האיומים על קו התפר בצפון השומרון מתגברים כל הזמן, אך צה"ל משחרר כוחות. ראשי המועצות בבקעה מתריעים בפני יציאה מכשירות וצמצום יחידה מיוחדת שהוקמה על מנת להגן על האזור.
לפני מספר שבועות הוחלט בפיקוד מרכז לצמצם כוחות מילואים בהגנה המרחבית ביו"ש, זאת למרות שהאיום של פשיטה בסגנון ה-7.10 לא הוסר.
תושבי עוטף ג'נין ועוטף טול כרם, שסובלים מירי ונסיונות שיגורי טילים, מודאגים ומרגישים שאין מי שישמור עליהם.
לפני כשבוע פורסם בערוץ 13 כי אנשי מילואים שמוצבים באזור קיבוץ בחן שבעמק חפר זיהו בשבוע שלפני שני רחפנים שטסו מאזור טולכרם והכפר הפלסטיני שוויכה לעבר היישוב - מרחק של כ-400 -300 מטרים. הלוחמים פתחו לעברם באש לאחר שבררו עם כיתת הכוננות שלא מדובר ברחפן שלהם, החטיאו - והם שבו על עקבותיהם.
החשש של התושבים הוא שמדובר ברחפנים שנועדו לאסוף מודיעין לקראת תקיפה שקרבה.
למרות האיום הגובר, צה"ל צמצם כוחות בכל הגזרות. כך למשל במועצה האזורית גלבוע צומצמו כוחות ההגמ"ר מ-220 לוחמים, ל-12, וכעת אין מספיק אנשים כדי לאייש את העמדות לכיוון ג'נין.
בנוסף לצמצום חיילי ההגמ"ר, התריעו ראשי הרשויות באזור הבקעה על יציאה מכשירות של יחידה מיוחדת שהוקמה כדי לתת מענה לאירועים מתפרצים מכיוון מזרח.
במכתב אותו שלחו ראשי המועצות האיזוריות גלבוע, עמק המעינות עמק הירדן וראש עיריית בית שאן התריעו בפני השר גלנט והאלוף פוקס על כך שיחידת התגובה המהירה מעמקים (ית"מ) יוצאת מכשירות.
על פי המכתב, היחידה שהוקמה בתיאום ובעידוד צה"ל ונועדה לתת מענה בדומה לימ"מ לאזור הבקעה, וכבר הוכיחה שיש לה את היכולת המבצעית לתת מענה לאיומים, יוצאת מכשירות בעקבות מיעוט אימונים.
ראשי הרשויות מסבירים כי על פי הגדרות קצח"ר היחידה אינה בכשירות מאז אפריל, ובנוסף לכך קצח"ר מתכוון לצמצם משמעותית את מספר ימי המילואים ליחידה.
"לאור העובדה שאנחנו כראשי הרשויות במרחב רואים ביחידה הזו כוח יסודי בהגנה על תושבי העמקים והאזור, ואף מעוניינים להגדיל או לשכפל אותה עם דגש למרחב הגלבוע והתפר, אנחנו מצפים כי רמת הכשירות המבצעית של היחידה תוחזר לאלתר וזאת ע"י כל האמצעים הנדרשים לכך" כתבו.
הצטרפו לעדכוני הקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>
"עם כל החוויה שיש לכל מדינת ישראל מאז השביעי באוקטובר שנה שעברה, אנחנו לא מרגישים בטוחים, אנחנו האמת מרגישים לא בטוחים. אנחנו שומעים מה קורה גם מהרשתות החברתיות בערבית, מהיישובים מסביב, כמו שאמרתי, הירי שאנחנו חווים טוב ומתפרסם בכל הערוצים, גם שלנו וגם שלהם. אנחנו לא בטוחים. חוששים מאוד לחיות כאן".
