לפני מספר ימים סערו הרוחות בארץ לאחר ששופט במילואים בבית המשפט הצבאי שומרון, החליט לשחרר את אביו של המחבל דיא חמארשה שביצע את הפיגוע בבני ברק, על אף שהסית וקרא לבצע פיגועי טרור.
השופט, עו"ד גיורא אלדן, כתב בנימוקי ההחלטה לשחרור כי "בהיבט האמוציונאלי קשה לשפוט את התנהלותו של אדם אשר שכל את בנו".
לאחר פרסום ההחלטה התעוררה סערה בכלי התקשורת, הפרקליטות הצבאית ערערה על ההחלטה, ולבסוף האב אכן הושאר במעצר.
אולם בעקבות הסערה, ביקשנו לבדוק עם עו"ד מוריס הירש, מי שבעבר הלא רחוק עמד בראש התביעה הצבאית ביהודה ושומרון וכיום משמש כחוקר בכיר בתנועת הביטחוניסטים, כיצד החלטה כזאת יכלה מלכתחילה לצאת מתחת ידיו של שופט צבאי, והאם יש קשר לכך שמדובר דווקא בשופט במילואים.
בפתח השיחה ביקש עורך הדין הירש לתת הקדמה קצרה על מערכת המשפט הצבאית. "בתי המשפט הצבאיים עוסקים ב-99% מעבירות הטרור של מדינת ישראל, החל מיידוי אבנים וכלה במשפטים הגדולים ביותר של המחבלים הגדולים ביותר", אומר הירש. "למעט חריגים בודדים שעומדים לדין במערכת האזרחית, את רוב המחבלים תמצא במערכת המשפט הצבאית".
בשל ההיקף הרחב של התיקים שבהם עוסקת המערכת הצבאית, מסביר עורך הדין, יש כמה קשיים שהמערכת צריכה להתמודד איתם, גם מצד התביעה וגם מצד בית המשפט.
לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >> | הירשמו לניוזלטר שלנו >> | הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>
"התקינה שצריכה להיות למערכת כזאת, עם היקף התיקים שהיא מתעסקת בהם, היא הרבה יותר גדולה ממה שהיא היום", טוען עו"ד הירש, "אבל משום שמדובר במערכת צבאית אף אחד לא רוצה "לבזבז" כסף על עוד משפטנים בצבא, אז מפעילים את חלק מהמערכת באמצעות שופטי מילואים".
"זוהי חולה רעה", קובע עורך הדין. "תאר לך שאתה מביא שופט במילואים למערכת האזרחית. מה עושה השופט כשהוא לא על מדים? האם הוא כפוף לכללי אתיקה? אלו שאלות שצריכות להטריד את כולנו".
"מהצד השני", מוסיף וטוען עו"ד הירש, הבעיה במערכת המשפט הצבאית לא מתחילה בדרג השופטים אלא כבר בשלב התביעה והחקירה, "לתביעה יש חוסר בכח אדם, וגם למשטרה יש חוסר בחוקרים, ולכן מרבית התיקים שמגיעים להכרעה במערכת המשפט הצבאיים מסתיימים בהסדרי טיעון, בדומה גם למערכת המשפט האזרחית".
"למעשה", אומר עורך הדין, "מי שמקבל בפועל את ההחלטה לגבי העונש של המחבלים זה התובע, ובית המשפט למעשה הוא זה שמאשר את ההסדרים, וכפי שכבר נקבע על ידי בית המשפט העליון, לרוב השופטים מאשרים את ההחלטה של התובע".
עו"ד הירש אומר כי את בעיית כח האדם במערכת התביעה, הוא הציף גם לפני מספר חודשים כשהחל מבצע "שובר גלים" ובצה"ל הודיעו על גיוס גדודי מילואים לטובת המבצע.
בציוץ בחשבון הטוויטר כתב אז עורך הדין כי "הפלסטינים מדווחים על מאות מעצרים של פעילי טרור בתקופה האחרונה. וזה מצויין. מקומם של מחבלים הוא בכלא. האם מישהו חשב על תיגבור פרקליטות איו"ש - היחידה שאמורה לטפל בכל המחבלים האלה ולהשאיר אותם בכלא? כמה כוח אדם הסיט התובע הצבאי הראשי למשל, מקרב התובעים שעוסקים בחיילים, כדי לעסוק במחבלים?"
"אפס", קובע הירש בנחרצות. "אז מי חוקר את כל המחבלים האלו שהחיילים עצרו, מי עוסק בתיקים שלהם? מי יופיע בבית המשפט? מי השופטים שיעסקו בזה?" נראה כי שאלה זאת תמשיך לנסר בחלל האוויר.
בהמשך השיחה אנחנו חוזרים לדבר על הבעיה בקרב שופטי המילואים. הירש מסביר כי בניגוד להחלטות על הסדרי טיעון שם כוחם של התובעים גדול, בדיני המעצר הכח נמצא בעיקר בידי השופטים. "פה לפעמים שופטי המילואים מגיעים עם אג'נדות שלא מתאימות לשיפוט מלכתחילה, או חוסר בידע שהם לא יודעים לכפר עליו", אומר עורך הדין.
