שתי דמויות עומדות מאחורי אותן הקלטות שהרעידו את המדינה. האחת הבמאי אברהם שפירא (שגם איתו נפרסם ריאיון בקרוב בע"ה) והאיש השני שאותו מורה איש השב"כ לעצור לפנות בוקר היה הרב יוסי אליצור מישיבת עוד יוסף חי. בהקלטות נשמע א' ראש המחלקה היהודית בשב"כ מדבר בהזדמנויות שונות עם סנ"צ מועלם מפקד ימ"ר ש"י. הם מדברים על עצורים פוטנציאלים מתושבי יצהר, ''הם מתחמשים"! אומר שם איש השב"כ למועלם, ''הם פצצה מתקתקת", "זרוק אותם בתא עם עכברים", "בלי ראיות, תמיד אנחנו עוצרים אותם בלי ראיות", "שופט? (שביקש לראות את הראיות המדוברות) מיהו בכלל? שיקפוץ לי..."
בשיחה שבה מדברים השניים על הרב יוסי אליצור, ראש ישיבת 'דורשי יחודך', ור"מ בישיבת עוד יוסף חי - מתלונן איש השב"כ מדוע לא באו לעצור את הרב אליצור לפנות בוקר בביתו. והשיחה מתקדמת לגבי השאלה האם יש בכלל 'בשר' בטענות כנגד הרב אליצור, ומה יהיה אם הרב לא יסכים לפתוח את דלתו בפני השוטרים כאשר אין בידם צו חוקי כלשהוא.
הרב יוסי אליצור הוא גם בן דוד שלי והאמת שלראשונה אני משוחח איתו על האירוע הזה לפרטים. על השיחה עצמה שנערכה אודותיו בין השב"כ לבין מפקד ימ"ר ש"י, הרב אליצור כמובן לא ידע על השיחה שמנהלים אודותיו, אבל הוא בהחלט הבחין לאורך זמן במה שהוא מכנה "התנהלות מאוד מוזרה של משטרת ישראל" כלפיו. "זה גרם לי להבין כבר אז שהשב"כ ברקע".
"הם התחילו להעביר לי מסרים 'אנחנו רוצים לדבר איתך'. זה משהו שקורה מידי פעם, בשב"כ מאוד אוהבים להלך אימים על אנשים. ואיך הם מפחידים את האנשים? באמצעות שיחות כאלו, זו השיטה".
"הרבה פעמים כן, בהחלט. כי אנשים תמימים, ומבוהלים אז משתפים פעולה. אני והתלמידים בישיבה לא נפגשים איתם כבר הרבה שנים. נמנעים מהדבר הזה של שיחות הפחדה ואיומים.
"אני כן מאוד שמח לפגוש יהודים מכל הסוגים ולשוחח. אבל לדבר עם אנשים שבאים אלי במחתרתיות סודית, באלימות, בכוחניות מסכסכת – אני מאוד מצטער – זה לא הסגנון שלנו".
"ואז הבנתי שקורים דברים מוזרים. פתאום מתקשר אלי חוקר ממשטרת אריאל, ומזמין אותי לחקירה. כלומר לשיחה בחקירה. אמרתי לו 'תשמע, אני עובד לפי הכללים. אם אתה רוצה חקירה, תשלח הזמנה מסודרת, זה לא ככה בטלפון'.
"הנסיון הבא היה שוב חוקר ממשטרת אריאל, ואני שוב מסרב בנימוס להזמנה התמוהה. ובשלב הזה פתאום משטרת אריאל נעלמה מהתמונה. אין פניות עוד, אין טלפונים. הטלפון הבא היה מיחידה אחרת במשטרה, ימ"ר ש"י".
"פתאום מופיע שוטר בישיבה" מתאר הרב אליצור - "שוטר סיור, חביב דווקא, באמצע קריאת התורה בתפילת שחרית, והוא נותן לי ביד הזמנה לחקירה. פניתי לעורך דין וסיפרתי לו על ההתנהלות, ואיך הדברים עוברים מיחידה אחת לאחרת, שיבדוק בפנייה מסודרת בכתב מה הסיפור.