אנחנו שומעים, כמובן, גם כן פעילות של כוחות מהצד שלנו בתוך השטחים שם, זה לא מרגיע אותנו. כי, השאלה החשובה היא האם נותנים כוחות או משחררים כוחות?
כן, אנחנו מודעים לזה מה שנקרא, במוקדם או במאוחר. כאילו, אנחנו מבינים מה מתוכנן. הם מפרסמים את זה בצורה מאוד מאוד בוטה וברורה, בכל מקום שאפשר. ולכן אנחנו מרגישים לא בטוחים. ידעו מה עומד לקרות בדרום, לפני שזה קרה בדרום".
"באופן חד משמעי, זה מתפרסם בצורה מאוד מאוד ברורה בערוצי התקשורת שלהם, אם זה בכל מיני קבוצות טלגרם וכל מיני... אני לא מאמין שיש מישהו שיכול לשלול את הדבר הזה באיזושהי צורה, שאלוקים ייעזור לנו. זה הדבר היחידי שנשאר לומר".
תשמע, אני גר פה שבע שנים בערך, וכשדיברתי עם אחד מהאנשים היותר ותיקים פה, הוא סיפר לי שבאינתיפאדיה השנייה, על הגדר של בית חפר ישב טנק. אני חושב שזה מעין סימן שאומר, חבר'ה, אנחנו פה. אל תנסו.
אני חושב שזה משהו שצריך להתנהל ברמה כזאת. הרי ההצהרות הן אותן הצהרות שהיו בדרום. ההתארגנויות הן אותן התארגנויות.
הצבא לא נכנסו שם כדי ללטף אף אחד. הצבא נכנס לשם לסכל פיגועים עתידיים. אז אם אנחנו יודעים מה עומד לקרות, עדיף להרוג את זה לפני שזה גדול.
"בדרום היו טנקים, וכוח שלא היה מוכן באמת. הידע על המתקפה הזאת היה בדרגים הגבוהים, לא בדרגים הנמוכים.
טנק זה רק סימן אחד למליון ואחד דברים אחרים, במערכות אחרות שאפשר להשתמש בהן, על מנת להיות מוכנים. לפחות יותר מוכנים ממה שאנחנו היום".
אנחנו רואים שלא. אם מתבצע ירי לכיוון הישוב פה, ואנחנו חוטפים פה קליעים, אז לא. באופן חד משמעי, לא. אבל זה לא שם. אני לא חושב שזה מה שצה"ל עושה, אלא זה מה שמאפשרים לצה"ל לעשות.
באופן חד משמעית, כן. ושיהיה ברור, גילוי נאות. אני איש ימין.
אני מאמין בזה שאנחנו צריכים לשמור על החיים שלנו, כי עובדה שראינו, פרטנר בצד השני אין לנו.
"רוב האנשים פה יאמרו את אותו דבר. רובם. לפחות ממה שאני שומע ומתכתב ומדבר עם אנשים. אבל שוב, אני לא נציג של אף אחד.
אני נשוי, אבא לשלושה ילדים ואני מדבר מתוך הפחד ומתוך הכאב האישי שלי, ואני יכול להגיד שחלק לא קטן מהאנשים שגרים כאן מרגישים בצורה דומה. אני לא שם את עצמי לדבר בשמם. אבל ממה שאנשים מדברים איתי וחווים, כן, אנחנו באופן חד משמעי מרגישים לא בטוחים.
אנחנו בסיכון מאוד גבוה. יש פה הרבה אנשים שיש להם נשק פרטי. יש פה כיתת כוננות וחמ"ל יפיפיים, זה אחלה דבר שבעולם, אבל ראינו שבדרום, שהיו בסיסים צבאיים שלמים, אמנם בסדר כוחות חסר כי זה היה חג ושבת, אבל ראינו מה עשו. אנחנו לא יכולים לראות שעוד מצמצמים פה כוחות, אנחנו בבעיה גדולה מאוד.
יותר ממה שהיינו עד עכשיו."
