הרב כהנא עדיין צודק

'כהנא צדק' – כך אומר הסלוגן הפופולרי. ואכן, בעקבות קריאת הספר החדש והמרתק 'הרב מאיר כהנא – חייו ומשנתו –1983-1976', שכתבה רעייתו ליבי כהנא ותרגמה מאנגלית בתם ציפי קפלן, זכר צדיקה לברכה, אנו נוכחים שוב ושוב שהרב כהנא עדיין צודק.

אנו נוהגים לקרוא סיפורי צדיקים כדי לקבל השראה מאורחותיהם וללמוד כיצד יש לממש ולהגשים את התורה בחיינו באופן הנעלה והנשגב ביותר.

כפי שמתואר בביוגרפיה מקיפה זו, כל דקה מחייו של הרב כהנא הוקדשה באופן מוחלט לעם ישראל, לתורת ישראל ולארץ ישראל. בין במלחמתו בהתבוללות בארצות הברית, בין בקריאתו לעלייה לישראל ובין במאבק לשחרור יהדות ברית המועצות, בקמפיין להרחבת מפעל ההתיישבות ברחבי ארץ ישראל, בקריאה להפיכת מדינת היהודים ליהודית יותר ולהשפיע על יהודים 'לצאת מהארון' ולהתגאות בהיותם יהודים – שליחותו ופעילותו של הרב כהנא סביב השעון היו, בלי ספק, גדולות מהחיים.

כפי שמתועד בספר, חייו של הרב כהנא היו מסע בלתי נלאה של הרצאות, עימותים פומביים, פגישות, הפגנות, כתיבת אין-ספור מאמרים וספרים רבים ומסירת שיעורי תורה. בנסיעותיו לחו"ל הוא מסר הרצאות וראיונות רדיופוניים וטלוויזיוניים בערים רבות ברחבי אמריקה, והטיסות מעיר לעיר נקבעו לשעות הבוקר המוקדמות או לשעות הלילה המאוחרות, כדי לעמוד בלוח הזמנים העמוס לעייפה. את כל זאת הוא הצליח לעשות בעודו מתמודד עם תיקים משפטיים, עם מעצרים ועם מאסרים בגין "פשע" של מחויבות יתר לעם היהודי ובגין מסירותו העצומה למשימות הלאומיות שבהן תמך, מציאות שהציבה אותו דרך קבע בעימות מול יהודים מבועתים מ'טלטול הספינה' שנגרם מפעילות שהייתה בעיניהם 'יהודית יותר מדי'.

כרך זה, העוסק בשנים 1983-1976, הוא המשך לכרך 'הרב מאיר כהנא: חייו ומשנתו, 1975-1932'. הרבנית כהנא, שבמשך שנים רבות הייתה ספרנית בספרייה הלאומית בירושלים, מצליחה כחוקרת מקצועית לשפוך אור על הכמות העצומה של הפעילות וההישגים המאפיינים את עשייתו חסרת המנוח של הרב. הביוגרפיה שהיא העלתה על הכתב אובייקטיבית במידה מעוררת השתאות; אף שהכותבת תומכת בבירור בפעילויותיו ובעמדותיו של בעלה, היא מאפשרת לפעולות, למעשים ולדברים שכתב לדבר בעד עצמם ולהציג את רצף סיפור חייו. מתוך התוכן המרתק קורמת עור וגידים אישיותו הנדירה של הרב כהנא – דבקותו בתורה מתוך מסירות נפש מוחלטת ומתוך נכונות לאתגר, שוב ושוב, את הנורמה, להצהיר בנחרצות על התנגדותו למדיניות הממסד היהודי ולמדיניות ממשלת ישראל, ואפילו לאתגר ממשלות חזקות כמו אמריקה ורוסיה, ובעקבות אלו לשאת עונשי מאסר, ככל שייגזרו עליו, ולהעמיד עצמו ללעג ולקלס בעיני האנשים שהוא מכנה "יהודים של נוחות".

להלן כמה ציטוטים מהספר מדבריו של הרב כהנא המציגים את הפתרון שלו לבעיה הערבית בישראל והרלוונטיים גם כיום:

"אני מתנגד להריגת ערבים. צריך להשתלט על הכפר הערבי שממנו באו זורקי האבנים ולגרש את כל תושביו לירדן".

"אם אויביה של ישראל ידעו שהיא תגן על עצמה בתקיפות ובכוח חסר רחמים נגד כל מאמץ לפגוע בה, הם לא יעזו להרים ראש... הערבים רואים חולשה ישראלית בהיעדר תגובה חזקה [מצדנו], וכל עוד יאמינו בחולשתנו, הם ימשיכו לתקוף ולהרוג יהודים".