"הם פשוט לא מכירים, לא את ההויה, לא את הפסיקה ולא את הכללים, ולצערי חלקם כותבים דברים שהם ללא בסיס משפטי וללא בסיס עובדתי".
"לפעמים", אומר עוה"ד כשהוא מתייחס להחלטת השופט אלדן, "מדובר בדברים שחורגים מכל מסגרת הגיונית, ערכית ונורמלית, כמו השופט הזה שאומר שהוא עוסק באב שכול. אין דרך לתאר מה עובר לאדם בראש שאומר שאבא של מחבל נבזי הוא אב שכול?!".
אמנם, על אף הביקורת, עורך הדין הירש מסייג את דבריו, ואומר כי החלטות כדוגמת ההחלטה של השופט אלדן הן חריגות מאד. "יש בין 60 ל-100 החלטות מעצר מידי יום ובפועל אנחנו שומעים על מספר קטן מאד של החלטות חריגות. ולכן, אני חייב לומר, שאני לא חושב שזה נכון לומר שיש כשל מערכתי, מרבית ההחלטות הם החלטות שקולות ונבונות. אכן, יש לפעמים אנשים בשירות המילואים, אבל לא רק, אנשים שפתאום מביאים עמדות ואג'נדות שלא קשורים לשום דבר".
בהקשר זה מזכיר עוה"ד הירש מקרה נוסף שבו התחוללה סערה בשל החלטה של שופט צבאי. "יש כל מיני החלטות שלפעמים מקוממות, כמו השופט שהחליט לפני כמה שנים שהמחבל שדקר את נירית זמורה עם סכין שלא היתה מספיק חזקה, והסכין נשבר בגב שלה, אז אי אפשר להרשיע אותו בניסיון לרצח. אני חושב שההכרעה הזאת היתה החלטה אומללה ושגויה וטוב שבית המשפט הצבאי לערעורים תיקן את העוול הזה".
בשיחתנו, עורך הדין הירש מתייחס גם לפסיקת בית הדין הצבאי לערעורים, שקבע לפני מספר ימים כי ניתן להרשיע בעבירת רצח את המחבל ממדוח עמרו שביצע פיגוע דקירה בצומת הגוש במהלכו נהרג רס"ן אליאב גלמן הי"ד.
נזכיר, כי מלכתחילה הרשיע בית המשפט הצבאי את עמרו בעבירה של גרימת המתה בלבד, אולם בעקבות ערעור הפרקליטות הצבאית הוחמרה הרשעתו לגרימת רצח.
עורך הדין הירש, מתחיל את דבריו בגילוי נאות, ואומר כי את ההחלטה להאשים בעבירה של גרימת רצח קיבל הוא עצמו, בזמן ששימש כפרקליט איו"ש. בכתב התביעה ניתח הירש תיקים דומים מהמשפט הבינלאומי, על פיהם הסיק כי על אף שמבחינה משפטית היתה מורכבות שנבעה מהעובדה שגלמן נהרג מכדור שנורה לעבר המחבל והמחבל לא רצח בעצמו את גלמן, בכל זאת לדעתו היה צריך להרשיע את עמרו בגרימת רצח.
"סברתי, כי משום שממדוח עמרו הגיע עם כוונת הרצח, ניתן לייחס לו רצח ולהרשיע אותו". הירש תוקף את החלטת בית המשפט הצבאי הראשונית להרשיעו בגרימת הריגה בלבד, ואומר כי זו היתה החלטה פחדנית. "בשים לב למורכבות האירוע, ההחלטה של הערכאה הראשונה, היא לא החלטה שאפשר להגיד שהיא החלטה הזויה. היא פשוט החלטה פחדנית. הערכאה הראשונה החליטה שכיוון שלא היה מצב כזה לפני כן, לכן אני אלך עם הדרך הפשוטה ביותר שיש. אנשים פחדנים".
בסיום שיחתנו מעלה עורך הדין הירש את החשש כי החלטת בית המשפט הצבאי לערעורים להרשיע בעבירת רצח את עמרו עוד עלולה להשתנות. "אני לא בטוח שזה סוף פסוק, זה אולי מסוג המקרים שמישהו עוד יבחן אפשרות לאתגר את פסק הדין בבג"צ". לדברי הירש, על אף שבג"צ לא יושב כערכאת ערעורים על בתי המשפט הצבאיים, "אבל כמו כל דבר אחר, בג"צ לא יושב כערכאת ערעורים על בתי הדין הרבניים, אבל יש מצבים שהוכרו כבר בפסיקה, שבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ יכול גם להתערב בהחלטות. בג"צ לקח לעצמו את סמכות העל להתערב בכל הליך ובכל פורום".
