה קביעה כי הודאות עוקבות להודאות שהושגו באמצעות לחץ פיזי – קבילות הן".

השופטים יצחק עמית ושאול שוחט הצטרפו גם הם לפסיקתו של אלרון והכריעו פה אחד כי דין הערעור להידחות.

"מקום המשפט שמה הרשע"

ארגון חוננו הגיב להחלטת בימ"ש העליון, לדחות את ערעורו של עמירם בן אוליאל, ולהכשיר את הודאתו של בן אוליאל שנגבתה תחת עינויים "מקום המשפט שמה הרשע. במדינת ישראל צריך להתרחש כנראה נס כדי שהצדק ייצא לאור. הנס הזה לא קרה היום.

קיווינו למצוא בבית המשפט העליון אוזן שקשובה לזכויות אדם, לצדק וליושר, אך לא הופתענו למצוא שופטים מנותקים שעמלים בעיקר לתמוך באג'נדה מסויימת. כל מי שקורא את פסק הדין מבחין בפסק דין רווי אג'נדה ושנאה, שופטים ששכחו מהו משפט ומהן ראיות. המאבק למען עמירם לא תם. נעשה, יחד עם עמך ישראל שמבינים את העוולה השפלה הזו, את מירב המאמצים כדי שהצדק ייצא לאור. במוקדם או במאוחר", מסרו בחוננו.

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' ויו"ר מפלגת "הציונות הדתית" אמר הבוקר על פסק הדין כי הוא ייזכר כאחת מנקודות השפל הגדולות ביותר של מערכת המשפט. "פסק הדין שדחה את ערעורו של עמירם בן אוליאל ייזכר כאחת מנקודות השפל הגדולות ביותר של מערכת המשפט שלנו מאז ומעולם. השופט אלרון נתן היום אור ירוק לגופי החקירה בישראל לחקור בעינויים ולהרשיע על סמך הודאות שהוצאו בעינויים הגם שהן סותרות ממצאים עובדתיים רבים. ספרו לי עוד על דמוקרטיה" כתב סמוטריץ' בחשבון הטוויטר שלו.

את בן אוליאל ייצגו בתהליך הערעור עורכי הדין אביגדור פלדמן ויהושע רזניק.

עו"ד אביגדור פלדמן אמר אתמול לקראת פסק הדין כי "לראשונה נדרש בית המשפט העליון לשאלה מה דינה של הודאה שניתנה לאחר שהנאשם נחקר בעינויים. שרות הבטחון הכללי לא הכחיש כי לאחר 17 ימים של חקירה, בהם שמר הנאשם על זכות השתיקה, ובהסכמת היועץ המשפטי הופעלו כנגד הנאשם אמצעים פיזיים קשים, ובית המשפט המחוזי קבע כי שלושה ימים לאחר העינויים, ההודאה כשרה".

מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי>>

"אני מקווה כי מחר יקבע בית המשפט העליון כי הפעלת אמצעים פיזיים כדי לשבור את רוחו של הנאשם, ובשלב שהוא מנוע פגישה עם עורך דין, פוסלת כל הודאה לכאורה שניתנה בעקבות העינויים. ישראל לא רוצה להיות המדינה הדמוקרטית הראשונה שמתירה הפעלת עינויים בחקירה ומאשרת את תוצאות העינויים. הרשעת בן אוליאל מבוססת אך ורק על ההודאה שהוצאה ממנו לאחר לילה של עינויים", מסר עו"ד פלדמן.

עוד באותו נושא:

כל מה שרציתם לדעת על פרשת דומא

תיק דומא: עמירם הורשע ברצח וזוכה מחברות בארגון טרור

אחרי העינויים: שלושה מאסרי עולם נגזרו על עמירם בן אוליאל

בארגון חוננו אמרו אתמול כי ״העוול הנורא שנעשה לעמירם נמשך כמעט 7 שנים. כולנו תקווה כי מחר הוא יבוא על סיומו ובכך יסיר בית המשפט את הכתם המוסרי הנורא הזה מהחברה שלנו".

נזכיר כי בן אוליאל מוחזק בתנאים קשים בבית הסוהר "אשל", כשהוא שוהה באגף השמור, בתא מבודד, ללא מפגש עם אסירים אחרים. היציאה מהתא מותרת לו כשעתיים ביום בלבד לחצר סגורה לבדו. כמו כן, בניגוד לכלל האסירים בשב"ס הוא אינו זכאי לשיחות טלפון למשפחתו ולעורכי דינו, ומשפחתו מורשית לבקרו פעם בשבועיים לכחצי שעה מעבר למחיצת זכוכית. בנוסף, נאסר עליו לצאת לבית הכנסת ולהשתתף במנייני תפילות, והוא מורשה להחזיק כ-5 ספרי קודש בלבד בתאו.