"באותו שלב פנה אלי חבר מההתיישבות, ואמר לי 'שמע, מפקד המרחב התקשר, הם מאוד נבוכים כי השב"כ רוצה להביא אותך לשיחה, והמשטרה לא רוצה לעשות את זה בכח'. החבר הציע לתווך ולקיים את השיחה אצלו. ביקשתי לחשוב על הדברים, כי אני לא שלם עם שיתוף פעולה כזה. בכל אופן נחסכה ממני ההתלבטות כי הם הזמינו אותי לחקירה, והחלטתי ללכת".
הרב אליצור מגיע לחקירה ומתאר את האופן שבה התנהלה. "החוקר פשוט הטיח בי רשימת חשדות ארוכה, בערך כל מה שקרה בשומרון בחודשים שעברו מתחילת המלחמה.. זו היתה פשוט חקירה לא חוקית בעליל, היום כולם כבר יודעים את זה".
"כי אתה לא יכול לחקור בן אדם שאין לך באמת חשדות נגדו, זה ברור! הם רוצים לשבת לכוס קפה, וממציאים חקירה, החוק ממש לא מעניין אותם"
הרב אליצור מתאר עוד פרקטיקה חמור שהחוקר שעמד מולו השתמש בה: "הוא ביקש ממני להניח את הטלפון על השולחן. חשבתי הוא רוצה שאני לא אדבר עם אנשים אחרים באמצע או משהו. ואז פתאום הוא לוקח את הטלפון ואומר לי 'זה מוחרם'. שאלתי מה זאת אומרת, אבל הם מלאים בזלזול, הכללים לא משחקים שם כלום. אני לא חשוד באמת במשהו, זאת חקירה לצרכים פסיכולוגים בלבד, והם מתנהגים איתי כמו עצור, לוקחים טביעות אצבע, ודי אנ איי, והכל. סתם להשפלה".
"אמרתי דבר פשוט, אני לא קשור לכל האירועים האלו, אני יושב בישיבה ולומד תורה, ומלמד תורה. זו היתה באמת סתם חקירה, והיא גם נגמרה די מהר, אפילו לא החתימו אותי בסיום החקירה על כלום... וכמובן אחרי כמה זמן הודיעו שהתיק נסגר".
אבל האירוע המקומם הזה לא הסתיים. "לקראת סיום החקירה אני רואה שני ברנשים עם כובעי מצחיה מסתובבים במסדרון, הבנתי כבר שזה שב"כ. הם נכנסים לחדר, ויש שם אדם שלישי עם מסכת קורונה, והוא חוסם לי את היציאה מהחדר אחרי החקירה. אמרתי 'אני הולך. סיימתי, אין שום סיבה חוקית שאני צריך להישאר פה'. אבל הם חסמו לי את היציאה ואז התחילו לאיים: 'אם זה יימשך ככה, אנחנו נתפוס לך שוב את הישיבה'."
האיום הזה הוא על רקע אירוע חמור שפורסם בעבר שבו בצו של בוגי יעלון כח מג"ב השתלט על בניין הישיבה, וישב שם כשנה וחצי. הכוח אף הפך אז את בית המדרש לחדר כושר. כיום כבר ברור לכולם שזה הכל היה עבודה של השב"כ. וכך הם השתמשו באירוע החמור ההוא כדי להלך אימים על הרב אליצור בסיום חקירתו כדי להזכיר לו את יכולתיהם. "אני כמובן לא הגבתי ולא התייחסתי" מספר הרב אליצור "אמרתי להם, אתם מתנהגים בכוחנות אני לא מדבר ככה".
