למה בכלל להתראיין בגלי צה"ל?

"השטח יבער? ח"כ בן גביר הודיע שיקים שוב לשכה בשכונת שייח ג'ראח", כך פרסמו אמש בחדשות 13 את התייחסותם למתרחש בשייח ג'ראח/שמעון הצדיק. עברתי על חשבון הטוויטר של הערוץ ולא מצאתי זכר לדיווח על כך שבליל שבת הציתו ערבים את בית משפחת יושובייב. ככה סתם, בן גביר עשה הבדלה בבית בקרית ארבע ותוך כדי חשב איך אפשר להתסיס השבוע את שכונת שמעון הצדיק.

ב-ynet, שם אמנם דווח על ההצתה בכתבה נפרדת, נתנו כותרת לאירועי הלילה: "אבנים וגז פלפל: 3 פצועים בעימותים בשייח ג'ארח אחרי הודעת בן גביר". 

כלומר האשמים במצב בשייח ג'ארח הם לא הערבים שהציתו 9 פעמים את רכב משפחת יושובייב וכעת הציתו גם את בית המשפחה, אלא בן גביר שהחליט כח"כ לצאת ממשכן הכנסת הנעים והנח ולרדת לשטח ללב המהומה כדי להגן על משפחה יהודית.

ואם לא די בזה אז משטרת המחשבות של גל"צ החליטה להוריד משידור יהודי שהעז לומר שצריך לשבור את העצמות לערבי שזורק בקבוק תבערה על יהודי.

יהודה ליבר, שאחיו נדרס הלילה בידי ערבי בשכונת שמעון הצדיק התראיין ביומן הבוקר של גל"צ אצל אפי טריגר וסיפר על השמירה שהעניקו הוא וחבריו למשפחת יושובייב בזמן שומר החומות. "ערבי שיזרוק בקבוק תבערה על יהודי, שיוציא סכין על יהודי, שיוציא אלה על יהודי, צריך לשבור לו את העצמות", אמר ליבר ומיד הורד משידור על ידי טריגר שטען כי מדובר ב"הסתה לאלימות". ליבר הדגיש קודם לכן כי הוא וחבריו ממש לא חיפשו להכות ערבים אלא להגן על תושבי שמעון הצדיק, אולם לטריגר אמות מוסר משלו.

ואולי בעצם הבעיה לא בטריגר אלא בליבר שעלה לשידור בגלי צה"ל?

בסוף השבוע שעבר נולד "חרם" על גלי צה"ל לאחר שמפקדת התחנה הדיחה את יעקב ברדוגו משידור תכניתו הפופולארית שהיתה בעלת הרייטינג הגבוה בתחנה. ברדוגו, תומך מוצהר בנתניהו, לא בא טוב בעין לרדיו של החיילים שנשלט בידי שר הביטחון וצה"ל. להדחת ברדוגו קדמה הזזת ישי שנרב מיומן הבוקר והדחת אמיר איבגי מהנהלת מחלקת החדשות. 

במחנה הלאומי סערו הרוחות וסיעות הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה הודיעו על החרמת גלי צה"ל עד להודעה חדשה.

כאיש תקשורת שעובד בכלי תקשורת עצמאי עם חשיפה מוגבלת יחסית לכלי התקשורת המרכזיים, אני נהנה לא פעם מפולואפים וראיונות בכלי תקשורת גדולים. זה מגביר את החשיפה, מביא את התכנים של הקול היהודי לקהלים חדשים ומייצר קשרים.

אולם לצד זאת צריך לדעת כי את מי שבאופן שיטתי נלחם בזהות היהודית, מעוות את המציאות ומייצר השתקה וסתימת פיות צריך להחרים.

במקביל, וחשוב הרבה יותר, יש לפתח את האלטרנטיבות. אם זה בקול היהודי ואם בגופי תקשורת אחרים בעלי אורנטציה לאומית.

גם הרשתות החברתיות מביאות עידן חדש שעוקף את כלי התקשורת הממסדיים. חלק ניכר מהכח עבר לידי הציבור. אז במקום להתלונן על גל"צ ולקטר מול הטלוויזיה אפשר לעשות מעשה ולעבור לצרוך תקשורת יהודית ולאומית. אפשר להשקיע בכתיבה ודיווח ואפשר כמובן גם לתמוך בתקשורת עצמאית שאין מאחוריה טייקונים ואינטרסים מסחריים.