הפקרות: בימה"ש העליון שחרר ערבים שביצעו לינץ' ביהודי

שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון, קבעה אתמול (ד'), כי שני ערבים הנאשמים בלינץ' החמור שנעשה במהלך פרעות תשפ"א בעיר טמרה שבגליל, ביהודי תושב מצפה אביב, ישוחררו למעצר בית בפיקוח אלקטרוני ובתנאים מגבילים כפי שהחליט בית המשפט המחוזי בנצרת, בניגוד לעמדת המדינה.

כתב אישום כנגד 6 ערביי העיר הוגש ביום ד' תמוז תשפ"א ומייחס להם עבירות של מעשה טרור, חבלה בכוונה מחמירה וחבלה במזיד ממניע גזעני. בנוסף יוחסו עבירות ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות.

כזכור, ביום ב' סיון, סמוך לחצות, השישה התאספו באזור כיכר השעון בעיר טמרה, זמן קצר לאחר שפוזרו ההתפרעויות שהתרחשו במקום שכללו זריקות אבנים ובקבוקי תבערה וירי זיקוקים לעבר רכבים. 

אותה שעה נהג ברכבו תושב מצפה אביב, כבן 40, דרך העיר טמרה. בהגיעו סמוך לכיכר, נאלץ להיעצר ולעמוד בפקק תנועה שנוצר. בהמשך ניגש ערבי שהיה במקום לרכבו ושאל אותו אם הוא ערבי, ומשהשיב המתלונן כי הוא יהודי, צעק האחר "יהודי, יהודי". בשלב זה התגודדו הנאשמים לצד תושבים נוספים מטמרה סביב הרכב במטרה לתקוף את המתלונן ואת רכבו. הם חבטו ברכב, ניפצו את השמשות ופגעו יחד ביהודי באמצעות בעיטות ואגרופים, וכן באמצעות השלכת אבנים על היהודי והכאתו באמצעות מקלות וכלי גננות שהיו ברכבו. 

על פי כתב האישום, בהא אבו אל היג'א, בעט בדלת של הרכב והכה את הנהג פעמים רבות עם מקל בפלג גופו העליון; מחמד אבו רומי, נכנס לתוך הרכב דרך דלת הנוסע, ותקף את הנהג באגרופים סטירות ובעיטות. ליהודי ממצפה אביב נגרמו חבלות חמורות ופציעות רבות כגון שברים קשים בחוליות, חתך לאורך הצוואר, חתכים סמוך לאוזן שהצריכו תפרים, חתך בירך, שטפי דם, שריטות וסימני חבלה באזור החזה והצלעות בצד ימין, פציעות בקרקפת ומספר כתרים שהיו בחלק התחתון של פיו הופלו. 

עוד צוין בכתב האישום כי הפעולות המתוארות נעשו ממניע לאומני-אידאולוגי, ובמטרה להטיל במתלונן נכות או מום או לגרום לו חבלה חמורה, וכן במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור. השניים הודו במעשים.

בתסקיר שהוגש בעניינו של בהא אבו אל היג'א, ציין שירות המבחן כי להערכתו בהא נוטה להסתרת עמדותיו ותפיסותיו האדאולוגיות באופן כללי. שירות המבחן העריך כי "קיים סיכון בינוני להישנות התנהגות דומה בעתיד אולם במצבים ועתות חירום ומשבר על רקע פוליטי-מדיני כפי אלו שהיו ברגע למעצרו, סיכון זה עשוי לעלות משמעותית". בתסקיר שניתן בעניינו של מחמד אבו רומי נכתבו דברים דומים אך במסוכנות נמוכה יותר. לפיכך המליץ שירות המבחן, הן לגבי בהא הן לגבי מחמד, על מעצר באיזוק אלקטרוני במקומות שהוצעו המרוחקות גיאוגרפית מטמרה, מקום מגוריהם של השניים כאמור. 

המדינה ערערה לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת לשחררם למעצר בית וביקשה כי הנאשמים יושארו במעצר מאחורי סורג ובריח. לטענת המדינה, המעשים המיוחסים להם מלמדים על מסוכנות גבוהה ביותר, אכזריות קשה והיעדר פחד מפני החוק, וכי מעשי כלל הנאשמים בתקיפה הקשה מעוררים חלחלה ומעידים על חומרה מיוחדת, וזאת אף ביחס לאירועי "לינץ'" אחרים שאירעו באותה תקופה גם במקומות נוספים בארץ. 

המדינה ציינה כי החלטות בית המשפט המחוזי נעדרות התייחסות מהותית לרקע הלאומני-אידאולוגי לביצוע המעשים ולהיותם של החשודים ראש לתוקפים, והפנתה להתרשמות שירות המבחן שלפיה התוקפים הסתירו את עמדותיהם האידאולוגיות באופן כללי וכלפי גורמי אכיפת החוק בפרט. 