הרב יוסי גדל בירושלים, בשכונת קרית משה להורים תלמידי הרב צבי יהודה קוק זצל, 'גדלתי בהשראתו ותחת כנפיו'. בהמשך אחרי לימוד בישיבת קדומים ושירות צבאי, הגיע הרב יוסי לשכם לישיבת עוד יוסף חי, ובחר ללכת בדרכו של הרב יצחק גינזבורג. הישיבה היא לכאורה ישיבה ככל הישיבות, ולומדים בה במשך סדרי היום מסכתות גמרא קלאסיות, מסדר נזיקין ועוד. בנוסף לומדים בישיבה חסידות ובעיקר תורת חב"ד.
"מי שבאמת עזרה לנו מאוד באירוע הזה היא חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ועל כך אנחנו מאוד מודים לה" אומר הרב אליצור – "היא ארגנה אז ביקור רשמי של שרים וח"כים בישיבה. באו השרים מאי גולן, והשר וסרלאוף, טלי גוטליב שלחה לנו מכתב. היה חשוב ללימור שכולם ידעו שאנחנו לא לבד, והרגשנו שזה משמעותי מאוד כי ההפחדות והכוחנות עובדים רק במסתרים, רק אם הם מצליחים לבודד ולהפריד ביננו. כאשר הציבור ונבחרי הציבור מודעים למה שקורה, השב"כ חושש להפעיל את האלימות שלו, ואנחנו יכולים להמשיך בלימוד בזכות הציבור שתומך".
אז מדוע בעצם השב"כ כבר שנים ארוכות מתנכל לישיבת עוד יוסף חי, לדורותיה? הרב יוסי מזכיר כי מקום משכנה המקורי של הישיבה היה כידוע בקבר יוסף, ולכן היא גם מצפה לחזור לשם בכל רגע – "הגיע הזמן לתקן את החרפה הזו שעם ישראל ברח משכם. וכמו יוסף הצדיק אנחנו מעזים לחלום רחוק, ומוכנים לשלם מחיר על החלומות האלו".
את החלומות האלו הרב יוסי מגדיר: "אנחנו חולמים על מלכות ישראל מתוקנת, מלכות ישראל בדיוק לפי התורה. לפי הנגלה של התורה וההלכות, ולפי העומק של פנימיות התורה. אנחנו באמת מאמינים שזה לגמרי אפשרי במציאות של עם ישראל, וזה כנראה מאוד מלחיץ את מי שזה מאיים עליו".
"ספר תורת המלך למשל, (שהרב יוסי אליצור שותף בכתיבתו) נועד לסדר את דיני מלחמה לפי התורה – כמה רעש והיסטריה הוא יצר, בהלה אדירה וכותרות זועקות. הם עצרו את הרבנים שכתבו ואפילו את הרבנים ש'העזו' לתת הסכמה על הספר, ולבסוף התיק נסגר בלא כלום. למה? כי מדובר בסוגיות למדניות, בכללים של התורה כמו בכל סוגיה, ככה אנחנו רוצים לחשוב. אנחנו נחושים להיות בני חורין לחשוב בכל סוגיה ציבורית בצורה פתוחה, לפי התורה. אנחנו לא מוכנים להיכנע להפחדות, ולכן ממשיכים".
"יש כאן תלמידים שהתגייסו לצבא, ויש במילואים, ויש הרבה תלמידים שממשיכים בלימוד, לשקוד יום יום על התורה בגלל החשיבות העצומה של חיזוק הרוח. לחזק את הצדק שעומד מאחורי הלחימה הזו".
"התלמידים שלנו, כל אחד בדרכו תומך במלחמה של עם ישראל. אם זה בבית המדרש, או בצבא, או ביישוב הארץ בחוות ובגבעות. וגם כמובן החזית התקשורתית, הקול היהודי זה בסוף תלמידים של הישיבה שבאו עם האמירה של הישיבה והחשיבה הישרה הזו, והיכולת לחלום רחוק, ולהכניס את החלום אל תוך המציאות בלי להתבלבל. זה דבר שפעל המון במציאות בשנים האחרונות. בזירה הציבורית הקול הזה נגד הזרם המקובל ועשה הרבה סדר, ויישר את הראש לאנשים שהלכו עם הזרם.
