"אדם עמוק, עדין ואכפתי"

כתב אישום מחמיר מאוד הוגש לאחרונה כנגד נערים יהודים סביב אירוע הצתת הבתים בכפר דומא לפני כחמישה חודשים. הנאשמים הוצגו כחוליית טרור, מבצעי פיגועים, שבכוונתם להמית אנשים. בתקשורת מיהרו להוסיף נפח ל"רוצח" ול"עוזרו" כביכול, כבעלי תאוות רצח ואלימות.

שוחחנו עם אנשים שקרובים אל הנערים יותר מאנשי התקשורת, ואלו פרסו תמונה אחרת לגמרי. נערים אכפתיים, אוהבי התורה, העם והארץ שמסרו הרבה במשך שנותיהם הקצרות בכדי לעזור לעם ישראל. מקפידים על מצוות, שמחים, אוהבים ואהובים.

עמירם בן אוליאל, בן 21 מירושלים, הוא הנאשם המרכזי. בן אוליאל, גדל בישוב כרמי צור שבגוש עציון. בגיל 16 הגיע בן אוליאל לגבעות בבנימין. הוא התיישב יחד עם חבריו ברמת מגרון, לאחר מכן בגבעת 904 שהוקמה על יד עמונה, ולבסוף בגבעת גאולת ציון שבגוש שילה, שם התגורר גם לאחר חתונתו.

לפני כשנתיים התחתן עם אוריין נזרי ונולדה להם בת. לפני מספר חודשים, עברה משפחת בן אוליאל הצעירה לירושלים כחלק מתהליך בו התחברו לרב אליעזר ברלנד מחסידות ברסלב. בן אוליאל למד בכולל מספר חודשים שם גם נעצר באלימות על ידי אנשי שב"כ ומשטרה.

"עמירם אדם עדין, מאוד אוהב ואכפתי", אומר חברו, רפאל מוריס בשיחה עם הקול היהודי. "עמירם התעסק בבניה ובחקלאות, ברעיית צאן. התעסק בעיקר ביישוב הארץ, השקיע את כל כולו לעניין, מסור מאוד. עמירם מאוד קשור לארץ ישראל, כואב לו על כל פינוי ועל כל פגיעה ביהודים. הייתי שמח אם היה ככה כואב לעוד יהודים. כל כולו אהבת העם והארץ, התגורר בתנאים קשים והשקיע המון. עמירם מקפיד על מצוות קלה כבחמורה, קובע עיתים לתורה גם בטרמפים וכשסתם יושבים ומדברים הוא לומד בצד. בתקופה האחרונה הוא מאוד התחזק, הלך ללמוד את תורת רבי נחמן ועבר להתגורר בירושלים".

לגבי האמירות בדבר תאוות רצח ודם אומר מוריס "שטויות. לא הייתה לו שום תאוות רצח, דם או אלימות. רחוק מהמציאות. כל מעשיו, בכלל, נבעו מאהבה אמיתית לתורה, לארץ ולעם. הוא מאוד מחושב ולא מתלהם".

|"לוקח את עבודת ה' מאוד ברצינות"

חברו אלישוב הר שלום, מספר על "בחור מאוד עמוק". הר שלום, שלמד איתו בעבר חברותא מוסיף ואומר, כי "אפשר לעשות איתו המון שיחות נפש. הוא תמיד היה נרתם לכל עזרה בישיבה. ברמה החברית הוא אחד שמאוד דואג, ומאוד מתמסר לדברים. זה נקודה מאוד חזקה אצלו. מבחינת עבודה פנימית היה לו מאוד חשוב הספקים ולימודים. היו הרבה וויכוחים בישיבה, אבל הוא פתוח לשמוע את כולם. יש לו לב חם מאוד לכל מה שקורה לעם ישראל. הוא היה דוחף תמיד שיתפללו על חולים ועל עצורי ציון. עמירם חי ברמה לאומית גבוהה. הייתה תקופה שהוא היה בהרחקה והיינו ביד בנימין אצל משפחה והיה לו קשר עם ילדים ועם הנוער של יד בנימין. הרגשתי כל פעם שהנקודה של הזולת מאוד נוגעת לו. מאוד כאב לו והוא הרגיש ערב".

על מצבו של עמירם היום, אומר הר שלום: "אני ממש בוער. אני לא מצליח לישון בלילות מעצם הידיעה שאדם בכלא על דברים שהם בעצם עוולות של השלטון. שבת שעברה הייתה יום הולדת לבת שלו והחסרון היה גדול. עמירם לקח את עבודת ה' מאוד ברצינות. הנושא של הצניעות מאוד חשוב לו ובגלל שהוא כל כך רגיש לזה, הפגיעה ששמענו שהיה לו בחקירות בנושא הזה היא ממש מרתיחה. זה בלבבו ממש, והם עשו הכול כדי לשבור אותו".

הדס טל, רעייתו של רבי דביר טל וכלתו של הרב שמואל טל, סיפרה גם היא לקול היהודי על תקופה בה שהה בן אוליאל בביתם בישוב יד בנימין. "הוא היה גר אצלנו. הוא מאוד עדין ולכן כמעט ולא הרגשתי אותו. צנוע, שקט, בלי דרישות. לא דיבר איתי, שמר עיניים, נעים ועדין.הוא היה לא מורגש, בקטע הטוב. מאוד רגיש ומאוד בשימת לב. לפני פסח הוא היה איתי בבית ולא יכול היה לצאת. אני זוכרת שהוא שאל מה אפשר לעזור וניקה לי את התנור לפסח. זוכרת גם ערב אחד שהגיעו חברים לבקר אותו והם ישבו בפרגולה בחוץ ונגנו בגיטרות והיה נראה שהוא אהוב מאוד. ממש בחור טוב".

לשאלתי איך היא מרגישה כשעכשיו הוא יושב בבית סוהר, ענתה: "אני מרגישה שאנו מחכים למלכות ה'. מחכים שה' יגאל אותנו ברחמים, יש הרבה בלבול והרבה חושך, ופשוט אנחנו מחכים לגאולה".