המדינה ציינה כי במכשיר הטלפון של בהא נמצאו תמונות בהן צילם את עצמו במקום הלינץ', כולל תמונה בה מופיעה ידו מגואלת בדם. הפרקליטות טענה כי אם בית המשפט היה מתייחס לנתונים המדאיגים שהוצגו בפניו, היה מגיע למסקנה כי מסוכנות התוקפים גבוהה, בניגוד להערכת שירות המבחן. עוד אמרה כי החלטות בית המשפט המחוזי נעדרות התייחסות למצב הבטחוני הנפיץ ומציינת כי אמנם המצב נדמה על פניו כשקט, ואולם "די במשב רוח קלה על מנת שתבערנה מחדש את השטח". 

המדינה ציינה כי אותו בית משפט כבר קבע בעבר כי מעשים שבוצעו מתוך להט אידאולוגי ועל רקע רוחות סוערות, מלמדים על חשש משמעותי שהתוקפים יעשו זאת שוב וכי אין בהרחקתם מסביבתם הבעייתית כדי להפחית ממסוכנותם, משום שהיא אינה קונקרטית ואינה תלויה במקום. 

עוד טוענת המדינה בערעור, כי בית המשפט פעל בניגוד לחוק המעצרים הקובע כי לא יוטל מעצר בפיקוח אלקטרוני לגבי מי שנאשם בעבירות המפורטות בו, "אלא אם כן שוכנע בית המשפט, מטעמים מיוחדים, כי בשל נסיבות ביצוע העבירה או נסיבותיו המיוחדות של הנאשם, ניתן להסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני". המדינה טוענת כי הנימוק בדבר טיב החלופות שהוצעו אינו יכול לשמש "טעם מיוחד", כמו גם נתוניהם האישיים של התוקפים, ומפנה לפסיקה שממנה עולה, לטענתה, כי גיל צעיר, היעדר עבר פלילי, מפקחים ראויים והמלצה של שירות המבחן – כולם אינם בגדר טעמים מיוחדים - בניגוד מוחלט למה שקבע בית המשפט במקרה הנ"ל. 

השופטת ברון קבעה בסיכום דבריה, כי לאחר עיון בכתובים ושמיעת הצדדים, לא ראתה מקום להתערב בהחלטת המחוזי. לדבריה, המעשים המיוחסים למשיבים הם אכן חמורים מאין כמותם; התסקירים שנערכו בעניינם אינם חיוביים לחלוטין; אין חולק על המסוכנות הנשקפת מהם, ואכן איזוק אינו מהווה מענה "הרמטי"; ואולם, במכלול הדברים שתוארו, כותבת ברון, בנוסף לגילם הצעיר של התוקפים והעדר עבר פלילי, ניתן לראות משום "טעמים מיוחדים" המאפשרים "להסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני", כדרישת חוק המעצרים.

בסיום דבריה אמרה ברון שוב, כי המעשים המיוחסים לתוקפים הם בעלי חומרה יתרה; ועם זאת יש לזכור כי בשלב זה עומדת למשיבים חזקת החפות, ומטרת המעצר היא אך להפיג את מסוכנותם – ולא להענישם. 

כאמור, ערר המדינה נדחה, והתוקפים בלינץ' הקשה יועברו למעצר בפיקוח אלקטרוני, כפי שהחליט בית המשפט המחוזי.

לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >> | הירשמו לניוזלטר שלנו >> | ​הורד את האפליקציה של הקול היהודי >

ברשתות החברתיות הצביעו על העיוות המוסרי הנהוג בפסיקות בבתי המשפט הישראלים. 'אדם גולד' כתב בחשבונו: "אז כמה זה יפתיע אתכם שאשת השמאל הרדיקלי ענת ברון, שחררה היום לחלופת מעצר שניים מהפסיכופטים שביצעו את הלינץ' בטמרה ובתוכם גם ערבי נאצי ששמע ששלפו יהודי מרכבו, שעט אליו באמוק, פוצץ אותו באכזריות עם מקל ואז צילם סלפי בזירת הלינץ' עם ידו "מגואלת בדם"?"

עוד כותב גולד: "אל תצפו משופטת בעליון לבנות קונסטרוקציה משפטית שתקבע שנשקפת ליהודים מסוכנות אינהרנטית מערבי נאצי אלים ואידיאולוגי שפורע ביהודים רנדומליים, למרות ששירות המבחן מזהיר שהסיכון 'עשוי לעלות משמעותית' על רקע פוליטי!"

"בהמ"ש העליון - או יותר נכון רוב שופטיו שנמנים על שוליים פוליטיים סהרוריים - מפקיר את בטחון הציבור. אין פה הגדרה אחרת. העובדה שלמרות השיטתיות בפרעות תשפ"א, המערכת משחררת לאיזוק אלקטרוני פסיכופטים שצילמו סלפי מדמם בלינץ' היא ביזיון מוסרי, לאומי ומשפטי. מדינה בהתאבדות", דברי גולד.