כשבגין הודיע שיסרב לעצור יהודי בצו מנהלי

השימוש בצווים מנהליים ואף מעצרים מנהליים ליהודים, הפך בשנים האחרונות לתכוף יותר ויותר. כך למשל לאחר הצתת הבתים בכפר דומא הוציא שר הביטחון דאז יעלון שלושה צווי מעצר מנהלי לצעירים יהודים, וזאתללא ראיות או משפט מסודר. גם בעבר יצאו צווי מעצר מנהליים לתושבים מיצהר, לפעילי "כך" ועוד.

אלא שמתברר כי לא כל ראשי מערכת הביטחון ששו להוציא צווים שכאלו ליהודים. כך למשל התנגד ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין, להוצאת צווי מעצר מנהליים לאחר פעולות המחתרת היהודית.

הדברים מובאים בפרוטוקול מסיוון תש"מ, המתעד דיון של ראשי מערכת הביטחון ביממה שלאחר הפגיעה של המחתרת היהודית בראשי הערים הערביות שהובילו את מערך ההסתה לפיגועים. המסמך נחשף ופורסם בימים האחרונים במסגרת פעילות של מכון "עקבות - לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני".

האלוף משה לוי דרש אז לעצור את כל היהודים שיש לגביהם "סימן של חשד". ראש השב"כ אברהם אחיטוב התנגד, אך גם סירב למסור בפורום שהתכנס דיווח על התקדמות החקירה.

ראש הממשלה ושר הביטחון דאז מנחם בגין הודיע מצדו בנחרצות כי הוא מתנגד לשימוש במעצר מנהלי ליהודים סביב האירועים. בגין מאריך בדעתו על כך שמדובר באירועים חמורים, אך מצהיר כי לא היה מוכן לחתום על צו מעצר מנהלי ליהודי בהקשר זה.

"מי שצריך להיענש יענש, אבל בדרך המשפט. לו אברהם אחיטוב (ראש השב"כ דאז – א"ג) היה בא אלי היום בבקשה שאחתום על צו מאסר מנהלי נגד יהודי שחושדים בו שידו היתה במעל הזה, לא הייתי חותם", אמר ראש הממשלה דאז.

"רק בדרך המשפט רשאית המשטרה לעצור אדם ל-48 שעות, וכדי להשלים את החקירה צריך להאריך את צו המעצר. הארכת המעצר נעשית עי שופט בלבד, ולשם כך צריך להביא לשופט הוכחות וראיות לכאורה. אין דרך אחרת".

בגין מתייחס לאישורו לעצור תקופת מה קודם לכן את הרב מאיר כהנא הי"ד זצ"ל וברוך בן יוסף (גרין), שנעצרו במעצר מנהלי על רקע פעילות תנועת 'כך'.

"כשאני הסכמתי למעצר המנהלי של כהנא וגרין לא הייתי כתמול שלשום במשך מספר ימים", תיאר בגין. "כי סוף סוף אני אזרח. לחיילים יש את מלוא הזכות, על פי טבע המדים שלהם שלא להתרשם מהדברים האלה, אבל לי כאזרח היה דברים קשים מאוד. לא הלכנו כאן בדרך הצדק המשפטי וזה כאב לי מאוד. קיבלתי את הדרך שלא היתה דמוקרטית אבל זה כאב לי".

"אז אברהם", פנה בגין לראש השב"כ אברהם אחיטוב. "יואיל לא לבצע שום מעצר כל עוד לא ידוע שלפני תום 48 שעות פשר יהיה להביא אדם לפני שופט השלום ולבקשו על יסוד הוכחות לכאורה, להאריך את מעצרו של אותו איש ל-15 יום נוספים לצורך השלמת חקירה.

לכן, לפני שחומר כזה שמאפשר זאת נמצא בידיהם, אין לעצור איש. אם יהיה חומר כזה בידיהם, גם אם יהיו 50 איש שצריך יהיה לעצור, יעצרו 50 איש".

