האחדות היא ערך נשגב בחייו ובקורותיו של עם ישראל. נקודת השיא של עם ישראל בעומדו מול הר סיני הייתה גם הרגע בו חנה העם כאיש אחד ובלב אחד אל מול ההר.
ואכן החתירה לאחדות בעם היהודי חשובה מאין כמותה, בעיקר בתקופה בה העם והעולם מתמודדים עם משבר המסכן את חייהם של רבים. הקמתה של ממשלת אחדות ציונית היא צורך להתמודדות נכונה וכוללת עם המשבר העובר על העולם.
עם זאת יש להתריע ולהזהיר. השאיפה לאחדות עלולה לסמא עיניים מסכנות קיומיות האורבות למדינת ישראל. על אנשי צוות המו"מ של הליכוד, ובראשם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר התיירות, יריב לוין, להישמר מלהיכנע לתכתיב לפיו בקווי יסוד הממשלה הבאה תיכלל קבלת המתווה המדיני שאותו הציע נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ.
מתווה זה אמנם מאשר לישראל להחיל את ריבונותה על 30 אחוזים משטחי יהודה ושומרון, ואולם טמונה בו הסכמה, נוראה בהיבט העקרוני וטראגית בהיבט המעשי, להקמתה של מדינה זרה על שאר השטח שבלב ארצנו.
מזה שנים קוראת תנועתנו, תנועת הריבונות, להחלת ריבונות ישראל על שטחי יהודה ושומרון. שאיפה זו המגשימה את החזון והחלום הציוני עלתה מהעם אל מקבלי ההחלטות ומשם אל שולחן הממשלה, ואולם לא נקבל תכנית מדינית הממתיקה את גלולת הרעל של הקמת מדינה פלשתינית בריבונות חלקית על הישובים ובקעת הירדן.
על שומרי הסף של הנאמנות לארץ ישראל לעמוד על המשמר בימים אלה של מו"מ קואליציוני ולוודא שסעיפי תכניתו המדינית של הנשיא האמריקאי אינם הופכים גשר בין ימין ושמאל בדרך לממשלת אחדות. הקמתה חלילה של מדינה זרה, ובפרט מדינת אויב טרוריסטית, תהיה גם נקודת שבר אידאולוגית בחזון הציוני וגם סכנה קיומית של ממש לעתידה ולביטחונה. לא נתלה את האידאולוגיה והחזון הציוניים בגחמת סרבנותו הצפויה של מנהיג ערבי זמני זה או אחר. אמירתנו העקרונית והנצחית צריכה להישמע: ארץ ישראל כולה שייכת לעם ישראל ולו לבדו!
בתקופה זו בה אנו, החופרים מזה שנים כדי למצוא מי ריבונות במדבר המדיני, רואים כיצד החזון מתקדם ומוטמע בתודעה ובמעשה המדיני והפוליטי, לא נתייאש גם אם הלחלוחית המדינית שעולה לקראתנו ספוגה בשלב זה בבוץ וברפש. זו השעה להמשיך ולחפור עמוק יותר וביתר שאת מתוך הבנה שאנו קרובים ומתקרבים אל מים חיים של ריבונות שעוד יפרצו וינבעו עם הגשמת החזון.
