חייל בדואי התגלה כמרגל מטעם ארגון טרור

הותר לפרסום כי בדואי שהתגייס לצה"ל נחשף כחבר בארגון טרור.

שחאדה אבו אלקיעאן, בדואי כבן 25 מהפזורה הבלתי חוקית חורה שבנגב, התגלה לאחר גיוסו לצה"ל כחבר בארגון "כתאאב אלמוג'הדין" ארגון טרור הפועל ברצועת עזה.

אבו אלקיעאן, נעצר לפני מעט יותר מחודש לחקירה בשב"כ במהלכה התברר כי ביצע בשביל ארגון הטרור משימות שונות, כשבכללן איסוף מודיעין, צילום אתרים בישראל וכן גניבת אמצעי לחימה בכדי להעבירם לידי גורמי טרור.

שחאדה הונחה על ידי ארגון הטרור להתגייס לצה"ל, בכדי להמשיך באיסוף מידע פנימי מתוך הצבא ולקדם פעילות טרור.

לדברי שב"כ מעצרו של שחאדה בוצע מספר ימים לאחר גיוסו לצה"ל.

לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >> | הירשמו לניוזלטר שלנו >> | ​הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>

עוד עלה בחקירה כי המניע לפעולותיו הינו הזדהות עם ארגוני הטרור ברצועת עזה וכן רצונו לנקום בגין פעולות אכיפה שביצעו רשויות המדינה למול משפחתו בגין בניה בלתי חוקית.

עם תום חקירתו בשב"כ, הוגש כנגד שחאדה כתב אישום על ידי הפרקליטות במחוז דרום, המייחס לו עבירות ביטחוניות חמורות.

מתנועת רגבים נמסר בתגובה: "סוגיית הפזורה הבדואית התחילה כאתגר אזרחי והפכה עם השנים לאיום בטחוני. אנו עוקבים במשך שני עשורים אחר נסיונות ההסדרה הכושלים של ממשלות ישראל, שיצרו מצב של מדינה בתוך מדינה: מדינת בדואיסטן. הבעיה היא לא תקציב אלא משילות ואכיפה, ככל שמדינת ישראל תימנע מאכיפת החוק האיום הבטחוני רק ילך ויגדל."

בצה"ל ובמשטרה מעודדים גיוס ערבים ובדואים

בקול היהודי פירסמנו לאחרונה כי על אף הקצנה הולכת וגוברת בקרב הציבור הבדואי, בצבא ובמשטרה מנסים לעודד את צעירי המגזר הבדואי להתגייס לשורותיהם.

במהלך מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, וכן במהומות שהתחוללו בדרום לפני כחצי שנה בעקבות נטיעות שביצעה קק"ל בנגב, עלתה אל מעל לפני השטח התופעה רחבת ההיקף בקרב המגזר הבדואי, שרבים מתוכו מגלים הזדהות עם חמאס וארגוני טרור נוספים.

כחלק מהגורמים להקצנה במגזר נטען כי חלק הולך וגדל מהדור הבדואי הצעיר הם צאצאי "איחוד משפחות". מנתונים שמסר ראש השב"כ רונן בר לשרת הפנים איילת שקד עולה כי 40% מהמעורבים במהומות בנגב בעקבות הנטיעות שביצעה קק"ל הם צאצאי "איחוד משפחות, ובעצם אחד מהוריהם הינו ערבי מיהודה ושומרון.

עוד יש לציין בהקשר זה כי רבים מהבדואים ומהמגזר הערבי בכלל רוכשים את השכלתם בחינוך, רפואה ותחומים נוספים באוניברסיטאות ובמכללות הערביות ביהודה ושומרון, וכשהם חוזרים לביתם הם מעבירים את החינוך שרכשו לילדיהם ולתלמידיהם.

מדו"ח של מבקר המדינה מלפני כ-5 שנים עולה כי במערכת הביטחון רואים בעידוד הגיוס של החברה הבדואית לצה"ל יעד לאומי. "כדי לממש את היעד הלאומי של הגדלת שיעור הבדואים המתגייסים לצה"ל, נדרש שילוב כוחות בדרג המיניסטריאלי הבכיר ביותר ובהם שר החינוך, שר הבינוי והשיכון ושר האוצר ומעקב שוטף בנושא, למשל באמצעות ועדת שרים רלוונטית", נכתב בדו"ח.

מי בודק את השוטרים הערבים?

נזכיר כי בקול היהודי פירסמנו לאחרונה כי בחוברת משטרתית שחוברה על ידי מדור מחקר ומדיניות של אגף התכנון והארגון במשטרת ישראל, ועסקה בגיוס שוטרים ערבים, הומלץ לוותר על נהלים של ביטחון שדה ולגייס שוטרים ממשפחות המעורבות בפשיעה, במטרה להגדיל את מספר השוטרים הערבים בישראל.

בפרק ההמלצות נכתב "בשל החשיבות של גיוס שוטרים ערבים וההשלכות הרחבות לכך, יש להשקיע מחשבה ויצירתיות כדי להתמודד עם החסמים לגיוס שוטרים ערבים (למשל, קרוב משפחה עם תיק פלילי). יש לאפשר למפקדי התחנות 'לשחק תפקיד' בגיוס שוטרים ערבים לתחנה שלהם. אפשרות אחת היא לאפשר להמלצת מת"ח לגייס מועמד/ת לעמוד נגד דחיה בשל שיקולי ביטחון שדה. ניתן גם לאפשר תקופה משמעותית של התנדבות ("תקופת ניסיון") שלאחריה יוכל המת"ח להמליץ על הגיוס למשטרה".