יהודים של מסירות נפש

מספרים על הרב לוינגר זצ"ל, כשבאחת מהעליות לסבסטיה ירד גשם והמתנחלים הרטובים אחזו בקרטונים על ראשיהם מפני הגשם השוטף. "אתם בטח חושבים שכעת אתם מוסרים את הנפש על ארץ ישראל?"" אמר הרב, "דעו לכם שזו לא מסירות נפש. אלו בסך הכל קרטונים על הראש"...

נזכרתי בסיפור הזה כאשר ישבתי לכתוב דברים על הרב אריה קורן זצ"ל, שהסתלק לאחר ייסורים קשים יממה לאחר פטירת הרב לוינגר. מלווית הרב קורן נסענו לניחום אבלים בבית משפחת לוינגר.

אינני מוסמך כמובן לערוך חשבונות שמיים, אך נראה לי בהחלט ששני יהודים אלו לא הסתפקו באחיזת קרטונים בגשם, אלא חיו חיי מסירות נפש.

דיו רב נשפך ועוד ישפך בתיאורים על מסכת חייו של אבי ההתיישבות (כולה, לא רק חברון, הדגיש ידידו ותלמידו הרב מנחם פליקס מאלון מורה). התקיפות הרבה מחד - גם כלפי הגויים, גם כלפי הממשלה וגופי הממסד, וגם בעת שהיה צורך מול לחצים וגינויים פנימיים בתוך ההתיישבות ובקרב תלמידי הרצי"ה זצ"ל, אך העדינות, אהבת ישראל אין קץ, ומתן מקום אמיתי לדעתם של כל נער וילדה מאידך.

ביום חמישי הגענו לבית האבלים של משפחת קורן. לדמותו המיוחדת התוודעתי לפני קצת יותר מחצי שנה. הרב קורן, שבשנים האחרונות היה חולה מאוד וסבל ייסורים קשים, עקב בדאגה אחר המתרחש בישיבת 'עוד יוסף חי' שנכבשה בידי שוטרי מג"ב וכוחות צבא. הרב כאב מאוד את כאב הישיבה, ושתיקת מרבית הרבנים וראשי הציבור העציבה אותו מאוד.

הוא ניסח מכתב בנושא ושלח אותו לרבנים רבים, וביקש להתראיין על כך גם ב'קול היהודי', אותו אהב מאוד כפי שהעידו בניו.

התפעלתי מהיהודי המיוחד. אדם חולה מאוד. הדיבור קשה עליו ביותר, אך ממש במסירות נפש מבקש להתראיין בשיחה ארוכה על נושא, שאיך נאמר, לא ממש בקונצנזוס. בנו סיפר כי מלבד המכתב, גם התקשר לרבנים שונים וביקש מהם לפעול בנושא הישיבה. גם בשבוע האחרון לחייו הדגיש לבנו כי יש להמשיך ולפעול למען החזרת לומדי התורה לבית המדרש. אמש, לאחר שדווח בערוץ 10 כי הישיבה תשוב בעז"ה לבעליה בשבוע הבא, קיבל בנו הודעות בנוסח "המשימה הראשונה של אביך הצדיק לאחר הגיעו לכסא הכבוד נענתה בהצלחה".

בהמשך התראיין הרב קורן פעם נוספת בקול היהודי ואמר כי על החיילים והשוטרים לסרב פקודה ולא להשתתף בתפיסת הישיבה. פעם נוספת ראיינתי את הרב סביב הבחירות ותמיכת הרב קורן במפלגת 'יחד' ובמיוחד ב'עוצמה יהודית' וברוך מרזל. הסוגיא שעלתה היתה החשש מפני תכניתו המדינית של נפתלי בנט למסירת שטחיAלערבים. הרב קורן הדגיש שוב ושוב את עמדת ראשי ישיבת מרכז הרב לדורותיהם נגד מסירת ולו גרגר מאדמת ארץ ישראל.

הרב קורן לא פחד מאיש. יש את דרך התורה. נקודה. לכנס מפלגת 'יחד' בבית אל הגיע הרב קורן למרות היותו מרותק לכסא גלגלים ומחובר למכשירים שונים. במהלך דבריו דרש כי מוציאי חוברת בה נכתב כי החיבור עם עוצמה יהודית הוא "טעות גדולה", יתנצלו על דבריהם בפני אנשי עוצמה יהודית. העובדה כי מוציא החוברת ישב בסמוך אליו, לא בלבלה אותו. אין עיגול פינות, אין פוליטיקלי קורקט. זו דרך התורה. נקודה.

את דרכו זו למד כפי שהדגיש, מהרב צבי יהודה, הרב ישראלי והרב שפירא זצ"ל, ראשי ישיבת מרכז הרב אצלם למד כ-30 שנה. בלימוד התורה וההלכה העמיק גם אצל הרב שלמה פישר, הרב יהושע רוזן והרב זלמן נחמיה גולדברג יבדלו לחיים ארוכים.

לשיעורי מורו ורבו הרב זלמן נחמיה גולדברג, הגיע במסירות נפש מדי שבוע, ופספס רק את השיעור האחרון, מספר ימים לפני שהסתלק. הדבר היה כרוך בנסיעה ועלייה במדרגות עם כסא גלגלים ומכונת הנשמה, אך עבור הרב קורן דברי התורה היו אוויר לנשימה.

בצוואתו ציין בהכרת הטוב מופלאה כל מי שסייע ועזר לו, אפילו בפרטים קטנים, וביקש להזכיר אותם בשבעה ולמסור להם תודה. בנוסף ביקש לומר במשך השבעה משניות לפחות 3 פעמים ביוםכחצי שעה, כי הלימוד מועיל לנפטר יותר מכל הסיפורים על חייו. ביקש גם לא לומר דברים בטלים ולהקפיד על הפרדה בלוויה ובשבעה.

בניו סיפרו כי היה מקפיד לקום בכל בוקר לפנות בוקר, בסביבות השעה 3 או 4. עד שחלה הקפיד מאוד על טבילה במקווה טהרה בכל יום. בקשתו בצוואה על כך שכל אחד מהילדים ישתדל ללמוד 13 שעות תורה ביום, נותנת טפח מעמלו שלו בתורה.

הרב קורן היה ממקימי תלמוד התורה מורשה בגבעת שאול בירושלים, תלמוד תורה שהפך לאב טיפוס של עשרות תלמודי תורה בכל רחבי הארץ. תלמידים ותיקים זוכרים גם כיום, ממרחק של כ-35 שנה, את זקנו המלטף בעת שלימדם את אותיות הא"ב. כשאחד מבניו היה בכיתה ח' הקים את הישיבה הקטנה מורשה.

לפני כארבע שנים, לאחר שמחלתו החמירה, עבר מגבעת שאול לבית אל, להתגורר סמוך לילדיו. בשנה האחרונה הוציא עלון פרשת שבוע. את הגליון האחרון הוציא בפרשת "אחרי מות - קדושים".