כשקבע בית המשפט העליון כי למשטרת ישראל הזכות למנוע מיהודים להתפלל בהר הבית, משום שלדבריהם יש בכך איום על הסדר הציבורי, כתב הרב כהנא:

"הכוונה היא שיש למנוע נוכחות יהודית שגורמת לאלימות ערבית, לא על ידי דיכוי האלימות אלא על ידי שלילת זכויות מיהודים".

גם בכרך זה, כבכרך הראשון של הביוגרפיה המגוללת כרונולוגית את סיפור חייו של הרב כהנא, ייפגש הקורא עם לוחם חסר פחד למען העם היהודי ולמען כבוד ה'. הרב כהנא אמר פעמים רבות כי  הוא מפחד רק מריבונו-של-עולם – לא מבני אדם. מעשיו היו עוצמתיים אף יותר ממילותיו. במאמריו לעיתונות ובהרצאות שנשא ברחבי ארצות הברית, תקף הרב כהנא שוב ושוב את מנהיגי יהדות ארצות הברית על שאינם מעודדים את יהודי אמריקה לעלות ארצה. הוא קרא להקמתו של ארגון עלייה עצמאי (שמא היו אלה הניצנים האידיאולוגיים לארגון 'נפש בנפש'?), הנפרד לחלוטין מממשלת ישראל ומהסוכנות היהודית ושיוקם על ידי בתי הכנסת בכל רחבי אמריקה, תוך שהזהיר מפני שואה של התבוללות רוחנית ופיזית המאיימת להמיט כיליון על יהדות התפוצות. דעתו הייתה נתונה תמיד לחיפוש דרכים חדשות ופתרונות טובים יותר, שיעלו בקנה אחד עם התורה, תוך זקיפת קומתו וחיזוק אומץ ליבו של כל יהודי.

בעבור אדם כמוני, המפיק סרטים, סיפור חייו של הרב כהנא, עתיר הדרמות והעלילות, מעלה בעיני רוחי את הסיפור כסרט מתח המספר את הסאגה של דורו ומתאר את הרגעים הדרמטיים ביותר בהיסטוריה היהודית המודרנית. התיאור המפורט של הרפתקאותיו הנועזות של הרב בצאתו להילחם בממסד גורם לך להרגיש כאילו אתה נמצא איתו על המגרש. הקורא ירגיש את התשישות שחש הרב בהמתינו לטיסה הבאה במסע הרצאות מחוף אל חוף באמריקה, והוא ירגיש גם את הכאב שלו כשנפרד ממשפחתו האהובה בדרכו למעצר מנהלי בכלא רמלה לתקופה בלתי ידועה. בין שיאי התקופה בת שש השנים שבה מתרכז כרך זה, אפשר להצביע על האקטיביזם הקולני שלו למען יהודי ברית המועצות, על הקמפיין שלו למען ההתיישבות היהודית בחברון ובשכם, על התנגדותו הנחרצת לניאו-נאצים באזור שיקגו ועל מאסרו בכלא מעשיהו, שבו כתב לרעייתו:

"אני כאן במעשיהו. הוא טוב יותר מבתי סוהר אחרים, אבל האוכל גרוע (ולא כשר כל כך) [הוא חשש שעובדי המטבח הערבים עלולים לערבב את כלי הבשר עם כלי החלב]. מה שטוב הוא שיש לי זמן ללמוד תורה כל היום".

אפיזודות מרתקות אחרות בספר הן הקמתה של תנועת 'כך' וקמפיין הבחירות לכנסת, המאבק על ימית, המאבק על זכויות היהודים בהר הבית, שירות המילואים של הרב כהנא ברמאללה ומלחמתו היצירתית מול השמאל הפוליטי והאידיאולוגי.

אלו רק חלק קטן מהנושאים שבספר בן חמש מאות העמודים, שממנו ניכרים היטב חוכמתו של הרב כהנא, שנינותו ואמונותיו הבלתי מתפשרות.

ישנה גם הצצה נדירה לחייו הפרטיים, כבעל מסור וכאב אוהב, הדואג תמיד לחינוך ילדיו ולרווחתם, אפילו בעיצומן של התקופות הסוערות ביותר בחייו.

הביוגרפיה הזאת היא תיאור נפלא של יהודי נפלא והיא מעוררת השראה ומציבה מול כולנו דוגמה אישית ומופת.

לסיום, אזכיר את תרגומה לעברית הברור והמדוקדק של ציפי קפלן, זכר צדיקה לברכה, בתו של הרב מאיר כהנא. ציפי עסקה רבות בפעולות חסד בלתי-נלאות, והכול בצניעות, בקלילות ובחוכמה, כשחיוך נסוך על פניה. תמיד היא הייתה מוכנה לתת עוד ועוד מעצמה לכל יהודי, עד יומה האחרון ממש. יהי זכרה ברוך.