"האזור נכנס לרעד וחלחלה"

מהפרוטוקול הנדיר שנחשף, עולות גם הערכות המצב של ראשי מערכת הביטחון בנוגע למצב ברחוב הערבי לאחר הפגיעה בראשי הערים המסיתים.

אנשי המחתרת היהודית הניחו מטעני חבלה ברכביהם של שלושה ראשי ערים ערביות שהיו חברים בוועדה להכוונה לאומית, שדאגה להסתה רבה נגד יהודים, ועידוד פעולות טרור.

המטענים הופעלו ברכביהם של שניים מראשי הערים, שנפצעו ורגליהם נקטעו, ומטען נוסף התפוצץ על חבלן משמר הגבול שנשלח לנטרלו לאחר שהתגלה דבר פיצוץ המטענים האחרים.

תא"ל פואד בן אליעזר שכיהן אז כמפקד יהודה ושומרון, תיאר את האימה שחשו הערבים כתוצאה מפעולות המחתרת.

"כתוצאה מאירועים אלה כל האזור נכנס לרעד וחלחלה. הם לקחו כאפשרות ביצוע עוד פיגועים בשטח. היתה בהלה, חלחלה ודממה. שום אירוע ראוי לשמו לא קרה", אמר בן אליעזר.

דוד רוזן, איש מערכת הביטחון שהשתתף בפגישה מסר לראש הממשלה דיווח לפיו "הבוקר יש הם בשטח קצת בלבול, הרפייה בהתבטאויות הקיצוניות, והתמתנות. הוועדה להכוונה לאומית בעצם מנוטרלת, כאשר שניים ממנה נמצאים בחו"ל ושניים נפצעו קשה, והם היו הדומיננטיים ביותר".

רוזן תיאר כי את החלל מנסות למלא וועדות הכוונה מקומיות לאחר שפעילות הוועדה להכוונה לאומית "ירדה לאפס"".

פואד תיאר שני אירועים חריגים בלבד לאחר פיצוץ מכוניות ראשי הערים - התקהלות צעירים ברפידיא לשם פונה בסעאם שקעה. אותם צעירים ניסו ליידות אבנים על כוחות צבא, שהגיבו באיפוק עקב המצב.

אירוע נוסף שמתאר בן אליעזר הוא של 23 צעירים ערבים שזרקו אבנים ברמאללה ולאחר שלא הפסיקו נאלצו חיילים לירות לעבר רגליהם של שניים מהם ולפצוע אותם. "לאחר שפתחנו באש הקהל מיד התפזר", הוא מציין.

בנוסף מתאר פואד אירוע נוסף של ניסיון לזרוק בקבוק תבערה עם מסמרים סמוך לאזור הממשל, אך הזורק נתפס.

"אני רוצה להסב את תשומת לב ראש הממשלה למה שהיה באזור עד לפני חודש ימים – היה תהליך של הכנה הולכת וגוברת שבו ראשי הוועדה להכוונה לאומית גררו את האוזר לאלימות ומה שהיה אתמול בשטח זה אחד הביטויים למה שעשתה הוועדה להכוונה לאומית", הוסיף.

בגין מצדו מסכים ואומר כי "בהסתת הערבים הם גרמו לכך (לפגיעה בראשי הערים וכו א"ג) בעקיפין".

אנקדוטה מעניינת נוספת בפרוטוקול היא ביחס ליחסי הממשלה מול בג"ץ. כבר אז עולה מהפרוטוקול כי ראשי מערכת הביטחון והממשלה, חששו כי בג"ץ יבטל את גירוש המסיתים הערבים מהארץ, ובגין מודיע כי יפעל לשינוי החוק כדי למנוע את התערבות בג"ץ.

האלוף משה לוי טען גם הוא כי יש לפתור את סוגית הבג"ץ, יצא נגד הגישה סוברת שהשימוש בבג"ץ נותן לגיטימציה לביצוע מעשים בשטחים, ואומר כי לא יתכן שהצבא יהיה תלוי במערכת חיצונית כמו בג"ץ.