"החשיבות של הצדק היא קריטית, כי מעבר לתחושות הבריאות אחרי הטבח, חובה לחדד טוב ולהבין על מה באמת נלחמים, ואיך נלחמים. אם מצב הרוח והתחושות הבריאות לא מבוררות היטב בבית המדרש – הם לא יחזיקו מעמד ותהיה שחיקה מסוכנת. לכן חשוב לחדד עד כמה אסור לרחם על האויב, ועד כמה אסור שתיפגע שערה אחת משערת ראשו של חייל שלנו. זה היה חסר מאוד במשך שנים, עכשיו זה נראה שיש ב"ה שיפור בזה, צהל בסבב האחרון נלחם הרבה יותר מאסיבי, יותר פגיעות באויב והרבה פחות פגיעות לחיילים שלנו, זה משמעותי מאוד, אם זו החלטה שמיישמים אותה - זהו בהחלט צעד בכיוון הנכון. יחד עם זה אנחנו רואים שיש עדיין בכירים במערכות הבטחון שממשיכים לרדוף אחרי יהודים, ולראות בהם את האויב, יש עוד הרבה עבודה ליישר את הראש בע"ה.
"עם הכוחניות הזו של השב"כ הם ניסו בכל צורה אפשרית לסגור את הישיבה שלנו. התחילו באיזה שלב לעשות לנו המון ביקורות, בבית המדרש, בחדר אוכל בפנימיות. ב"ה אנחנו מתנהלים פיקס, אז כל הביקורות הרבות לא נתנו את התוצאה המבוקשת, בסוף הם פשוט החליטו דוגרי להשתלט פיזית על מבנה הישיבה.
"ככה גם עצרו לנו את התקציבים. אנחנו במשך שנים מתנהלים ללא סיוע של שקל ממשרדי הממשלה. הכל פה עומד ומתקיים בזכות הציבור שנרתם ותורם, כדי שלא יסתמו את הפה של בית המדרש שלנו, והוא ימשיך להשמיע את קולו. והם מצידם ממשיכים ברדיפה בצורה פשוט לא נורמלית.
"זה הגיע למצב שהם פונים להורים של תלמידים ומפחידים אותם 'אל תשלחו את הבן שלכם לישיבה ביצהר, זה לא ייגמר טוב', אז יש הורים שפשוט סיפרו דוגרי 'הפחידו אותנו', וכמה הורים יש שלא סיפרו?.. יותר מזה, אפילו לגבי תרומות, יש תורמים גדולים שקיבלו טלפונים ואזהרה מהשב"כ 'ראינו שאתה תורם לעוד יוסף חי, זה לא טוב, זה לא כדאי', רמיזות כאלו של מאפיונרים, שהרבה אנשים מעדיפים פשוט לא להסתבך. ברוך השם שיש עמך בית ישראל, הרבה תורמים 'קטנים' שמתגייסים לעזור והישיבה ממשיכה ללמוד תורה כבני חורין, ולהביע את עמדתה בצורה צלולה ללא מורא. ויותר מזה, הקו של הרב גינזבורג, והרב יצחק שפירא הוא מאוד עקבי: אסור לתת לכל המציאות המוזרה הזו להשתלט על האווירה. אנחנו ממשיכים בלימוד פשוט, שמח, מלא אמונה. הכל פה קורה מתוך שמחה גדולה, אחרת לא היינו יכולים להתקיים. לא נותנים לכל המרדפים המצחיקים האלו לבלבל אותנו ולא מתעסקים בזה. אנחנו פשוט לומדים, שלושה סדרים ביום. מתקדמים ביחד, וממשיכים".
אחלה בני דודים 1 כ' ניסן תשפ"ה 11:12 מרדכי קטן